ההייטק הישראלי מסכם את הרבעון הראשון של השנה עם זינוק בסך גיוסי ההון, עלייה במספר חברות ההזנק החדשות, וקפיצה במספר המשרות הפנויות, וכל זאת לצד קיפאון במספר המועסקים. כך על פי דו"ח מצב ההייטק השנתי שפורסם היום (ראשון) על ידי רשות החדשנות.
סך גיוסי ההון לרבעון הראשון של השנה עמד על שיא של 3.36 מיליארד דולר, שהינו סכום גיוס ההון הגבוה ביותר לרבעון ראשון במהלך כל שנות פעילות ההייטק הישראלי, מלבד גיוסי השיא שחלו ברבעונים הראשונים של השנים 2021-2022 - שנות הקורונה.
קצב הקמת הסטארט-אפים הישראלים זינק גם הוא במהלך הרבעון הראשון של השנה, והתווסף ל-775 חברות הזנק חדשות שהוקמו במהלך שנת 2025, שהם כ-38% יותר סטארט-אפים לעומת אלו שהוקמו בשנת 2024, כ-25% יותר מאלו שהוקמו ב-2023, ומהווים כ-9% מסך כמות חברות ההזנק שהוקמו בין השנים 2011-2022.
נתונים אלו מצטרפים לשיא במיזוגים ורכישות שעמדו בשנת 2025 על 84 מיליארד דולר, ובקיזוז עסקאות וויז, סייברארק, וארמיס (שאושרו רק במהלך 2026) על כ-18.5 מיליארד דולר.
התעשייה רשמה גם שיא בתוצר שעמד על כ-352 מיליארד שקל בשנת 2025, ומהווה עלייה של 8.6% לעומת 324 מיליארד שקל תוצר בשנת 2024, שיעור דומה לעומת התוצר בשנת 2023 ועלייה של כ-20.5% לעומת סך התוצר בשנת 2022.
תוצרי התעשייה הגדילו את חלקה בייצוא לשיעור שיא של 58% מכלל הייצוא הישראלי ותרמו לכמחצית מהצמיחה במשק, כאשר התוצר פר עובד עמד על כ-793 אלף שקל בממוצע לשנה.
הדו"ח גם מראה כי מספר המשרות הפנויות עלה ועמד ברבעון הראשון של השנה על כ-15.2 אלף, המהווים זינוק של כ-22.5% לעומת כמות המשרות הפנויות ברבעון הראשון של 2025, של כ-45% לעומת הרבעון הראשון של 2024, וכ-18% עלייה לעומת כמות המשרות הפנויות ברבעון הראשון של 2023 - טרום מלחמת התקומה.
יש לציין כי הדו"ח יוצא בצל גל הודעות פיטורים מקרב חברות ההייטק המקומיות, ויש התוהים כיצד נתוני המאקרו שמציגה הרשות עומדים בקנה אחד עם הודעות הפיטורים הנרחבות של החברות.
ברשות עדיין לא מזהים מגמה רוחבית של מעבר פעילויות ליבה לחו"ל או פיטורים רוחביים המוניים בענף, אך בוחנים מקרוב את התפתחות מגמת התחזקות השקל מול הדולר ושילוב כלי AI בחברות.
דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר לוואלה כסף כי "למרות שיש סטגנציה בתעסוקה מזה שנה רביעית התוצר לעובד קפץ למספר שיא. הדבר מדגים בין היתר גם את השפעת הטמעת הבינה המלאכותית על פרודוקטיביות העובד, שמשנה את המודל העסקי של ענף ההייטק כולו.
"הדבר מסייע לחברות ההייטק המקומיות להיות חרותיות יותר בשוק הגלובאלי וה-AI מסייעת גם בהורדת עלויות הקמת חברות ההזנק ויכולתן להעמיד אבטיפוס, ובכך מורידה חסמי יזמות והקמת חברות וזו גם אחת הסיבות לעלייה במספר הסטארט-אפים החדשים המוקמים בישראל.
"אך ביקוש לעובדים בהייטק תמיד היה פונקציה של זמינות כסף, כאשר שיא הגיוסים התקיים בתקופת שיא גיוסי הכספים ב-2022, ובהיעדר כספים - החברות מצמצמות כוח אדם. בתקופה האחרונה אנו חווים מגמה של התחזקות השקל מול הדולר ושל הטמעת AI ולשניהם תפקיד בצמצומים.
"מבין השניים להתחזקות השקל מול הדולר תפקיד מכריע יותר לדעתי, שכן חברת סטארט-אפ שגייסה כסף לשנתיים גילתה במהלך השנה וחצי האחרונות כי הכסף יספיק לה לפעילות של שנה וחצי בלבד, ואז היא מפטרת עובדים כדי להאריך את זמן פעילותה עד לגיוס הבא.
"הדבר דומה גם בחברות שאינן תלויות בגיוסים, שהרי הן מכניסות דולרים ומוציאות שקלים ולכן צריכות לאזן את הירידה בהכנסות בין היתר בפיטורי עובדים. וזו גם אחת הסיבות בגינן חברות מזרזות מעבר של פעילויות לחו"ל.
