"נציגת חברה קדישא הייתה החלטית: אם לא משלמים במקום, אי אפשר לבצע קבורה"

כשאמא של אלה בוגומולני נפטרה, בתה היחידה, עו"ד ולריה פלקסברג, נסעה אליה מיד ממודיעין לבאר שבע כדי לתמוך בה, להתאבל ביחד ולסייע לה בפרוצדורת הקבורה. למחרת, כשהגיעו למשרדי המועצה הדתית כדי לקבוע מועד ללוויה, אמרה להן הפקידה: "קודם תשלמו 600 שקל ואז תוכלו לבחור שעה". כשאלה ניסתה להבין על מה בדיוק היא צריכה לשלם, התשובה היתה: "עבור הבטון שסביב הקבר, על בסיס המצבה".

"הסתכלנו אחת על השנייה בתדהמה", משחזרת עו"ד פלקסברג. "אמא הסבירה שהקבורה צריכה להיות בחינם ונציגת חברת קדישא הייתה החלטית: אם לא משלמים במקום, אי אפשר לבצע קבורה. זה לא שאני ששה לשלם על דברים שלא צריך, אבל כשאת מסדרת קבורה של אדם קרוב, אין לך כוח להתמודד עם זה. אמרתי לה, 'אימא, בואי נשלם ונתקדם. זה לא שווה את ההתעסקות'. לא רציתי בלאגנים", הסבירה.

פלקסברג סיפרה שכשהסתיים חודש האבל, היא אמרה לעצמה שמשהו לא תקין. "זה קרה ב-2019. בדקתי את המצב המשפטי וגיליתי שיש דוח של מבקר המדינה שיצא כמה חודשים קודם ועסק בקבורה בישראל, ובין היתר נגע גם בזה". לדבריה, "נכתב שם באופן מפורש שלחברה קדישא אסור לגבות כסף ממשפחות הנפטרים ושהיא עשתה מעקף, והחלה לגבות סכום של בין 500 ל-600 שקל דרך קבלני המצבות. ואף שבאתר הביטוח הלאומי נכתב שהתשלום על קבורה לא כולל את בסיס המצבה, החוק אוסר לגבות עליו כסף בכל מקרה".

ביוני 2020 הגישו עו"ד פלקסברג ועו"ד נריה הרואה תביעה ייצוגית נגד חברה קדישא באר שבע. באוגוסט 2022 התביעה אושרה, ואחרי דרך חתחתים משפטית שהגיעה עד לבית המשפט העליון, חתמו הצדדים על הסכם פשרה, לפיו חברה קדישא באר שבע תשיב את הכסף ללמעלה מ-4,000 משפחות שמהן הוא נגבה שלא כדין. במקביל מתנהלות עוד תביעות ייצוגיות נגד 11 חברות קדישא נוספות ברחבי הארץ.

גביית תשלום על בסיס מצבה היא נוהג שלא היה קיים בעבר והפך לשיטה שמזרימה סכומי עתק לחברות הקדישא, שמקבלות סכומים נכבדים על כל נפטר שהן מביאות לקבורה. כאמור, בשנת 2020 פרסם מבקר המדינה דוח חריף על מערך הקבורה הציבורית בישראל וחשף כי המנגנון הכלכלי הקיים מאפשר לחברות הקבורה לקבל מימון מופרז מהמדינה, ובמקביל לגבות מהציבור כספים נוספים - בניגוד לחוק. דוח הביקורת מנתח את שיטת הגבייה של "אגרת בסיס המצבה", אותם מאות שקלים שנגבים ממשפחות נפטרים, וקובע כי היא מהווה חיוב כפול על עבודה שהמדינה כבר שילמה עליה.

על פי תקנות דמי קבורה, התשלום שהמדינה מעבירה באמצעות המוסד לביטוח לאומי, אמור להוות תשלום מלא המכסה את כלל הוצאות שרשרת הקבורה, מהובלת הנפטר והטהרה ועד להכנת הקבר ותחזוקתו למשך 25 שנה. נכון להיום מועבר סכום של כ-7,000 שקלים עבור כל נפטר - סכום שנראה, על פניו, מופקע גם ביחס לסוג עיסוק מורכב שכזה.

