מגמת ההתאוששות של המשק הישראלי עם הדעיכה בלחימה מקבלת הבוקר ביטוי מובהק בנתונים הרשמיים. מספר דורשי העבודה בישראל צנח במהלך חודש אפריל בכ-22%, ונעצר על כ-308 אלף בני אדם. נתונים אלו מצביעים באופן ברור על חזרתו של השוק לפעילות כמעט מלאה, כאשר הירידה החדה ביותר נרשמה בקרב מספר אוכלוסיות מפתח, ובראשן קבוצת הצעירים.
התפלגות הנתונים מראה כי בדומה לאירועי משבר קודמים, גם במערכת "שאגת הארי" היו אלה הצעירים (עד גיל 34) שנפגעו בצורה הקשה ביותר מצמצום הפעילות המשקית. פגיעה זו נבעה מכך שצעירים רבים מועסקים בענפים ובמשלחי יד הכרוכים בהתקהלות או בפעילות חיצונית, אשר צומצמו דרמטית לנוכח הנחיות פיקוד העורף. בנוסף, שיעור הצעירים גבוה במיוחד בקרב קבוצת ההורים לילדים תלויים (מתחת לגיל 18) - קבוצה שהושפעה עמוקות מהשבתת מערכות החינוך והצמצום המשקי.
לפיכך, הציפייה הכלכלית הייתה שבשוך הלחימה תירשם ירידה משמעותית דווקא בקרב דורשי העבודה הצעירים - וזהו בדיוק התרחיש שהתממש. הירידה במספר דורשי העבודה שאפיינה את חודש אפריל השתקפה אמנם בשלוש קבוצות הגיל המרכזיות, אך בקרב הצעירים היא הייתה הדרמטית ביותר. בעוד שמספר הצעירים נפלטו ממעגל דורשי העבודה החודש בכ-28%, הרי שבקרב גילאי הביניים (54-35) נרשמה ירידה מתונה יותר של כ-20%, ואילו אצל דורשי העבודה המבוגרים (מעל 55) נרשמה ירידה של כ-17.5%. כתוצאה מהפרשי קצבי החזרה הללו, השתנה גם תמהיל דורשי העבודה הכללי: שיעור הצעירים ירד החודש ב-2.6 נקודות האחוז ועמד על 34.4%, בעוד ששיעור קבוצת הביניים עלה ל-42% ושיעור המבוגרים טיפס ל-23.6%.
במבט גיאוגרפי, המגמה החיובית הזו הורגשה היטב בכל רחבי המדינה. הירידה במספר דורשי העבודה ניכרה בכל אחת מהערים המונות מעל 40 אלף תושבים, עם ירידה ממוצעת של כ-23%. יחד עם זאת, שיעורי דורשי העבודה בערים החרדיות, הערביות, המעורבות ובפריפריה עדיין נותרו גבוהים. בדומה לחודש שעבר, את רשימת הערים בעלות שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר מובילות הערים החרדיות, ובראשן מודיעין עילית (9.8%) ואלעד (8.8%). אחריהן ברשימה ניצבות קריית גת (8.5%) ובית שמש (8.1%), ורק לאחר מכן אום אל פחם (8.1%) ורהט (7.9%) - ערים אשר הובילו את הרשימה באופן מסורתי לכל אורך השנים האחרונות ועד למרץ 2026. מן העבר השני, הערים בהן נרשמו שיעורי דורשי העבודה הנמוכים ביותר הן הערים המבוססות במרכז: רעננה (3.7%), רמת השרון והוד השרון (3.9%), וכפר סבא ונס ציונה (4.2%).
החזרה לשגרה חוללה שינויים דרמטיים גם בביקוש לפי משלחי יד. העלייה המשמעותית ביותר, ובפער ניכר, נרשמה בקרב גננים ומגדלי גידולים עם זינוק של כ-416%. אחריהם נרשמה עלייה חדה בקרב מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-330%), עובדי ספורט וכושר (כ-285%), עובדים העוסקים במתן או איסוף מידע ללקוחות (כ-225%), וכן בקרב בעלי משלח יד נלווה בתחומי האומנות, התרבות והקולינריה (כ-222%). מנגד, העליות המתונות ביותר נרשמו במקצועות משרדיים המאפשרים עבודה מרחוק, כמו מומחי מסדי נתונים (כ-14%) ומפתחי תוכנה ומנתחי יישומים (כ-12%). העלייה המתונה בענפים אלו נובעת ככל הנראה מהמגמה הכללית בענף ההייטק בשנה האחרונה, לצד העובדה שהם הושפעו פחות מהנסיבות המלחמתיות וממדיניות פיקוד העורף.
במקביל, בשורות חיוביות מגיעות גם מגזרת הבטחת ההכנסה. הירידה במספר דורשי העבודה לנוכח הפסקת האש ניכרה הן בקרב תובעי הבטחת הכנסה והן בקרב תובעי אבטלה, אך מספרם של תובעי האבטלה ירד בצורה חדה ומשמעותית בהרבה. אף שתובעי הבטחת ההכנסה הושפעו מצמצום הפעילות, השפעה זו הייתה מתונה יותר בהשוואה לנפגעי האבטלה, ועם סיום הלחימה חזרו תובעי האבטלה לעבודה במהירות. מכל מקום, מספר תובעי הבטחת ההכנסה עמד החודש על כ-38.7 אלף (לעומת 43.6 אלף בחודש הקודם), נתון המתכתב היטב עם מגמת הירידה של השנים האחרונות.
מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש, סיכמה את תמונת המצב המעודדת אך הדגישה כי הדרך עוד ארוכה: "נתוני אפריל משקפים שוק עבודה שנמצא בתהליך התאוששות, שצפוי להימשך בחודשים הקרובים - בעיקר עם חזרתם לעבודה של העובדים שיצאו לחל"ת. אך עדיין לא חזרנו להיקפים שהיו לפני המערכה האחרונה".