סך גיוסי ההון, עם זאת, עלה, ועימו גם שיעור המשרות הפנויות, המעלות את השאלה מדוע חברות ההייטק המקומיות בכל זאת מפטרות עובדים.
יעל מזוז הרפז, סמנכ"לית, ומנהלת חטיבת מדיניות ברשות החדשנות אמר לוואלה כסף, כי "יש שינוי בתמהיל העובדים שהחברות מחפשות, בין היתר הן מנסות לאתר מהנדסים עם כישורים שיותר מותאמים לעולמות ה-AI וגם בעלי תארים מתקדמים יותר.
"יש גם שינויי פוקוס בתוך תעשיית ההייטק כאשר מרכיב המו"פ בשירותי ההייטק יורד ואילו הביקוש לידיים עובדות בתחומי המוצר עולה".
בין מוסיף כי "מעבר פעילויות מישראל להודו, מזרח אירופה ובכלל לחו"ל קיים מזה כ-25 שנה ואינו חדש. כוח האדם בישראל תמיד היה יקר ועבודות פיתוח שאינן פורצות דרך או חדשניות עברו ועוברות למקומות אחרים וזה לגיטימי, טוב ועוזר לחברות להיות תחרותיות יותר.
"פעילויות אלו כנראה גם לא יחזרו ארצה, אך הדבר דומה גם במרכזי הפיתוח הגדולים שפותחות חברות בינלאומיות בישראל - שגם הם, אם הם מרכזים משמעותיים, פה כדי להישאר".
דברי בין נאמרים ברקע הודעות חברות על העברת פעילויות לחו"ל לצד נתוני דו"ח הרשות המציגים ירידה של כ-3,500 עובדי מו"פ בין השנים 2020 עד 2025, בעוד כמות המשרות בקרב עובדי המוצר עלתה בכ-15 אלף עובדים לאותה התקופה.
"צריך לזכור" ממשיכה מזוז הרפז "כי בעוד שחברות מסוימות מודיעות על סבבי פיטורים כתוצאה מצורך להגיב לאירועים כאלה ואחרים או זעזועים, חברות אחרות מודיעות על גיוסי עובדים. דוגמה אחרונה ניתנה בהודעה השבוע של שתיים מהחברות הביטחוניות הישראליות שפרסמו ביקוש לכמה אלפי עובדים מעולמות החדשנות.
"בנוסף, למרות שהתחזקות השקל מתרגמת את סך הגיוסים ברבעון הראשון לנמוך יותר בשקלים, צריך לזכור כי מי שגייס בתחילת 2026 כבר עשה זאת עם שער דולר נמוך יותר, וכי המספר לרבעון הראשון עוד צפוי להתעדכן מעלה וייתכן אף באופן משמעותי. ולצד כל זאת, צריך לזכור גם כי עבור המשקיעים באותן חברות המספר יוצא בדולרים ולא בשקלים והוא עדיין גבוה יותר לעומת שנים קודמות, ולפיכך מביע אמון גבוה יותר באקו-סיסטם הישראלי".
בין מוסיף, כי "לצד האתגרים, יש עלייה בתחומים כמו חומרה, דיפנס-טק, תשתיות מחשוב וקוונטים, מה שמראה שהענף מתרחב מעבר לעולמות התוכנה והסייבר בלבד.
"אנו מזהים שינוי בין ענפי התוכנה לענפי החומרה, ואזכיר כי מזה כמה שנים שאנו מרימים את דגל הדיפ-טק והמוצרים המוחשיים, וכעת רואים התעוררות של חברות דיפ-טק חדשות, שניתבו אליהן שליש מהכספים שהושקעו בהייטק. זה מייצר יותר מעגלי תעסוקה והדבר ניכר בעליית מספר המשרות בתחומי המוצר.
"חשוב לציין כי אין שיחה שנערכת ביני לבין גופים מדינתיים או מוסדיים בינלאומיים שלא נופלת להם הלסת מהתוצר הישראלי והפיתוח הישראלי. אבל מי שיידע להגיד מה יהיה בעוד שנה הוא או שקרן או נוכל. יש המון כוחות שפועלים לכל מיני כיוונים ולא ניתן לדעת מה יקרה הלאה על סמך נתון של חודשיים או שלושה.
"יכול להיות שזו תחילתה של מגמה או שזה נתון אקראי או משתנה. לתעשייה אנו יכולים לאמר בוודאות שאם יהיה צורך להתערב באיזושהי צורה - נעשה זאת".
בתגובה להצעת רשות המיסים למה שמכונה בתעשייה כ"מס 8200", לפיה בוגרי יחידות טכנולוגיות מובחרות בצה"ל ייחשבו כתושבי ישראל לצורכי מס למשך עשור מיום שחרורם, וכך ימוסו בישראל גם אם יבצעו רילוקיישן או ירשמו את החברות והקניין הרוחני שלהם בחו"ל, אמר בין כי "אנחנו חושבים שהמודל שהתקיים עד עתה במדינת ישראל הוביל לפריחה כלכלית אדירה.
"ישראלים משכו לפה מיליארדי דולרים בהשקעות, ולפני שעושים שינוי כדאי לבחון לעומק את הכדאיות למדינה".