זה היה אחד הנושאים שריחפו מעל המלחמה מאז ה-7 באוקטובר. בתחילה מחסור בחימושים אוויריים מסוימים, שהגביל את הסיוע של חיל האוויר לכוחות הקרקע, ובמלחמה האחרונה עם איראן גם מחסור במיירטי חץ. עכשיו בא מבקר המדינה מתניהו אנגלמן וקובע בדוח חריף: "מלחמת חרבות ברזל הבליטה ביתר שאת את הצורך של ישראל להגביר את עצמאות ייצור האמל"ח כחול-לבן, ולצמצם את התלות במדינות זרות ובאינטרסים ובשיקולים בין-לאומיים בכל הנוגע לאספקת אמל"ח ורכיבים וחומרי גלם הדרושים לייצורם.
"מהדוח עלה כי אובדן יכולות הייצור שהיו בארץ לפני למעלה מעשור בתחום חומרי הגלם - ובהן אובדן יכולת ייצור של חומר גלם מסוים בשנת 2012 והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל - גרמו אף הם לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב. על ראש הממשלה ושר הביטחון לבחון היטב את הדוח ולתקן את הליקויים. מדובר בנושא הנוגע לביטחונם של אזרחי ישראל".
הדוח מתייחס לנעשה בשש השנים האחרונות, שבהן כיהן בעיקר בנימין נתניהו כראש הממשלה, וגם נפתלי בנט ויאיר לפיד, ושרי הביטחון בנט, בני גנץ, יואב גלנט וישראל כץ. אנגלמן נמנע משיקולי ביטחון להזכיר שמות ספציפים של אמצעי לחימה שחסרו לצה"ל, אבל מתאר בעיה שהוזנחה זמן רב לפי הדוח.
במשך עשרות שנים השקיעו משרד הביטחון והתעשיות הביטחוניות מיליארדי שקלים בבניית תשתיות הייצור הנדרשות לייצור אמצעי לחימה. עם זאת, בשני העשורים האחרונים נפגעו ואבדו יכולות ייצור כחול-לבן של חומרי גלם המשמשים לייצור אמל"ח מסוים, נוונו קווי ייצור של אמל"ח מסוים ונדרשות השקעות כספיות ניכרות וזמן רב כדי להקימם מחדש בארץ. זאת בין היתר עקב העדפת רכש זול של חומר גלם מחו"ל ובהיעדר הזמנות מספקות מקווי הייצור, לרבות במימון צה"ל.
התוצאה: צורך מוגבר של ישראל לרכוש אמל"ח, חומרי גלם ורכיבים שונים מחו"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל, מה שהביא להגברת התלות באספקה ממדינות זרות; פגיעה בחופש הפעולה המדיני-אסטרטגי; ופגיעה בזמינות אספקת אמל"ח לצה"ל. לא רק שמדינות מסוימות כולל ידידות של ישראל הטילו אמברגו על אספקת חומי גלם ורכיבים ביטחוניים לישראל, הרי שמחירם של רכיבים מסיימים זינק פי 3-4 בגלל עליית הביקוש בעקבות המלחמה האוקראינה. ראשי מערכת הביטחון ידעו לפני ה-7 באוקטובר כי בחלק מפריטי האמל"ח קצב ההצטיידות נמוך מהיעדים ומהצרכים המבצעיים, אך הנושא לא טופל.
בצה"ל ומשרד הביטחון לא מיפו במשך שנים היכן יש צורך קריטי בשמירת יכולות ייצור מקומי, וכשעשו זאת והתברר שנדרשות השקעות של מיליארדי שקלים, הממשלה לא מצאה לכך מימון. בנוסף לא איש לא עסק כמעט בטיפול בזמינות חומרי הגלם עבור אמצעי הלחימה ובהבטחת ייצור מקומי לחומרים קריטיים שישראל עלולה להתקשות לרכוש בחו"ל.
רק לאחר הקצאת תקציב ייעודי בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל הזמין משרד הביטחון באוקטובר 2023 הרחבה של תשתיות הייצור של האמל"ח וחומרי הגלם עבורם בעקבות הצורך הגובר בו ובקיצור זמני אספקתו במהלך המלחמה.
סיכון חיי לוחמים בשדה הקרב
בביקורת עלה כי תפוקתו של קו הייצור של חומר הגלם בתעשייה מסוימת אינה מאפשרת לייצר את הכמות הנדרשת של אמל"ח מסוים כדי לעמוד בצורך המבצעי של צה"ל במהלך מלחמת חרבות ברזל. נוסף על כך, כושר הייצור נפגע גם בגין אמברגו שהוטל על ישראל במהלך המלחמה על רכש חומרי הגלם.
כפועל יוצא מכך נוצר חוסר באמל"ח המסוים, עד כדי סיכון לחיי לוחמים במלחמה. יודגש כי אובדן יכולות הייצור שהיו בארץ לפני למעלה מעשור בתחום חומרי הגלם מסיבות של חוסר כדאיות כלכלית לייצר בארץ ביחס לעלויות הרכש מחו"ל, ובהן אובדן יכולת ייצור של חומר גלם מסוים בשנת 2012, והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל, גרמו אף הם לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב.
