משבר תקציבי חמור מאיים על מערך האבטחה ביישובי המועצות האזוריות ברחבי הארץ ומסכן את חיי התושבים. מתברר כי משרד הביטחון ופיקוד העורף מעכבים במשך חודשים ארוכים את העברת התקציבים הייעודיים לאחזקת מרכיבי הביטחון ביישובים, ולכן המועצות נאלצות לממן מכיסן את תחזוקת המערכות השוטפות.
מעדכון פנימי שהופץ לקב"טים ולגזברים אתמול עולה כי פיקוד העורף צפוי לקצץ את התקציב הרשותי ביותר מחצי. המכה המיידית תונחת כבר ב-1 ביוני, אז יחסמו הדלקנים לרכבי הביטחון ותבוטל ההשתתפות בעלויות הדלק והתיקונים, מה שיטיל את מלוא עלויות התפעול על הרשויות המקומיות.
"כשתקצוב רכיבי הביטחון להגנה על היישובים מקוצצים בצורה דרסטית, בלתי אפשרי להתנהל", אומר לוואלה חבר כיתת כוננות באחד הישובים. "רוב היישובים לא יוכלו לשלם את הדלק על רכבי הביטחון, מה שאומר שבפועל סיירי הביטחון והרבש"צים יאבדו את היכולת להגיע במהירות ממקום למקום. וזאת רק דוגמה אחת מתוך מכלול שלם שכמובן מפיל עומס גדול מאוד על המועצות.
"זה מצב בלתי נסבל וחמור ביותר, שמחזיר אותנו לשישי באוקטובר 23. מוזר שלפני בחירות דבר כזה קורה, ועוד יותר מוזר ששר האוצר יפגע בהתיישבויות שנמצאות באיו"ש. זה נראה כמו מלחמה בין משרד הביטחון לשר האוצר. אני לא ממש בקיא בפוליטיקה הזאת ביניהם, וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה".
הקיצוץ הנוכחי מצטרף למדיניות ארוכת שנים של צמצום מרכיבי הביטחון בפריפריה ובקו התפר. עוד לפני ה-7 באוקטובר הובילו משרדי הביטחון והאוצר הפחתות מתמשכות בתקציבי השמירה, האבטחה והתשתיות ביישובים, תוך גלגול האחריות הכלכלית לרשויות המקומיות. למרות שאירועי השבת השחורה ומלחמת "שאגת הארי" הדגישו כי האמצעים הפיזיים ורכבי הסיור הם קו ההגנה המיידי על האזרחים, במשרד הביטחון חוזרים לדפוסי הקיצוץ ומותירים את היישובים להתמודד לבדם עם נטל המימון.
מרכיבי הביטחון שעל הפרק מהווים תשתית מבצעית קריטית: גדרות הביטחון והשערים ההיקפיים הם המכשול הפיזי הראשון מול חדירות; תאורת הביטחון ומערכות ההתרעה הטכנולוגיות חיוניות לזיהוי מוקדם של איומים; וחדרי הנשק מבטיחים זמינות וכשירות של אמצעי לחימה עבור כוחות כוננות מקומיים. מעל כולם, רכבי הביטחון והסיור הם אלו שמאפשרים ניידות, הפגנת נוכחות ומתן מענה ראשוני מהיר.
במכתב ששלח אתמול מנכ"ל השלטון האזורי, איציק אשכנזי, לשר הביטחון ישראל כ"ץ, הוא מתריע כי מאז תחילת שנת 2026 טרם הועברו התקציבים הייעודיים, חרף פניות חוזרות ונשנות בנושא.
אשכנזי מבהיר כי הרשויות אינן יכולות להמשיך ולספוג את הגירעון על חשבון תקציביהן השוטפים. "בפועל, נאלצות המועצות לממן מכספן, במשך חודשים ארוכים, את תחזוקת מרכיבי הביטחון, אף שמדובר בתקציב ייעודי של משרד הביטחון באמצעות פיקוד העורף. מצב זה יוצר מציאות בלתי סבירה, שבמסגרתה הרשויות המקומיות נדרשות לממן מתקציבן השוטף הוצאות ביטחוניות בהיקפים משמעותיים, תוך שחיקה הולכת וגוברת של יכולתן הכלכלית. ברי כי מצב זה אינו יכול להימשך, ובוודאי שלא בתקופה ביטחונית רגישה ומורכבת כפי שאנו חווים כיום".
בשלטון האזורי מדגישים כי לא מדובר במשבר בירוקרטי גרידא, אלא בפגיעה תפעולית מיידית. "יודגש כי אחזקת מרכיבי הביטחון אינם פרויקט שניתן לעכב או לדחות. מדובר במערכות מצילות חיים, הנדרשות לפעול באופן רציף, יומיומי ומיידי. עצירת תחזוקה, עיכוב בתיקונים או פגיעה ברציפות התפעולית משמעותם פגיעה ישירה בביטחון התושבים וביכולת המענה הראשונית ביישובים".
גורמים במועצות האזוריות מזהירים כי אם הקיצוץ ייצא לפועל, חלק מהיישובים ייאלצו לצמצם משמעותית את פעילות הסיורים והאבטחה השוטפת, דווקא בתקופה שבה רמת הכוננות הביטחונית נותרה גבוהה בגזרות רבות ברחבי הארץ. לדבריהם, הפגיעה לא תיעצר רק בכלי הרכב, אלא תשפיע גם על יכולת התחזוקה של גדרות, מצלמות, מערכות התרעה ותשתיות חירום נוספות, שממילא פועלות תחת עומס מתמשך מאז תחילת המלחמה.
בשלטון האזורי דורשים את התערבותו האישית של שר הביטחון כ"ץ כדי לעצור את הפסקת המימון, להשלים את חוזי האחזקה ולהעביר את התקציבים הנדרשים לרשויות.