העובד הישראלי צריך לדאוג? הדולר מתרסק וזה עלול להשפיע גם על הקריירה שלכם

הצד הפחות טוב של המטבע: עד לא מזמן, כשחברת הייטק ישראלית רצתה לגייס עובדים, ברירת המחדל הייתה כמעט תמיד השוק המקומי. המועמדים היו כאן, הצוותים ישבו כאן, והלב הפועם של החברה התנהל בין תל אביב, הרצליה, רעננה, חיפה ובאר שבע. אבל בתקופה האחרונה, לצד השינויים בשוק ההון, המלחמה והצורך של חברות לשמור על גמישות תפעולית, נכנס לתמונה גורם נוסף שמשפיע יותר ויותר על החלטות הגיוס: שער הדולר.

התחזקות השקל מול הדולר יוצרת עבור לא מעט חברות טכנולוגיה ישראליות בעיה פשוטה אך דרמטית. ההשקעות, גיוסי ההון וההכנסות של רבות מהן מתנהלים בדולרים, אבל חלק גדול מההוצאות, ובראשן שכר העובדים בישראל, משולם בשקלים. כשהשקל מתחזק, אותו סכום שגויס בדולרים נשחק מהר יותר, והעלות בפועל של העובד הישראלי עולה, גם אם השכר שלו לא השתנה.

התוצאה כבר מורגשת בשטח: יותר חברות בוחנות גיוס עובדים מחוץ לישראל, לא רק בתפקידי שירות, מכירות או תמיכה, אלא גם בתפקידי פיתוח, מוצר ו־QA. מה שהיה בעבר פתרון נקודתי או מהלך של חברות גדולות בלבד, הופך בהדרגה לחלק מאסטרטגיית הצמיחה של סטארטאפים וחברות טכנולוגיה ישראליות.

"אנחנו רואים בתקופה האחרונה עלייה ברורה בביקוש לצוותים גלובליים", אומרת רינת בוכהולץ, מייסדת ומנכ"לית Global Teams, המנהלת צוותים גלובליים עבור חברות טכנולוגיה ישראליות. "אם בעבר חברות בצמיחה היו פונות לחו"ל בעיקר בשביל תפקידי מכירות, שירות או תמיכה, היום אנחנו רואים חברות שבונות מראש מודל עבודה גלובלי כחלק מהאסטרטגיה העסקית שלהן".

לדבריה, מדובר בשינוי עמוק יותר מאשר ניסיון נקודתי לחסוך בעלויות. "לפני כמה שנים, עצם הרעיון של צוות פיתוח קטן שיושב בכמה מדינות במקביל נתפס אצל חלק מהחברות כמשהו מורכב יחסית. היום זו כבר מציאות יומיומית. חברות מבינות שהן צריכות לחשוב בצורה הרבה יותר גמישה, גם מבחינת עלויות, גם מבחינת זמינות עובדים וגם מבחינת רציפות עסקית. התחזקות השקל פשוט האיצה מגמה שכבר הייתה בדרך".

בעולם הסטארטאפים, שבו כל חודש פעילות נמדד מול התקציב שגויס, לשער המטבע יש משמעות ניהולית מיידית. "הרבה חברות מגייסות השקעות בדולרים, אבל משלמות משכורות בישראל בשקלים", מסבירה בוכהולץ. "כשהשקל מתחזק, העלות בפועל של העובד הישראלי עולה, גם אם השכר עצמו לא השתנה. כלומר, אותו עובד, אותו שכר, אבל התקציב של החברה נשחק מהר יותר".

לדבריה, השיח בחדרי ההנהלה השתנה בהתאם. "סטארטאפ שגייס 10 מיליון דולר מגלה פתאום שהכסף מספיק לפחות זמן ממה שהוא תכנן. לכן חברות לא מחפשות רק לחסוך כסף, אלא לבנות מודל שמאפשר להן להמשיך לצמוח בצורה יציבה יותר. גיוס עובדים בחו"ל מאפשר להרחיב פעילות בלי להעמיס משמעותית על התקציב".