ביקורת חריפה נשמעת בדוח גם נגד המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) במשרד ראש הממשלה, שאמורה לפקח על מערכת הביטחון גם בסוגיית עצמאות הייצור המקומי, וראשה עמדו בשנות הביקורת מאיר בן שבת, צחי הנגבי ואייל חולתא. המל"ל לא יזם דיונים בממשלה ובקבינט הביטחוני בנושא הקריטי הזה.
המבקר מציין כי אי-קיום דיון של הקבינט המדיני-ביטחוני בנושא עצמאות הייצור וההיערכות להאצת ייצור כחול-לבן במצבי חירום, ובעיקר אי-קביעת תקציב הנדרש למימוש מדיניות לייצור כחול-לבן ולהגברת הייצור בעת מלחמה פגעו ביכולת העצמאית של מדינת ישראל לייצר אמל"ח בזמן מלחמת חרבות ברזל. יש חשש כי כל אלו פגעו ביכולת הלחימה של צה"ל במלחמה.
עוד נכתב כי נכון לינואר 2025 קיימים פערים מסוימים בישראל ביכולת לייצר חומרי גלם מסוימים. בעבר יכולת כזו הייתה קיימת בישראל בקווי ייצור, אך אלה נסגרו מסיבות כלכליות לפני יותר מעשר שנים. לפי הערכת משרד הביטחון משנת 2024 הקמתה מחדש של יכולת ייצור חומרי גלם מסוימים במלואה כרוכה בהשקעה של כמה מאות מיליוני שקלים. יודגש כי אובדן יכולות הייצור שהיו בארץ לפני למעלה מעשור בתחום חומרי הגלם, ובהן אובדן יכולת ייצור של חומר גלם מסוים בשנת ,2012 והתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל, גרמו אף הם לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב.
קיצוץ מתמשך בתקציב הביטחון לפני ה-7 באוקטובר
עם זאת בכירים ביטחונים שעימם שוחחו אנשי המבקר נימקו את הזנחת יכולות הייצור המקומיות בקיצוץ המתמשך בתקציב הביטחון בשנים שלפני ה-7 באוקטובר, מה שחייב את הצבא לא רק להתבסס יותר ויותר על רכש בארה"ב במימון הסיוע הביטחוני מארה"ב, אלא גם לסגור יחידות ולפטר אלפי אנשי קבע.
המבקר מתייחס גם למתח המובנה בפעילות החברות הממשלתיות הביטחוניות בשעת מלחמה.
רפאל והתע"א מפתחות מערכות נשק וחימושים הדרושים לצה"ל, ומייצרות אותם לצה"ל וללקוחות זרים. בחזון ובערכים של שתי החברות כי הן מחויבות לפעול למען ביטחון המדינה בד בבד עם פעילותן כחברות עסקיות. ואכן, מקורות המימון לפעילותן של רפאל והתע"א הם בין היתר משאביהן הכספיים או הזמנות שהן מקבלות מלקוחותיהן בארץ ובחו"ל.
לפי חוק החברות הממשלתיות רפאל ותע"א מחויבות לפעול לפי שיקולים עסקיים בהתאם להחלטות הדירקטוריונים שלהן. זאת לעומת מחויבותן לפעול למען ביטחון המדינה, פעילות שבעטיה הן מוכנות לעתים לספוג הפסדים.
הסתמכותה של מערכת הביטחון על כך אינה תקינה ואינה מוסדרת במלואה אלא נסמכת לעיתים על רצונן של החברות הממשלתיות הביטחוניות. המבקר ממליץ שמשרד הביטחון יפצה כספית את התעשיות כאשר הוא דורש מהן לפעול באופן לא כלכלי. דרישה שנראית מנותקת מהמציאות, שבה אפילו בימים אלה חייב משרד הביטחון מיליארדי שקלים לתע"א, רפאל ואלביט, שלא פעם השתמשו במקדמות מלקוחות זרים כדי לממן רכש חומרי גלם והרחבת פסי ייצור עבור צה"ל.
אנגלמן מוסיף כי מציין כי פנה ללפיד כמו לשאר ראשי הממשלה ובעלי התפקידים הרלוונטיים עם שאלות בנושא אולם הוא סירב להיפגש עם נציגיו. זאת בתקופת כהונת ממשלת בנט לפיד נסגרו חלק מפערי המלאי בתחום החימוש מייצור מקומי, בעיקר אלה שנדרשו למלחמה באיראן. משרד מבקר המדינה מעיר כי הדבר אינו עולה בקנה אחד עם החובה לתת הסברים למבקר המדינה שלדעת המבקר דרושים לצורכי הביקורת לפי הוראות חוק יסוד: מבקר המדינה. יצוין כי הבדיקה כללה את התעשייה האווירית, יצרנית החץ וחימושים אחרים, את רפאל יצרנית כיפת ברזל, קלע דוד, טילי ספייק ועוד, אך משום מה לא את אלביט, שמייצרת לצה"ל פגזים ורקטות.
לסיכום קובע המבקר: "העובדה כי זה כעשרים שנים לא טיפלו משרד הביטחון וצה"ל בנושא ייצור כחול-לבן כנדרש, נוכח האמברגו והמגבלות על רכש אמל"ח שהושתו על ישראל לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הביאה לפגיעה ביכולותיו המבצעיות של צה"ל וליכולת להשיג את מטרות המלחמה".
משרד הביטחון: "האצה דרמטית בייצור"
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי שקלים. עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים.
"המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות. בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד שקלים לעשור.
"במיוחד כעת, בשעה שצה"ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית".