נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון סופג בשבועות האחרונים מטחי אש מראשי המגזר העסקי, בניסיון ללחוץ עליו להוריד את הריבית בהחלטה שתתקבל ביום שני הקרוב. ההנחה היא שריבית נמוכה יותר תקטין את התמריץ להשקיע בשקלים ותחזק את הדולר לתועלת היצוא.
מבין הפונים בקריאה לנגיד נכללים נשיא התאחדות התעשיינים אברהם (נובו) נובוגרוצקי, נשיא ארגון העצמאים להב רועי כהן ונשיא לשכת רואי החשבון חן שרייבר. גם ראשי הקואליציה, ובהם שר האוצר עצמו, לא מסתירים את רצונם בהורדת ריבית.
הדרישה מצד מנסחי המניפסטים התקשורתיים היא לא להתאפק ולא להמתין עד להודעת הריבית הרשמית, אלא להקדים ולהורידה כאן ומיד. זאת ועוד: הדרישה היא שלא להסתפק בהורדה של 0.25%, אלא לחתוך לפחות ב־0.5% - וכל המרבה הרי זה משובח.
במגזר העסקי מחפשים את הפתרון הקל והנוח, וזה להשתלח בנגיד, המתפקד כמבוגר האחראי במשק. ואני, הדל באלפי מנשה (הקרדיט לביטוי הוא לפרשן לענייני ערבים אהוד יערי), ממליץ לא להיכנע ללחצים, אלא להשאיר את הריבית על כנה.
לא שהנגיד זקוק לעצות שלי, כי הוא יודע בדיוק מה לעשות. מועצת גדולי התורה הפיננסיים שלו, המכונה הוועדה המוניטרית, נותנת לו את הגב הנדרש. אבל בכל זאת - תמיכה תקשורתית, ולו הצנועה ביותר, לא תזיק בימים טרופים אלה.
מדוע הריבית במשק אינה צריכה לרדת? כי ההורדה בעיתוי הנוכחי לא תועיל - לא למקבלי המשכנתאות (שממילא עלולים להתקזז בריבית היורדת דרך ההלוואות הצמודות למדד, המתייקרות), ובוודאי לא לדולר הקורס.
עם כל ההבנה למקבלי המשכנתאות ולעסקים הקטנים, האינפלציה עדיין מטפסת, וזה ניכר במדד אפריל, שפורסם בדיוק לפני שבוע ועלה ב־1.2%. אומרים שמדד מאי שאחריו יהיה אפסי, אז נחיה ונראה. לנוכח מגמות אלה, גם בעולם המערבי בכלל, ובארה"ב בפרט, נוטים לעצור את הפחתות הריבית.
בכל מקרה, לפי התחזיות האופטימיות של האנליסטים, הסביבה האינפלציונית עדיין מטרידה, ובשנה הקרובה היא תעמוד על כ־2%. ואם יש טענות בנושא הריבית, הכתובת היא ראש הממשלה ומדיניותו כקבלן של מלחמות. המדיניות הפיסקלית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כמעט אינה מתחשבת במגבלות המשק (הבאות לידי ביטוי במה שמכונה יחס חוב־תוצר).
גם תקציבי הביטחון זוכים לגב כלכלי ממחרחר המלחמות נתניהו ואינם כפופים לאילוצים הכלכליים. ואני כבר לא מדבר על מנועי אינפלציה פוטנציאליים המתבטאים בפיתוי הממשלה להעלות מחירים, כמו הארנונה שבאחריותה, ויום לאחר הבחירות - גם את המיסים.
ולעניין הדולר. נגיד שהריבית תרד בשבוע הבא ב־0.25% או אפילו ב־0.5%. מי אמר שההפחתה תחזק את הדולר? המניע העיקרי להיחלשותו קשור לפעילות גופי החיסכון המוסדיים, שצמצמו בשנה האחרונה את החזקתם בדולר האמריקאי ב־30 מיליארד דולר משיקולי חשיפה לבורסה האמריקאית.
ויש גורמים נוספים כמו היצוא, המשפר את מאזן הסחר של ישראל, והתקוות הסהרוריות להפסקת המלחמות ולהפסקת אש. בהתחשב בכל אלה, רצוי שהריבית לא תרד ושהנגיד ישאיר אותה על כנה. במקרה זה הוא צפוי לריטואל הרגיל של מתקפות מכיוון מפעל מכונות הרעש. אף שהוא כבר רגיל לכך, מומלץ לו בכל זאת - אם יתקשה - לאטום את אוזניו.