מוות הוא תמיד דבר מורכב וכואב. יש אנשים שרוצים להקל על בני משפחתם בתקופת האבל הראשונית, או שחשוב להם להיקבר במקום מסוים, בסמוך לבן הזוג או לילדים, ולכן הם מבקשים לרכוש חלקת קבר בעודם בחיים.
קבורה רגילה, המתבצעת לאחר פטירתו של אדם, ממומנת על ידי הביטוח הלאומי. לעומת זאת, רכישת חלקת קבר בחיים כרוכה בתשלום לא מבוטל, בתעריף המשתנה בין בית עלמין אחד לאחר ונקבע על ידי המדינה.
מתברר שיוקר המחיה מחלחל גם לבתי הקברות. לפי תזכיר חוק שפורסם ב־28 במאי, כמעט בהחבא, ומבוסס על עבודת מטה וחוות דעת מקצועית שגובשו בעקבות החלטת מנכ"ל המשרד לשירותי דת, יהודה אבידן, להקים צוות לבחינת הנושא, מחירי הקברים הללו צפויים לזנק בסכומי עתק, בשיעורים של עשרות, מאות ואף יותר ממאתיים אחוזים.
ניקח למשל את בית העלמין ירקון, מהגדולים והעמוסים בישראל. אם תזכיר החוק החדש יאושר, חלקת קבר שניתן היה לרכוש עד היום ב־9,950 שקל תעלה 33,720 שקל. זינוק של 239 אחוזים. פי 3.4 מהמחיר המקורי. וזו רק דוגמה אחת.
מאחורי המהלך עומד נייר עמדה שהוכן על ידי האגף הבכיר לתקצוב, פיקוח ובקרה במועצות הדתיות ובגופי הקבורה, בסיוע ובהתייעצות עם פורום חברות קדישא בישראל. המסמך גובש בעקבות החלטתו של אבידן להקים צוות מקצועי רחב לבחינת מנגנון התמחור של רכישת קברים בחיים, לאחר שבמשרד הגיעו למסקנה שהתעריפים הקיימים אינם משקפים עוד את העלויות בפועל.
לפי נייר העמדה, התעריפים הנהוגים כיום מבוססים על נוסחה שנקבעה בשנת 2001 ומאז עודכנו בעיקר בהתאם למדד המחירים לצרכן. מחברי המסמך טוענים כי במשך השנים חלו שינויים משמעותיים בעלויות הפיתוח של בתי העלמין, בעיקר בשל המעבר לקבורה רוויה, התייקרות חומרי הגלם והעלייה בעלויות הבנייה והתשתיות.
עוד נטען כי המדינה לא מממנת באופן ישיר את פיתוח בתי העלמין. בעוד שהביטוח הלאומי מממן את עצם הקבורה לאחר הפטירה, הכשרת שטחי קבורה חדשים, פיתוח בתי עלמין והרחבתם ממומנים במידה רבה באמצעות הכנסות גופי הקבורה ממכירת חלקות קבר בחיים. בנייר העמדה אף נכתב כי ללא עדכון התעריפים חלק מחברות הקדישא עלולות להיקלע לקשיים כלכליים שעלולים לפגוע ביכולתן לפתח עתודות קבורה חדשות.
אלא שהתוצאה המעשית של המהלך היא התייקרויות חדות במיוחד: בגדרה יזנק המחיר מ־5,362 שקל ל־14,119 שקל, עלייה של כ־163 אחוזים, ובפרדס חנה יעלה המחיר מ־4,257 שקל ל־8,736 שקל, יותר מפי שניים מהמחיר הנוכחי.
בערים הגדולות התמונה דרמטית לא פחות. בתל אביב ובמרכז יעלה התעריף מ־19,029 שקל ל־34,920 שקל, עלייה של כ־83.5 אחוזים. בראשון לציון יעמוד המחיר החדש על 32,920 שקל. בחיפה על 31,511 שקל. בירושלים יעמוד המחיר על יותר מ־30 אלף שקל לחלקה.
המקרה החריג ביותר הוא כאמור בית העלמין ירקון. שם מבקשת המדינה להעלות את המחיר מ־9,950 שקל ל־33,720 שקל. מדובר בקפיצה של 239 אחוזים, או פי 3.4 מהמחיר הקיים כיום.
ההסבר המרכזי לזינוק במחירים הוא המעבר לקבורה רוויה. לפי נייר העמדה, ישראל מתמודדת עם מחסור הולך וגובר בעתודות קרקע לקבורה, בעיקר באזורי הביקוש. כתוצאה מכך נדחפים גופי הקבורה להקים מבני קבורה רבי קומות, קבורת סנהדרין, כוכים וקבורה מכפלת.
על פי המסמכים, מדובר בפרויקטים מורכבים ויקרים בהרבה מקבורת שדה רגילה. הם מחייבים הקמת מבני בטון מסיביים, מערכות ניקוז ואיטום, מעליות, רמפות, מערכות תאורה ואוורור ותשתיות נוספות שאינן נדרשות בבתי עלמין מסורתיים.
לצורך חישוב התעריפים גובש מודל חדש המורכב מחמש שכבות שונות. הוא כולל את עלויות הפיתוח הישירות, מקדם ניצול הקרקע, הוצאות תחזוקה ואחזקה ארוכות טווח, הוצאות הנהלה וכלליות, עלויות ציבוריות שונות, קיזוז הכנסות אחרות והנחות שהחוק מחייב להעניק.
בנייר העמדה מודגש כי המודל לא נועד לכסות גירעונות של חברות קדישא מסוימות, אלא לקבוע מנגנון אחיד המבוסס על עלויות נורמטיביות. עוד נקבע כי גופי קבורה שיבקשו לעדכן תעריפים יחויבו להציג נתונים מפורטים על מלאי הקברים, תחזיות גידול אוכלוסייה ומצב בתי העלמין שבניהולם.
הזכות לקבורה ללא תשלום נשמרת כמובן לכל אזרח לאחר פטירתו. אבל מי שמבקש לבחור בעצמו את מקום מנוחתו, להבטיח חלקת קבר סמוכה לבן או בת הזוג או לשריין מקום קבורה בבית עלמין מסוים, מגלה שהמחיר של אותו שקט נפשי מזנק כעת בשיעורים חריגים במיוחד. לא בעשרות שקלים, לא במאות, אלא באלפי ולעיתים בעשרות אלפי שקלים נוספים עבור אותה חלקת קבר בדיוק.
מהמשרד לשירותי דת לא נמסרה תגובה.