יותר מחודש לאחר הפסקת האש באיראן, נתב"ג עדיין מלא במטוסי תדלוק של חיל האוויר האמריקני, שהגיעו לתגבר את הישראלים. לחיל האוויר יש מערך מטוסי תדלוק ותיק ומיומן שעבד קשה במלחמה, אבל הוא לא מספיק גדול כדי לאפשר פעילות רחבת היקף בטווחים ארוכים.
המלחמות של היום מחייבות הפעלת מטוסי קרב בטווחים שהם לא תוכננו להם. מטוסי תדלוק הם אמצעי אחד שמאפשר זאת. מיכלי דלק תצורתיים הם אמצעי אחר.
מדובר במכלי דלק חיצוניים שמתחברים לגוף המטוס ולא לכנפיים שלו. כך הם פוגעים הרבה פחות במבנה האווירודינמי של המטוס, במהירות ובכושר התמרון. הם מסוגלים לשאת יותר דלק ולהאריך יותר את טווח הטיסה, מה שיכול לחסוך שימוש במטוס תדלוק יקר ערך ופגיע. הם גם פוגעים פחות בחתימת המכ"ם של המטוס.
כבר כשקיבל חיל האוויר את מטוסי האף-15 הראשונים בדצמבר 1976 על הרעיון להוסיף להם מיכלים כאלה. מפעל להב של התעשייה האווירית פיתח אותם וסיפק לחיל האוויר.
בשנות ה-90 הציעה לוקהיד מרטין לפתח מכלים כאלה גם לאף-16 ולהעניק למטוס החד מנועי והזול יותר טווחי טיסה דומים. התוצאה הייתה 100 מטוסי אף-16-איי סופה שקיבל החיל מאז 2003 והיו סוס העבודה שלו במלחמה מול איראן. גם את המיכלים האלה מספקת תע"א לחיל האוויר וללקוחות אחרים של המטוס.
כעת, כדי להאריך את טווח הטיסה וזמן השהייה של האף 35 נמצא סוף סוף מימון לפרויקט שדובר עליו במסדרונות כבר כמה שנים, לפיתוח מכלים כאלה גם לחמקן.
הפעם בחר מנהל הרכש הביטחוני (מנה"ר) במשרד הביטחון לחתום עם חברת אלביט מערכות - סאיקלון על חוזה לפיתוחם.
העסקה, שהיקפה נאמד בלמעלה מ-100 מיליון שקל כוללת פיתוח והתאמה של מיכלי דלק חיצוניים, שסאיקלון המתמחה בייצור מכללים תעופתיים תוכל גם לייצר בהמשך.
מדובר כאן על פוטנציאל משמעותי לייצוא: בכל העולם לומדים את לקחי המלחמה באיראן, את חשיבות השימוש באף 35 לתקיפה ולאיסוף מודיעין, ובכל העולם חסרים מטוסי תדלוק.
עד היום רכשו את האף 35 כ-20 מדינות, 14 כבר מפעילות אותו באופן מבצעי. יותר מ-1,300 מטוסים כבר נמסרו ומהווים שוק גדול לשדרוגים.