בכל יום בשנת 2025, מכרה ישראל למדינות העולם מערכות נשק בשווי 140 מיליון שקל, ובסך הכל ב-53 מיליארד שקל - כך הגיע סך הייצוא ל-19.222 מיליארד דולר, זינוק של 30% בשנה בערכים הדולרים, שהואץ גם בגלל התחזקות השקל, לאחר שב-2024 עמד הסכום על 14.8 מיליארד דולר.
"העובדה שגם במהלך שנה שלישית של לחימה, ישראל ממשיכה לשבור שיאים בייצוא הביטחוני, מהווה הוכחה להערכה הרבה לה זוכה מערכת הביטחון בעולם הגדול", אומר שר הביטחון ישראל כ"ץ. "ההישג הזה נשען על היכולות של צה"ל ושל יתר זרועות הביטחון, גם בעזה, גם בלבנון, גם באיראן וגם בתימן. הייצוא הביטחוני הוא תמונת המראה של העוצמה הישראלית, של התחכום, של היצירתיות ושל היכולת לחשוב מחוץ לקופסה. היקף הייצוא הגדל והולך מחזק את מעמדה של ישראל כמעצמה טכנולוגית-ביטחונית מובילה, אבל הוא גם מטיל עלינו מחויבות ואתגר: להמשיך להתחדש, להמשיך להשתפר".
מאחורי הגידול עומדים שלושה מוקדי סכסוך עולמיים, מדינות אירופה שממשיכות להתחמש מול רוסיה, מדינות אסיה שממשיכות להתחמש מול סין וגם מדינות המזרח התיכון שמתחמשות מול איראן. כך זינק הייצוא למדינות ברית אברהם ב-20% לכ-3 מיליארד דולר, למדינות אסיה ובראשן הודו ב-40% לכ-6.4 מיליארד דולר וב-45% לארה"ב ולקנדה (כ-2.5 מיליארד דולר).
לעומת זאת, בייצוא לאירופה נרשמה ירידה חדה של 30% לכ-3 מיליארד דולר, לאחר שהשנה שעברה הייתה שנת שיא בגלל אספקת החלק הראשון של עסקת החץ לגרמניה.
בזמן שייצוא הייטק מאותגר בגלל מהפכת ה-Ai והתחזקות השקל, הייצוא הביטחוני מישראל הוכפל בתוך 5 שנים וגדל פי ארבע בתוך 10 שנים. להאצת הייצוא תרמה גם שינוי גישה של משרד הביטחון, שבעבר הקשה במתן אישורי ייצוא, וכיום מעודד את החברות למכור בחו"ל כדי לגדול ולהתחזק ולהיות מסוגלות לספק לצה"ל בשעת חירום יותר מערכות חימוש ואחרות, ובמחירים זולים יותר.
כך נרשם ב-2025 שיא של כל הזמנים בעסקאות ביטחוניות GTG (ממשלה מול לממשלה): כ-10 מיליארד דולר, שמהווים מעל למחצית מהיקף העסקאות. בעסקאות כאלה משרד הביטחון מוביל את העסקה מול המדינה הזרה, מעניק מחויבות ממשלתית להשלמתה, ופעמים רבות משחרר את המדינה הזרה מצורך במכרזים ארוכים מול חברות אחרות.
מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם: "הזינוק החד בייצוא הביטחוני הוא ביטוי לאיכות התעשייה הישראלית, לביקושים בעולם, להצלחות המבצעיות של צה"ל ולאקו-סיסטם הייחודי שלנו, אך הוא גם תוצאה של רפורמה עמוקה שביצע משרד הביטחון בשנה החולפת לצמצם רגולציה ולפתיחת שווקים חדשים שהובילו לעסקאות ענק. כיום, תקציב בניין הכוח שלנו נשען במידה רבה על שותפויות אלו, אך אסור לנו להסתפק בזה. כחלק ממדיניות תעשייתית ביטחונית, עלינו לקדם מהלכים משלימים של השקעות במחקר ופיתוח והרחבת קווי הייצור בתעשיות - זהו הצעד ההכרחי להבטחת עצמאות בחימושים ומיירטים קריטיים, הבטחת העליונות הטכנולוגית ויצירת 'ההפתעות הבאות' של מדינת ישראל".
