בעוד העולם עסוק בחסימת נתיבי האנרגיה במצר הורמוז, טהראן החליטה להפעיל מנוף דיגיטלי רב עוצמה, משמעותי לא פחות מהנפט. אתמול הכריזו משמרות המהפכה על כוונתם להטיל דמי שימוש על כבלי האינטרנט התת-ימיים במצר הורמוז, שדרכם פועלת מערכת הסליקה הבנקאית העולמית.
מערכת הסוויפט, שפירושה "האגודה לתקשורת פיננסית בין-בנקאית עולמית", היא רשת תקשורת מאובטחת המשמשת כעמוד השדרה של מערכת הסליקה הבנקאית הגלובלית. היא מאפשרת ליותר מ-11,000 בנקים ומוסדות פיננסיים, ביותר מ-200 מדינות, להעביר הודעות ופקודות תשלום באופן אמין ומהיר. ללא התקשורת הזו, הסליקה הבנקאית הבינלאומית קופאת. יבואנים אינם יכולים לשלם לספקים, עסקאות בורסאיות נעצרות, ותשלומים על חוזי אנרגיה וסחורות הופכים לבלתי אפשריים.
מאחורי המהלך הדרמטי עומדת "מועצת המרחב הווירטואלי העליונה" של איראן. זהו גוף רב-עוצמה, שהוקם על ידי המנהיג העליון עלי חמינאי בשנת 2012, במטרה לרכז את השליטה המדינתית באינטרנט ובמרחב הדיגיטלי. בכירים במועצה, הפועלת בשיתוף פעולה הדוק עם הזרוע הימית של משמרות המהפכה, הכריזו על הכוונה לגבות "דמי שימוש ותחזוקה" שנתיים, מחברות טכנולוגיה רב-לאומיות המפיקות רווחים מהעברת נתונים בשטחן הריבוני.
המהלך מנסה לכפות ריבונות איראנית על תשתיות שעד היום נהנו מחסינות יחסית תחת המשפט הימי הבינלאומי, תוך איום מרומז כי אי-תשלום יוביל להפסקת ההגנה על הכבלים מפני חבלות.
המשמעות הכלכלית של המידע העובר דרך הכבלים נאמדת בכ-10 טריליון דולר ביום, שוויין המוערך של העסקאות הפיננסיות ונתוני הענן שעוברים דרך המצר מדי יום. ללא הסיבים האופטיים במצר הורמוז, מערכת הסליקה הבנקאית אינה יכולה לתפקד בזמן אמת, ופגיעה כזו עלולה לשתק מערכות פיננסיות שלמות באסיה ובאירופה.
האיום הפיזי מתמקד במים הרדודים של המצר, שם עומק הקרקעית אינו עולה על 90 מטרים. נגישות זו מאפשרת ליחידת הצוללנים של משמרות המהפכה, ולצוללות הננסיות, להניח מטענים או לחתוך כבלים בדיוק כירורגי.
בין הכבלים שנמצאים בסכנה מיידית ניתן למנות את הכבל המקשר בין אסיה, אפריקה ואירופה, את רשת "פלקון" המקשרת את הודו והמפרץ למצרים, ואת פרויקט "פניני אפריקה" של חברת מטא, שהעבודה עליו הופסקה לאחרונה בשל המתיחות הביטחונית. מומחי אבטחה מציינים כי איראן אימצה את דוקטרינת "לוחמת הקרקעית", המאפשרת לה לייצר שיבושים קשים מבלי להותיר טביעות אצבע ברורות.
מעבר לנזק הישיר, קיים קושי אדיר בשיקום התשתית. תיקון כבלים תת-ימיים דורש ספינות ייעודיות, שקיימות כ-60 מהן בלבד בעולם. בסביבה של עימות צבאי, או תחת איום המוקשים הימיים שאיראן עלולה לפזר, חברות הביטוח לא יאפשרו לספינות התיקון להתקרב לנקודות השבר, וזה עלול להוביל להשבתה של שבועות ואף חודשים.
המהלך האיראני נתפס כניסיון לייצר הרתעה חדשה מול ארצות הברית וישראל, תוך ניצול התלות המוחלטת של הכלכלה המודרנית בתשתית האינטרנט התת-ימית ובמערכת הסליקה העולמית. איראן מחזיקה כעת את ידה על צינור החמצן של המידע והכסף הגלובלי.