בפעם השנייה השנה: בנק ישראל הוריד את הריבית

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיעה היום (שני) על הפחתת הריבית ברבע אחוז, לרמה של 3.75% (ריבית הפריים תעמוד על 5.25%). זוהי ההפחתה השנייה של הריבית בשנת 2026, לאחר שבינואר האחרון הורדה הריבית לרמה של 4%. בהודעת הבנק נאמר כי המדיניות מתמקדת בשמירה על יציבות המחירים, תמיכה בפעילות הכלכלית ובציון העובדה כי אי-הוודאות הגיאופוליטית המקומית והגלובלית עודנה ניכרת.

החלטת הבנק התקבלה על אף מדד המחירים לצרכן של חודש אפריל, שרשם עלייה חדה של 1.2%, ועל רקע הלחצים הגוברים מצד גורמים במגזר העסקי לבצע הקלה מוניטרית בעקבות התמשכות המצב הביטחוני וחוסר הוודאות במשק.

לפי נתוני הבנק, הגורם המרכזי שאיפשר את הפחתת הריבית הוא התחזקות משמעותית של המטבע המקומי: מאז החלטת הריבית האחרונה, השקל יוסף ב-8.3% מול הדולר וב-7.2% מול האירו, ובמונחים נומינליים אפקטיביים רשם התחזקות של 7.4%. התיסוף בשקל צפוי לפעול בכיוון של התמתנות האינפלציה המקומית.

בישראל, האינפלציה בשנים-עשר החודשים האחרונים עמדה על 1.9% ומצויה בסביבת מרכז טווח היעד, זאת בניגוד למגמה העולמית שבה נרשמה מאז החלטת הריבית האחרונה עלייה חדה בסביבת האינפלציה (3.8% בארה"ב ו-3% בגוש האירו נכון לחודש אפריל).

נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון של שנת 2026 משקפים את השפעת מבצע "שאגת הארי" על הכלכלה הריאלית. במהלך רביע זה התכווץ התוצר המקומי הגולמי בקצב שנתי של 3.3%, והתוצר העסקי התכווץ ב-3.1%. בבנק ישראל מציינים כי התכווצות זו מתונה יותר בהשוואה לתחזיות קודמות ובהשוואה לנתוני מבצע "עם כלביא". את הירידה הובילו הצריכה הפרטית שהתכווצה ב-4.7% והצריכה הציבורית (ללא יבוא ביטחוני) שירדה ב-5.7%.

אינדיקטורים שוטפים מעדים על התאוששות בפעילות הכלכלית עם סיום המבצע. ההוצאות בכרטיסי אשראי, שירדו במהלך הלחימה, תיקנו את המגמה ומצויות כעת מעט מעל קו המגמה ארוך הטווח. כמו כן, נתוני סחר החוץ מראים על יציבות ביצוא, בעוד שיבוא הסחורות רשם התאוששות באפריל, בעיקר עקב גידול ביבוא חומרי גלם, מוצרי צריכה והשקעה.

שוק העבודה הושפע באופן ניכר מהגיוס למבצע "שאגת הארי". שיעור הנעדרים זמנית מהעבודה בשל שירות מילואים עלה בחדות בחודש מרץ, ובחודש אפריל התמתן ועמד על 1.2%. שיעור האבטלה הרחבה (בגילי 15+) רשם ירידה חדה מ-15.9% במרץ ל-5.9% באפריל, על אף גלישת הלחימה לתוך חודש זה. שיעור המשרות הפנויות באפריל עמד על 4%.

בשוק הנדל"ן נרשמה בחודשים פברואר-מרץ עלייה של 0.3% במחירי הדירות, אך במונחים שנתיים מדובר בירידה של 1.2%. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן התמתן ועמד באפריל על קצב שנתי של 3.3%. מלאי הדירות החדשות למכירה נותר ברמה גבוהה של כ-85 אלף דירות נכון לחודש מרץ, והיקף המשכנתאות שהועמדו באפריל עמד על כ-9.5 מיליארד ש"ח (בניכוי עונתיות).

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים (מאי 2025 עד אפריל 2026) ירד לרמה של 3.8% תוצר, מגמה המיוחסת לרמת הוצאות נמוכה של הממשלה בשל התנהלות תחת תקציב המשכי ברבעון הראשון של השנה. עם זאת, בבנק ישראל מדגישים כי קיימת אי-ודאות רבה בנוגע להגדלת תקציב הביטחון והשפעתה על יעד הגירעון הרשמי.

בשווקים הפיננסיים נרשמו עליות במדדי המניות המקומיים. פרמיית הסיכון של ישראל (מדד ה-CDS), שעלתה בראשית המבצע הצבאי, חזרה לרדת והיא שוהה ברמה הקרובה לרמתה טרם השבעה באוקטובר. האשראי העסקי והצרכני המשיכו לצמוח, ושיעורי הפיגורים בכל מגזרי הפעילות שומרים על רמה נמוכה.

מבנק ישראל נמסר כי תוואי הריבית העתידי ייקבע בהתאם להתפתחות האינפלציה, הפעילות הכלכלית במשק, אי-הוודאות הגיאופוליטית וההתפתחויות הפיסקליות. סיכום הדיונים המוניטריים של החלטה זו יפורסם ב-08.06.2026, והחלטת הריבית הבאה תתפרסם ב-06.07.2026.