אתמול בערב הציניות עמדה על גג הכנסת ושקלה מה לעשות. היא כבר איימה לקפוץ משם כמה פעמים במהלך הקדנציה הנוכחית, אבל אף אחד במשכן לא ממש התרשם ממנה. אלא שמה שקרה אתמול בלילה בחדר ועדת הכספים, העמיד את האומללה הזאת בדילמה אמיתית. נדמה שהפעם אין לה ברירה אלא לזנק למטה ולגמור עם זה.
כי לפעמים גם הציניות, למודת הסבל, נותרת בלי מילים. במהלך דיון בוועדת הכספים, הצליח ח"כ צבי סוכות להגיע לשיאים שלא נראו בישראל. זה אמור היה להיות דיון שגרתי על הטבות מס לאזורים מאוימים, כי אם יש אזרחים שמוכנים לסבול חיים במציאות ביטחונית קשה, חייבים לפחות להקל עליהם את ההתמודדות הכלכלית. והצפון, שמופגז בטירוף כבר שנתיים וחצי ובחודשיים האחרונים ביתר שאת, הוא אזור כזה, ואישור ההטבות האלה הוא צורך קיומי, שלא לומר חירומי.
אלא שיש כאלה שמתעקשים להתעלם מהמצב, ובראשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וחברי הציונות הדתית, שרואים לנגד עיניהם רק את הבייס ואיך להעביר סכומי עתק לאיו"ש בכל דרך אפשרית. בדרך המלך, או במעקפים יצירתיים, תחת הכותרת: יש לנו הזדמנות פז, אז ננצל אותה עד הסוף.
כאן המקום להדגיש שלתושבי יהודה ושומרון הנורמטיביים ושומרי החוק מגיעות הטבות כמו לכל אזרח אחר בישראל, ויש לשקול בכובד ראש גם מתן הטבות מס אם יש בהן צורך. אבל עם כל הכבוד, ובלי לזלזל במסירות הנפש של המתיישבים מאחורי הקו הירוק, תושבי הצפון קודמים כרגע, ואסור לכרוך בין מתן ההטבות להם לבין מתן הטבות לתושבי איו"ש, כי המצב אפילו לא דומה.
הסכימו בלית ברירה להיות החמור שנושא את החוק על גבו
אלא שסמוטריץ' מתעקש. שעון הבחירות מתקתק והוא ממש לא מתכוון להסתפק בעשרות מיליארדי השקלים שהעביר לשם, ולכן הבהיל לוועדה את ח"כ צבי סוכות, חמוש בחוק שיעניק סוף סוף את ההטבות הנכספות לבוחרים. למוד ניסיון עבר, אחרי שניסה לרכב על הטבות המס שאושרו לאשקלון ולא הצליח, הפך את הצפון למקפצה נוחה כדי לסגור עניין.
ראשי הרשויות בצפון הסכימו בלית ברירה להיות החמור שנושא את החוק של שר האוצר על גבו, אבל בתנאי שיקבלו הטבות מס בגובה 18% עד 20%, כמו בעוטף עזה ובכל קו העימות. אלא שאת זה סמוטריץ' חיבב פחות. על גופתו.
ולכן, כשראשי הרשויות בצפון סירבו להסתפק בפירורי ההטבה שזרק להם, שיינתנו רק ליישובי 0 עד 2 ק"מ מהגבול, כאילו רחפני חיזבאללה עוצרים שם ועושים יו טרן, ובקמצנות מופלגת הסתפק ב-7%, הטיח בהם סוכות בעצבים את המשפט הבלתי יאמן הבא: "מה שאתם עושים פה זה סחיטה באיומים, זה פרוטקשן".
יושב חבר מפלגה שסחטנותה אומנותה, ומעז להאשים את תושבי האזור המקופח ביותר במדינת ישראל, זה שהממשלה שלו הפקירה לפרוטקשן עברייני, בכך שהם הסחטנים. חוסר המודעות העצמית שהפגין מתחרה בקלות בקליפים שהפיקה פנינה רוזנבלום ללהיטיה האחרונים.