דוח המבקר חושף שהתעריפים הללו גבוהים ב-18% עד 30% מעלויותיהן האמיתיות של החברות הגדולות. יועץ כלכלי שמינה הביטוח הלאומי קבע זאת, והממשלה קיבלה החלטה כבר בשנת 2013 להפחית את דמי הקבורה הללו. בשל עיכובים מצד שרי הרווחה לאורך השנים ביישום ההחלטה, המשיך הביטוח הלאומי לשלם את התעריפים הישנים. המבקר חישב ומצא שבין 2013 ל-2017 שילמה המדינה לחברות הקבורה הגדולות הוצאה עודפת של כ-275 מיליון שקלים.

לצד התשלום העודף שמגיע מקופת המדינה, הדוח מפרט כיצד גופי קבורה מחייבים את קבלני המצבות, המגלגלים את העלות למשפחות, בסכום של מאות שקלים עבור יציקת יסוד הבטון שעליו מונחת המצבה, או עבור אישור לעלות לבית העלמין לצורך הקמתה. המבקר קובע כי מדובר בכפל תשלום ובגבייה עודפת המנוגדת לחוק, שכן חברות הקבורה מקימות את תבניות הבטון הללו כחלק מתשתית בית העלמין הכוללת, והן כבר מקבלות עבורן מימון ציבורי מהביטוח הלאומי, דרך תוספות פיתוח וביסוס ייעודיות.

"משפחות נפטרים נמצאות מטבע הדברים בעיצומו של הליך אבל ובמצב רגשי מורכב, המקשה עליהן לעמוד על זכויותיהן מול דרישות התשלום של גופי הקבורה", כתב המבקר. "התניית הקמת המצבה או אישור העבודה לקבלנים בתשלום אגרה נוספת בעבור 'יסוד המצבה' מהווה ניצול מובהק של מצב זה", הדגיש.

"על המשרד לשירותי דת, בשיתוף המוסד לביטוח לאומי, לפעול להסדרה ברורה וחד משמעית של הנושא, למנוע גביית כספים עודפת מהציבור במסגרת חוזרי המנכ"ל, ולהבטיח כי משפחות נפטרים לא יידרשו לשלם בעבור רכיבים שכבר מומנו במלואם על ידי המדינה. יש לקבוע סנקציות ברורות כנגד גופי קבורה שימשיכו להציב דרישות תשלום אלו בניגוד לדין", הורה המבקר.

חלפו שש שנים מאז, הדוח העלה אבק ודבר לא נעשה. הגשת התביעות הייצוגיות טלטלה את המערכת. גורמים במשרד הדתות אומרים שהם מודעים לבעייתיות, אבל מבחינתם העברת הגבייה לקבלני המצבות, ולא ישירות מהמשפחה, פותרת את העניין.

עורכי הדין פלקסברג והרואה טוענים מנגד שלא משנה מי גובה את הכסף וכי העובדה שנגבה ממשפחות הנפטרים והקבלנים סכום נכבד על קבורה, כשהחוק קובע במפורש שהדבר אסור, עלולה לעלות לחברות הקדישא השונות, שכן מדובר בעשרות גופים נפרדים, סכומי עתק שייאלצו כעת להחזיר.

גל שם טוב, סמנכ"ל פורום חברות קדישא שמאגד תחתיו את שש עשרה החברות הגדולות, הקוברות כ-70% מהנפטרים בישראל ומטפל בענייני הרגולציה מול מקבלי ההחלטות, אמר שבעבר חברה קדישא הייתה חופרת את הבור וקוברת את הנפטר, ואילו קבלן המצבות היה בונה את בסיס המצבה ועליה את המצבה על חשבון המשפחה. "לכן יש מצבות בזוויות שונות, היו גם מצבות שקרסו ולא מדובר פה רק על אסתטיקה. חברות קדישא לקחו את זה על עצמן והן החלו לצקת את יסודות הבטון לפי הגדרות הנדסיות המותאמות למשקלי המצבות. בקיבוצים ובמושבים, למשל, אין את רצפת החיים. באים וחופרים את הבור, ועליו מציבים את יסוד המצבה והמצבה".

ביטוח לאומי משלם לכם 7,000 שקל על נפטר. למה צריך לגבות תשלום נוסף?
"אני לא אומר שהקבורה הפסדית, אבל אני טוען שאין שום קשר בין התשלום של ביטוח לאומי לתשלום על יסוד המצבה. ביטוח לאומי משלם על הובלת הנפטר מביתו או מבית חולים, על הטהרה, על חפירת הקבר וקיום הטקס".

למה זה לא נכלל בשירות שאתם נותנים?
"כי ביטוח לאומי לא משלם על זה והוא מציין זאת מפורשות".