גם רואה החשבון שלומי צדקיה, שותף מייסד ב-SZ המתמחה בעולמות הטק והסטארטאפים, מזהה את ההשפעה הישירה של התחזקות השקל על ההתנהלות הפיננסית של חברות הטכנולוגיה. "רבות מחברות ההייטק הישראליות פועלות במודל שבו ההכנסות הן בדולרים, בעוד שחלק משמעותי מההוצאות, ובראשן השכר, משולמות בשקלים", הוא מסביר. "כשהשקל מתחזק, נוצר כרסום מיידי ברווחיות ובמשך הזמן שהכסף שגויס מהמשקיעים אמור להספיק לחברה".

לדבריו, עבור סטארטאפים וחברות SaaS מדובר בלחץ פיננסי אמיתי. "זה מאלץ הנהלות לבצע התאמות בתקציבים, בתוכניות הצמיחה ולעיתים גם במבנה כוח האדם. בטווח הארוך, אם המגמה תימשך, היא עשויה להשפיע גם על היקף ההשקעות ועל הכנסות המדינה ממסים מענף ההייטק".

אבל המטבע הוא רק חלק מהסיפור. מאז תחילת המלחמה, חברות רבות מחפשות לא רק יעילות תקציבית אלא גם יכולת להמשיך לעבוד באופן רציף בכל מצב. צוותים גלובליים מאפשרים לחברות לפזר סיכונים, להרחיב שעות פעילות ולבנות מערך עבודה שלא תלוי כולו בשוק אחד. "לחלק מהחברות יש היום צורך אמיתי בגיבוי תפעולי", אומרת בוכהולץ. "היכולת לעבוד עם צוותים גלובליים מאפשרת רציפות עסקית, זמינות רחבה יותר וגמישות שהפכה להיות קריטית במציאות הנוכחית".

המעבר לצוותים גלובליים לא אומר שההייטק הישראלי נוטש את ישראל. לפי נתוני רשות החדשנות, חברות הייטק ישראליות כבר מעסיקות כיום יותר עובדים מחוץ לישראל מאשר בישראל, נתון שממחיש עד כמה המודל הגלובלי הפך לחלק בלתי נפרד מהתעשייה המקומית.

ועדיין, השינוי הזה עשוי להשפיע על שוק העבודה הישראלי. ככל שיותר חברות בונות צוותים בינלאומיים, התחרות על חלק מהתפקידים הופכת גלובלית יותר. עובדים ישראלים עדיין נחשבים מבוקשים בזכות הניסיון, היצירתיות והיכולת הטכנולוגית שלהם, אך חברות כבר לא מגבילות את עצמן רק לשוק המקומי.

המדינות שאליהן פונות החברות מגוונות יותר מבעבר. אם בעבר עיקר הגיוס נעשה במזרח אירופה, כיום חברות ישראליות בוחנות גם יעדים כמו דרום אמריקה, פורטוגל, יוון והודו — בהתאם לסוג התפקיד, רמת הניסיון והפער בעלויות.

בוכהולץ מדגישה כי לא מדובר בהחלפת העובדים בישראל, אלא בבנייה של מודל חדש. "חשוב להבין שלא מדובר בנטישה של ההייטק הישראלי או בהחלפת העובדים המקומיים. החברות לא עוזבות את ישראל. הליבה נשארת כאן, ההנהלה, החדשנות, המחקר והאסטרטגיה עדיין בישראל. ישראל עדיין נתפסת כמקום של חדשנות וטאלנט איכותי מאוד, אבל יותר חברות בונות היום מודל היברידי, שבו הצוותים בישראל עובדים לצד צוותים גלובליים שמרחיבים את היכולת של החברה לפעול".

במילים אחרות, ההייטק הישראלי לא נעלם, הוא משנה צורה. הדולר החלש והשקל החזק לא יצרו את המגמה הזו לבדם, אבל הם האיצו אותה. עבור החברות, זו דרך להאריך את התקציב, להרחיב פעילות ולשמור על גמישות. עבור העובדים בישראל, זו תזכורת לכך ששוק העבודה המקומי הופך לתחרותי וגלובלי יותר מאי פעם.

"המודל של כולם יושבים במשרד בישראל כבר פחות רלוונטי לחלק גדול מהחברות, ובצדק", מסכמת בוכהולץ. "אנחנו רואים מעבר לעולם עבודה גלובלי יותר, שבו חברות חושבות בצורה בינלאומית גם בגיוס עובדים. התחזקות השקל פשוט האיצה מגמה שכבר הייתה בדרך".