אבל בואו נעזוב לרגע את מופע האימים של סוכות ונלך למהות.
כיום, רובם המוחלט של היישובים וההתנחלויות ביהודה ושומרון אינם מקבלים הטבות מס כלל. מתוך כ-150 יישובים באזור, רק יישובים בודדים ומבודדים, הממוקמים בפריפריה הגיאוגרפית הרחוקה, כמו אלה שבדרום הר חברון או בבקעת הירדן, זכאים להנחה כלשהי במס. חשוב להדגיש כי אותם יישובים בודדים מקבלים את ההטבה אך ורק בגלל ריחוקם הגיאוגרפי או מצבם הכלכלי הירוד, בדיוק לפי אותם כללים שחלים על כל יישוב בתוך הקו הירוק, ולא בגלל המצב הביטחוני. כל שאר היישובים ביו"ש, כולל הגושים הגדולים ומרכז השומרון ובנימין, נותרו מאז ומתמיד מחוץ למפת ההטבות של רשות המסים.
הסיבה נעוצה בשיטת החישוב של מדינת ישראל. כדי למנוע חלוקת כספים פוליטית לפי מידת הקרבה לשלטון, רשות המסים משתמשת בנוסחה קבועה, יבשה ושוויונית שמעניקה לכל יישוב בארץ ציון המכונה "ניקוד משוקלל". הציון הזה מורכב משלושה פרמטרים קשיחים בלבד: המרחק הגיאוגרפי מתל אביב, החוסן הכלכלי של התושבים לפי המדד הסוציו-אקונומי, והקרבה הפיזית לגבולות המדינה. ככל שהציון של היישוב גבוה יותר, כך תושביו זכאים לאחוז הנחה גבוה יותר ממס הכנסה.
כאן בדיוק נתקלו יישובי איו"ש בחומה גבוהה. רובם קרובים מדי גיאוגרפית למרכז הארץ, המצב הכלכלי של תושביהם יציב, והם אינם מוגדרים כצמודי גבול מול מדינת אויב במובן הקלאסי של המילה. לפי הנוסחה השוויונית של המדינה, הציון שלהם פשוט נמוך מדי והם לא זכאים לשקל אחד של הטבה.
את המחסום המקצועי הזה מנסה סוכות לעקוף בכוח באמצעות הצעת חוק פרטית חדשה. במקום לשנות את המצב הכלכלי או להזיז את היישובים גיאוגרפית, החוק שלו מייצר מסלול עוקף נוסחה בדמות קריטריון תקדימי בשם "רמת איום ביטחוני", שנקבעת לפי דירוג של פיקוד מרכז בלבד. ברגע שיישוב באיו"ש מוגדר תחת איום, החוק מעניק לו אוטומטית תוספת מטורפת של 25% לציון המשוקלל שלו.
מדובר במעלית פוליטית לכל דבר. בלי שהיישוב זז מטר ובלי שהתושבים הפכו לעניים יותר, הציון שלהם קופץ באופן מלאכותי למעלה, דוחף רשימה חדשה של עשרות יישובים מבוססים כמו עפרה, עלי, איתמר ותקוע היישר אל תוך מפת ההטבות, ומסדר לתושביהם הנחה קבועה של 7% ממס הכנסה.
התרגיל הזה, שצפוי לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים בשנה, נתקל בקושי ציבורי ומשפטי עצום. כדי להכשיר את השרץ ולהבטיח את העברת החוק בוועדת הכספים, ביצעו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' וח"כ סוכות תרגיל מלוכלך, כשהצמידו ברגע האחרון את הטבות המס של יו"ש להטבות מס עלובות ומצומצמות עבור יישובי הצפון.
הציונות הדתית מוכיחה שוב ושוב שהיא זו שמנהלת את טרור דמי החסות הפוליטי הזה, גובה מס מעבריינים על גבם של אזרחים מופקרים, ואז עוד מעזה להאשים את הקורבן המדמם בעבירה שהיא עצמה מבצעת.
שמעתם את הבום החזק ברקע? זאת הייתה הציניות. היא פשוט לא עמדה בזה יותר.