ואכן, באתר הביטוח הלאומי נכתב שהתשלום אינו כולל את יסוד המצבה. בתגובה לשאלתנו מדוע הם נמנעים מלשלם על חגורת הבטון שעלותה נאמדת בפחות מ-100 שקל, בביטוח הלאומי מפנים את האחריות למשרד לשירותי דת ומוסרים: "הביטוח הלאומי משלם עבור הנפטר ומשפחתו לחברות המורשות עבור הוצאות קבורה הכוללות, בין היתר: פינוי הנפטר, טהרה ותכריכין, צוות דת, חפירה וכיסוי הקבר. יצוין כי על פי ההסכם, חברה קדישא מחויבת לספק מקום קבורה ללא תשלום, על פי הנהוג בחברה. כל שאר ההחלטות בנוגע לתשלום ותעריפים באחריות המשרד לשירותי דת, שהוא הרגולטור והוא זה שקובע את התקנות וההגבלות לחברות הקבורה, ולא הביטוח הלאומי".

כאן המקום להדגיש, שהחוק אכן מאפשר לשר לשירותי דת לקבוע תקנות שבהן ייקבעו תשלומים. אלא שאף שר לא קבע מעולם תקנות בעניין, ולכן כל חברת קבורה עושה מה שהיא רוצה וגובה איזה סכום שהיא רוצה.

ויש עוד פרט טכני מעניין: לחגורות הבטון בין קבר לקבר יש ערך נוסף עבור חברות הקדישא, ששווה הרבה מאוד כסף. הן מאפשרות להן לקבור יותר נפטרים פר-מטר ומונעות את קריסת הקברים, ששיקומם עשוי לעלות לא מעט.

שם טוב העדיף לחמוק מתשובה ישירה ולהרחיב על המטרות שאליהן מופנית הגבייה העודפת. "הכסף הזה לא נכנס לכיסנו, אלא הולך לפיתוח בתי עלמין דרך קרן ייעודית, ולא למשכורות, לא לתפעול ולא לשום דבר אחר, אלא לבתי העלמין ולתחזוקתם לעולמי עד", כך לדבריו.

הוא הוסיף כי "המדינה לא שמה שקל על קבורה למעלה מעשר שנים. יש את שיטת המימון הצולבת: חברות קדישא מקבלות 10% מהחלקות במחירים לא מפוקחים, וחלקות בבתי עלמין סגורים שנמכרות במחירים גבוהים, וככה הן מממנות את עצמן".

סמנכ"ל פורום חברות קדישא הסביר כי "בפועל, חברות קדישא הפכו לחברות נדל"ן בעל כורחן. הן גם בונות את הקבר וגם מפתחות את בית העלמין. עלות קבר בקבורה רוויה עומדת על כ-8,000 שקל לחלקה, ובקבורת מכפלה, כשנפטר נקבר מעל נפטר אחר, המחיר מזנק ל-36 אלף שקל. פיתוח של בנייני קבורה בקומות עומד על מיליוני שקלים".

מאיפה אתם משיגים את המימון?
"מהציבור, ממכירת חלקות ב-80 אלף שקל או בבתי עלמין סגורים ב-120 אלף שקל. כדי לאפשר את זה, המדינה החליטה שחברה קדישא תממן את מגדלי הקבורה על ידי מכירת הקברים. זה המימון הצולב. צריך לקחת בחשבון שכשליש מהציבור נקבר בקבורת שדה וזה מממן 70% מהקבורה הכללית".

לדבריו, "חברת קדישא גובה את אותה עלות שקבלן המצבות היה גובה בעבר על אותה עבודה, ולמעשה אפילו פחות, כי חברת קדישא עושה את זה בסטנדרטיזציה רחבה ויעילה - רצפת חיים אחת לכל מתחם - בעוד שקבלן המצבות היה עושה את זה קבר-קבר וגובה בהתאם. המשפחה לא משלמת לחברת קדישא, היא משלמת לקבלן המצבות, שמשלם לחברת קדישא. ממשפחה שלא מקימה מצבה, לא נגבה תשלום בכלל".

ונסיים במידע פרקטי. בעקבות הסכם הפשרה בתביעה הייצוגית שהוגשה נגדה, פרסמה חברה קדישא באר שבע מודעה לציבור, שבה היא קוראת למי ששילם על בסיס מצבה בין 14 ביוני 2018 ל-23 באוגוסט 2022, לפנות כדי לקבל החזר כספי מלא באמצעות טופס דיגיטלי. יש לקוות שאחרי כל כך הרבה שנים, יבוא סוף למסחטת הכספים הזו.