צה"ל מאיץ את הייצור העצמי של רחפנים, כדי להתמודד עם הביקוש מהיחידות הלוחמות, וכדי להסתייע בהם בהתמודדות מול רחפני חיזבאללה.
למרות שבאופן מסורתי הצבא לא עוסק בייצור סדרתי של אמצעי לחימה, שמבצעים עבורו התעשיות הביטחוניות (מלבד ייצור טנקים ונגמ"שים), בתחום הרחפנים הוא פיתח לעצמו יכולת לבנות כמויות גדולות של כלים, באמצעות חיילים המוכשרים לכך ועל בסיס רכיבים שנרכשים מהתעשיות.
כך מתגבר הצבא על מחסור בכושר ייצור בתעשיות, שבעצמן מתקשות לגייס מספיק עובדים לבנייה המואצת. גם האפשרות להשתמש בחיילי חובה שמקבלים 2,000 שקל לחודש במקום שכר גבוה בהרבה שמשולם לעובדים אזרחיים מיומנים, מסייע למהלך להפוך לכלכלי. חלק מחיילי החובה שעוסקים בכך הם חיילים חרדים שעובדים הכשרה מיוחדת.
צה"ל לא רק מייצר לעצמו רחפנים, אלא גם מפעיל פס "גיור" לרחפנים האזרחיים שהוא רוכש, חלקם סיניים, להקשחתם למשימות צבאיות, למניעת חשש של דלף מידע, ושל הוספת יכולות שנדרשות להפעלתם הצבאית, כמו מטעדים חימוש שפיתח עבורם באמצעות יחידת יפתח. במלחמה בעזה ובלבנון בוצעו כבר אלפי תקיפות מרחפנים שפותחו ונבנו בצה"ל, שעושה כמו חיזבאללה שימוש בכלים המונחים באמצעות סיב אופטי ולכן מהירים וקשים יותר ליירוט. השימוש הנרחב ברחפנים בצה"ל מצד אחד ובחיזבאללה ובחמאס מצד שני לתצפית ולתקיפה, הביא להערכה שכ-80% מהנפגעים כיום בקרבות הם תוצאה של פעילות רחפנים.
הרחפנים מספקים לגדודים הלוחמים יכולת תקיפה אווירית מהירה בהפעלתה, שאינה תלויה בזמינות כטב"מים חמושים, וזולה בהרבה מטילי נ"ט ואחרים. רחפן חמוש עולה פחות מ-5,000 שקל, בין עשירית למאית מעלותם של טילי נ"ט. הרחפנים אמנם נושאים ראש קרבי קטן יותר, אבל בהפעלה נכונה מספקים לכוחות יכולת תקיפה מהירה נגד מגוון מטרות. בצה"ל מסמנים כבר את המערכות הבאות, הגברת השימוש ברחפנים עם כנף קבועה, מה שיגביר את הטווח והמהירות שלהם.
גם בצה"ל בוחנים כעת שימוש ברחפני FPV לא רק לתקיפה אלא גם ליירוט רחפני אויב. הצבא עשוי לרכוש מהתעשיות מערכות לגילוי וזיהוי הרחפנים ולבנות בעצמו את רחפני היירוט. רחפנים כאלה הם אחד הכיוונים שמפותחים כעת כדי להתמודד עם מתקפות רחפני הסיב של חיזבאללה.
צה"ל נערך לקראתן באספקת אלפי כוונות "פגיון" מתוצרת סמארט שוטר הישראלית, שמעניקים לחיילים יכולת משופרת לפגוע במטרות נעות, אך השבועות האחרונים, בדיוק כמו המלחמה באוקראינה, הוכיחו שאין עדיין פתרון אחד מושלם מול רחפנים. כעת מפתחים בצה"ל גם מענה ללהקות רחפנים, שימוש ברמה כלים ביחד לתקיפה בו זמנית של מטרה אחת או כמה סמוכוח כפי שעבר נעשה בידי האוקראינים.
השימוש ברחפנים הוא חלק מהגברת השימוש במערכות רובוטיות, שמפחיתות את הסיכון לחיי לוחמים. בחטיבה הטכנולוגית באט"ל פיתחו כבר כמה מערכות כאלה שנמצאות כבר בלחימה, ובחלק מהמקרים נשענים על פיתוחים בתעשיות הביטחוניות, כמו נגמש"י הדי-9 פנדה הנשלטים מרחוק שפיתחה חטיבת אלתא של התע"א.
השימוש המתרחב במערכות נשלטות מרחוק מפחית סיכון לחיי לוחמים, אבל לא בהכרח מפחית את מספרם. רחפנים למשל נזקקים למטיסים מיומנים, למפעילי מערכות גילוי ושליטה ועוד.