כשנתיים וחצי לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", השלכותיה הכלכליות ממשיכות להשפיע על משקי הבית בישראל ועבור רבים, הופכות מתחושת קושי כלכלי למצב של חרדה שמשפיע גם על ההתנהלות היומיומית. לצד שחיקה בהכנסה ועלייה ביוקר המחיה, נתונים מצביעים על הידרדרות במצב הכלכלי של רבים ועל עלייה בתסמיני חרדה, כאשר כ־21% מהציבור דיווחו על כך במהלך המלחמה.
בניגוד למשברים כלכליים נקודתיים מהעבר, המציאות הנוכחית מתאפיינת בחוסר ודאות מתמשך: הוצאות ביטחוניות גבוהות, פגיעה בהכנסות של עסקים ועצמאים, שחיקה בהכנסה הפנויה ועלייה ביוקר המחיה, לצד תחושה ציבורית שהמצב עלול להימשך זמן רב.
הנתונים מהשטח ממחישים כיצד חוסר הוודאות המתמשך מתורגם למצוקה בפועל: בארגון פתחון לב מדווחים על גידול בביקוש לסלי מזון, עם זינוק של כ־22% בתוך שבוע בתחילת אחד מסבבי הלחימה. בתוך מציאות של אי־ודאות מתמשכת, רבים מתקשים להעריך כיצד ייראו החודשים הקרובים - מציאות שמגבירה את השחיקה הכלכלית והנפשית לאורך זמן.
לדברי פרופ' איל פרוכטר, יו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה ומנהל תחום בריאות הנפש בפמי, חרדה כלכלית היא מצב מתמשך של דריכות וחוסר ודאות סביב היכולת לשמור על יציבות כלכלית לאורך זמן. "כאשר אדם חי לאורך זמן בתחושה שאין לו יכולת להעריך מה יקרה בעוד חודש או חודשיים, הגוף והמוח נשארים במצב של סטרס. התגובה הזו יכולה לבוא לידי ביטוי בקשיי שינה, עייפות, עצבנות, קושי בריכוז ואף פגיעה ביכולת לקבל החלטות בצורה שקולה. במצבי חירום קצרים אנשים יודעים בדרך כלל להיכנס למצב הישרדותי זמני, להתמקד בהווה ולהתארגן בהתאם. אבל כאשר אי הוודאות נמשכת חודשים ארוכים, ונוגעת גם לביטחון האישי וגם ליכולת הכלכלית, נוצרת שחיקה מתמשכת שמשפיעה על התפקוד היומיומי ועל תחושת היציבות של אנשים.
"אנשים יכולים להמשיך לתפקד כלפי חוץ, ללכת לעבודה, לנהל משפחה ולהיראות יציבים, אבל בפועל חווים עומס פנימי גבוה מאוד. הפער הזה בין התפקוד החיצוני לבין התחושה הפנימית של חוסר שליטה מייצר שחיקה מצטברת לאורך זמן, ולעיתים גם מגביר מתחים בתוך המשפחה סביב קבלת החלטות יומיומיות. כאשר אין אופק ברור לשינוי, גם אירועים כלכליים קטנים יחסית יכולים להיתפס כאיום משמעותי, ולהעמיק את תחושת חוסר היציבות".
בארגון פתחון לב מזהים בחודשים האחרונים עלייה בפניות מצד משפחות עובדות ואנשים שבעבר הצליחו להתנהל באופן עצמאי, אך נשחקו כלכלית בעקבות התקופה הממושכת של חוסר ודאות ועלייה ביוקר המחיה. נכון להיום, למעלה מ־60% ממקבלי הסיוע בארגון הם משפחות בגילאי עבודה.
מנכ"ל הארגון, אלי כהן, אומר כי עבור רבים מהפונים, המצוקה הכלכלית מתפתחת בהדרגה והופכת עם הזמן גם לעומס נפשי משמעותי. "אנחנו פוגשים יותר ויותר אנשים שעובדים, מנהלים משפחה ומתפקדים כלפי חוץ, אבל בפועל חיים בתחושת הישרדות יומיומית. אחת הבעיות המרכזיות שאנחנו מזהים היא שחרדה כלכלית מובילה לא פעם 'לעצימת עיניים' - אנשים נמנעים מלבדוק את החשבון, דוחים התמודדות עם חובות ולא רוצים להתמודד עם המציאות מתוך חשש. ההימנעות הזו יוצרת חוסר שליטה, ובפועל מחמירה את המצב. הרבה פעמים זה מתחיל מצמצום קטן, דחיית תשלום או שימוש מוגבר באשראי, ובהמשך מתפתח לסחרור כלכלי שבו גם הוצאה בלתי צפויה אחת יכולה לערער את היציבות.
"מאז פרוץ המלחמה הרחבנו את מערכי הסיוע של פתחון לב, בין היתר באמצעות מרכזי מיצוי זכויות, ליווי כלכלי וסיוע למשפחות שמתמודדות עם חוסר ודאות תעסוקתית וכלכלית. המטרה היא לא רק להעניק סיוע מיידי, אלא גם לייצר עבור משפחות תחושת יציבות וכלים שיסייעו להן להתמודד עם התקופה".
