.
משרד הביטחון רוכש מהתעשייה האווירית מערכות הגנה אווירית במיליארד דולר. תע"א לא פירטה בהודעה לבורסה על העסקה מה התכולה המדויקת של העסקה, אבל היא מייצרת את מערכת החץ-3, מפתחת את החץ-4 ומוכרת את הברק MX.
צניחת שער הדולר ל-2.9 שקלים לא מנעה מהתעשייה האווירית להציג עוד רבעון שיא: לראשונה חצתה החברה ברבעון הראשון של השנה את רף ה-2 מיליארד דולר מכירות, עם זינוק של 32% ל-2.1 מיליארד דולר.
הרווח הנקי זינק ב-34% ל-220 מיליון דולר וצבר ההזמנות זינק בסוף מרץ ל-33 מיליארד דולר, לאחר שרק בסוף דצמבר עמד על 29 מיליארד דולר. ברבעון הזה הוכרה, למשל, הזמנת החץ-3 השנייה מגרמניה בסך 3 מיליארד יורו, וכעת הצבר מייצג 4.4 שנות פעילות.
תע"א שמרה על ייצוא של כ-65% מהתוצרת שלה ללקוחות בחו"ל, לעומת 35% מכירות בארץ - שיעור דומה לזה שהציגה בשנה שעברה, ומראה על גידול זהה במכירות בעולם ולמשרד הביטחון.
השבוע התקיימה ישיבת הדירקטוריון הראשונה בחברה עם בועז לוי כיו"ר, ומשה לוי, סמנכ"ל ומנהל חטיבת כלי טיס צבאיים, כממלא מקום המנכ"ל. החברה תקיים מכרז פתוח לבחירת המנכ"ל הבא, שלא יהיה חייב לבוא משורותיה.
"ברבעון הראשון השנה פרצה מלחמת שאגת הארי, מערכות שסיפקנו לצה"ל השתתפו בכל היבטי הלחימה, מהגנה אווירית ועד מל"טים שתקפו משגרי טילים בליסטיים, מערכות מודיעין מהחלל ועוד", אומר לוי. "אנשי התע"א הגיעו לעבוד במשמרות כדי לספק לצה"ל הזמנות דחופות, במקביל להמשך האספקות לחו"ל".
ברבעון הראשון נודע גם שתע"א תספק לחיל האוויר טייסת מל"טים נוספת, על בסיס ההרון-2.
"אנחנו עובדים כבר על הדורות הבאים של המל"טים ומספקים כעת את הטייסת המתקדמת הבאה. ראינו איזה מאמץ השקיעו האמריקנים בחילוץ שני טייסים במלחמה, מה שהוכיח שוב את היתרון הגדול של הכלים הבלתי מאוישים", אומר משה לוי.
מצד שני, גם ארה"ב וגם חיל האוויר, לפי תמונות שהפיצו האיראנים, איבדו מל"טים במלחמה.
בועז: "עדיין יש יתרון למל"טים ארוכי הטווח כמו שאנחנו מייצרים. הם תמיד היו מאוימים, רק שאין סכנה לטייסים. יש לנו חשיבה לעתיד על השילוב בין מטוסים מאוישים ולא מאוישים, משקיעים יותר בתקשורת, בחיישנים ובשילוב AI".
למרות קריסת שער הדולר הצגתם דוח חזק. זה אומר שאתם יכולים לחיות עם 2.9 שקלים לדולר?
בועז: "עשינו גידורים, אבל זה לא לנצח. הדוחות טובים אבל כשאני מסתכל קדימה אני מעריך שהדולר ייבלם והשער יתחיל לעלות מחדש. אם ימשיך לרדת גם אנחנו נצעק".
הצגתם תזרים מזומנים חיובי בסך 932 מיליון דולר, למרות חוב גדול של משרד הביטחון.
"החוב של משרד הביטחון אינו זניח כלל, אבל בזה אנחנו לא שונים מחברות ביטחוניות אחרות בארץ. כחברה ממשלתית גם אנחנו נושאים בנטל בתקווה שהעניין ייפתר בחודשים הקרובים. יש מאמץ משותף של כל המשרדים שמבינים שאי אפשר להמשיך עוד הרבה בצורה הזאת".
תהיה היו"ר שיזכה להנפיק את התע"א?
"שני האתגרים הראשונים שלי הם למנות מנכ"ל קבוע ולקדם את ההנפקה. יש התקדמות בכל מיני תחומים. אני לא יודע מתי זה יקרה בשנה של בחירות, פועל להכין את החברה לרגע הזה. מרגע שיש החלטת ממשלה, זה יכול גם לקרות בלי קשר לבחירות".
מה הלקחים שלכם משאגת הארי?
בועז: "המלחמה הזאת כולה הייתה רצף של אירועים גדולים. ההבנה היא שמערכות שאנחנו מתכננים צריכות להיות עוד יותר ורסטיליות ורובוסטיות. לתת מענה לכל איום. לוודא שיש בארץ טכנולוגיות שיידעו להתגבר על פערי שרשראות האספקה. מנכ"ל משרד הביטחון, אמיר ברעם, חיזק את הפורום שנוצר עוד בתקופת קודמו, שבו המנכ"לים של כל התעשיות הביטחוניות הגדולות יושבים יחד באותו חדר, מבינים את צרכי המדינה ופועלים יחד. מה אפשר לעשות ביחד, מה אפשר לספק לשני. עבודה בלי אגו, מי שיכול לספק ראשון קונים ממנו. אנחנו יודעים להתחרות אחד בשני בעוצמות, אבל במלחמה אין תחרות. מביאים למשרד הביטחון מה שהוא צריך".
אם תתחדש המלחמה שוב נתעסק במפלס מאגרי החץ?
בועז: "אנחנו עובדים במלוא הקצב לספק לצה"ל את מה שצריך בהתקפה ובהגנה. אנחנו אפילו מקדימים באספקה בחלק מהמוצרים. תפקיד משרד הביטחון וצה"ל לנהל את המלאי בתבונה".
אחרי ההתקפות על מדינות המפרץ היו דיבורים על עסקאות רכש חדשות עם ישראל. זה קורה?
"יש במדינות המפרץ צורך ברור במערכות הגנה אווירית. אנחנו מדברים במסגרת הסכמי אברהם ובהובלת מערכת הביטחון. יש דברים שנעשו ויש דברים שייעשו ללא ספק בעתיד הקרוב. זה בידיים של משרד הביטחון".