הקונפטי כבר התפזר, הצילומים בארגנטינה הפכו לזיכרון רחוק, וטום שלח ואלמוג אוחיון כבר רשומים בדפי ההיסטוריה של הריאליטי הישראלי כמי שגברו על עשרות זוגות ועברו 45 אלף קילומטרים בדרך למיליון. אלא שבזמן שהצופים בבית עדיין מתרגשים מההכרעה הדרמטית של עונת השיא בקשת 12, עבור צמד הכדורגלנים מתחיל כעת המירוץ האמיתי: המירוץ מול פקיד השומה. מתברר שבדרך לנקודת הסיום האחרונה, מחכה לזוכים שותף שקט שדורש נתח משמעותי מהפרס, ומשאיר את השאלה המרתקת מכולן פתוחה - כמה באמת נשאר ביד מהצ'ק החגיגי?
על פי פקודת מס הכנסה, המדינה לא מסתפקת במחיאות כפיים. עו"ד מאיר נוסבאום ממשרד נוסבאום ושות', המתמחה בתחום המיסים, מסביר כי בישראל פרסים והגרלות חייבים במס לפי סעיף 2א לפקודה. לדבריו, השיעור עומד על 35% מס סופי, ללא זכאות להנחה, ניכוי או קיזוז כלשהם. "המשמעות היא כי הזוכים ב'המירוץ למיליון' וב'האח הגדול', שהפרס בהם עומד על מיליון שקל, צפויים לשלם 35% מס הכנסה", מציין נוסבאום. בנוסף, הוא מדגיש כי במקרים מסוימים עשוי לחול גם מס יסף של 3% על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד, "ככל וסך כל הכנסותיו של הזוכה באותה שנה עולה על 721,560 ש"ח".
בשורה התחתונה, מתוך הפרס האישי של חצי מיליון שקלים, יועברו לקופת המדינה כ-175 אלף שקלים, מה שישאיר כל אחד מהזוכים עם סכום נטו של 325 אלף שקלים בלבד.
עם זאת, בעולם המשפטי קיימת פרשנות שעשויה לשנות את התמונה עבור משתתפי הריאליטי. עו"ד נוסבאום מעלה נקודה מעניינת לפיה ניתן לטעון כי במקרים מסוימים לא מדובר כלל ב"פרס" או "הגרלה" במובן הקלאסי, אלא בהכנסה עסקית או מעין הכנסת עבודה. המשתתפים בתוכניות אלו משקיעים זמן רב, מאמץ פיזי ומנטלי ניכר וחשיפה אישית מקסימלית, ולעיתים אף בונים קריירה ציבורית סביב ההשתתפות.
בהיבט זה, קיימת אנלוגיה לזכייה בטורנירי פוקר מקצועיים או בתחרויות ספורט. במקרים כאלו, רשות המיסים עשויה לראות בזכייה כחלק מפעילות עסקית החייבת במס לפי שיעורי המס הרגילים, המדורגים לפי מדרגות המס של היחיד. "קיימות כמובן הבחנות מהותיות בין התחומים", מסייג נוסבאום, אך מבהיר כי השאלה האם מדובר במזל או בעבודה קשה היא לא רק פילוסופית, אלא כזו ששווה הרבה מאוד כסף בנטו של הזוכים.