גם בשנת 2025, מערכות טילים, רקטות והגנה אווירית ממשיכות להוביל עם מעל לרבע (29%) מהיקף העסקאות. זינוק משמעותי חל בתחום מערכות התצפית והאופטרוניקה עם 22% מכלל העסקאות לעומת 6% בשנה הקודמת. כלי טיס מאוישים ואוויוניקה תפסו 11% מהייצוא הביטחוני, בדיוק כמו מכ"מים ולוחמה אלקטרונית ואחריהם: מערכות פיקוד, שליטה, תקשורת ומחשוב (7%), לוויינות ומערכות חלל (3%), כלי רכב ונגמ"שים (2%), מערכות מודיעין, מידע וסייבר (2%), תחמושת וחימושים (1%), אמצעי ירייה ושיגור (6%), כלי טיס בלתי מאוישים ומל"טים (4%) ומערכות ופלטפורמות ימיות (2%).
עם זאת, על המשך הגידול בייצוא הביטחוני ואף את היכולת לשמור עליו בהיקפי השיא הנוכחיים מעיבות כמה מגמות. הראשונה, ישראל כבר אינה היחידה שלמוצריה יש תווית "הוכח בקרב", שיש גם למערכות מערביות שמשמשות במלחמה באוקראינה, וגם כאלה ששימשו במלחמה מול איראן, כולל קוריאניות. השנייה, אירופה מאיצה את פיתוח התעשייה הביטחונית שלה ומתחילה בעצמה לייצא. השלישית, יש יותר ביקוש למערכות נשק זולות על חשבון הביצועים, מה שמקשה עוד יותר על התעשיות הביטחוניות על רקע התחזקות השקל, כך שהן מקבלות פחות שקלים עבור על עסקה עם חו"ל.
לכך מוסיפה גם התנהלות המדינה שחייבת לתעשיות הביטחוניות כ-15 מיליארד שקל, בעיקר לתעשייה האווירית, אלביט ורפאל. משרד הביטחון כבר מיצה את תקציב הרכש שלו ל-2026, משרד האוצר מסרב להוסיף לו תקציב על רקע המשך המלחמה בלבנון ועלויות הכוננות לחידוש המלחמה עם איראן, וראש הממשלה בנימין נתניהו לא ממהר להתערב בסוגיה.
משרד הביטחון דרש בדיוני התקציב 177 מיליארד שקל ל-2026, אך קיבל רק 143 מיליארד שקל, בזמן שממשיך הייצור היקר של חימושים ומיירטים במקום אלה שנצרכו במלחמה מול איראן. מחירו של מיירט חץ-3 למשל נע בין 12 ל-15 מיליון שקל, ולפי מקורות זרים שיגר חיל האוויר כמעט 100 טילים כאלה בשאגת הארי.
"המדינה משתמשת בחובות שצברה לתעשיות הביטחוניות כתחליף להגדלת הגירעון, והן נדרשות לשלם את המחיר", אמר גורם ביטחוני.
ראש סיב"ט (סיוע לייצוא ביטחוני) במשרד הביטחון, תא"ל (מיל') יאיר קולס: "מדינות רבות בעולם הגדילו את תקציבי הביטחון או ההצטיידות שלהן, ומעוניינות בתעשייה הישראלית. התעשייה הביטחונית הישראלית יוזמת, דינמית ויוצרת פתרונות אפקטיביים באוויר, בים וביבשה, בקצה הטכנולוגיה. סיבט ומשרד הביטחון מובילים מהלך עקבי ומכוון של הרחבת שיתופי הפעולה הביטחוניים של ישראל עם מדינות העולם כדי להנגיש את יכולות התעשייה וצה"ל לעולם. מאחורי המספרים עומדת תעשייה שהוכיחה יכולת ייחודית בעולם - לספק לצה"ל חימושים ומערכות למערכה צבאית מלאה, במקביל להרחבת שווקי הייצוא ולחתום על עסקאות רבות עם ממשלות ולקוחות ברחבי העולם".