משרד התיירות צפוי להקל בקרוב משמעותית בתקנים של הקמת בתי מלון בישראל, מהלך שיאפשר ליזמים להקים יותר בתי מלון ולהוזיל את עלויות הבנייה והאירוח. הדברים נחשפו השבוע בכנס לעיצוב ותכנון בתי מלון של "בית ונוי" (מבית מרכז הנדל"ן) והחברה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל. המשתתפים בכנס התייחסו בהרחבה לצורך הדחוף לשנות את התקנים המיושנים, שאינם מתאימים עוד לרוח התקופה, לצרכי היזמים או לשינויים העמוקים שעובר עולם האירוח.
ירון ארגז, מנהל אגף המחקר וניהול ידע במשרד התיירות, הסביר את הרקע ההיסטורי לתקנים שנולדו במקור כדי למנוע ניצול לרעה של קרקעות מלונאיות לטובת פרויקטים של מגורים: "אני זוכר איך נראו התקנים לפני 30 שנה במשרד, זה תפח לידי מה שזה היום". הוא הוסיף כי "אנחנו נמצאים לקראת ריענון ושינוי עמוק מאוד. זה נעשה על פי לימוד של מקומות שונים בעולם כמו ספרד או פורטוגל, ברור לנו שאנחנו רוצים לפשט את התקנים במתכונת שאנחנו מכירים היום כדי לתת ליזמים יותר גמישות. זה תהליך שישחרר למשל את המגבלה של כמה שטחי ציבור יש להוסיף עבור כל חדר". עם זאת, ציין ארגז כי המשרד יציב דרישות מינימליות ויבחן את השפעת המהלך: "עוד 5 שנים ממועד אישור התקנים נבחן שוב את הדברים כדי להבין האם באמת הוקמו בתי מלונות מגוונים שמושכים קהל והאם נחסכו עליות ליזמים".
עופר פופס, יועץ ומומחה לעולם התיירות, מתח ביקורת חריפה על המצב הקיים ומסביר כיצד הוא מגולגל ישירות לכיס של הצרכן: "המצב היום מייצר סיטואציה שאם יזם של מלון על חוף הים רוצה למשל לשווק חדרים גדולים, הוא נדרש לפסיליטיס מסויימים מתוקף התקנים גם אם אין לו צורך בהם. למשל לספא, שטחי ככנסים, חדר אוכל בשטח מסויים ושטחי הרצאות, רק כי הוא רוצה למכור חדר גדול". פופס הדגיש כי "אם הוא רוצה למכור חדר כזה ב-150 או 180 דולר הוא לא יכול בגלל ההעמסה הזו והוא צריך לקחת מחיר יותר גבוה. מאלצים אותו לרמת מחירים גבוהה. כך, מייצרים קיבעון בתפיסה הכלכלית שכבר אין לה היום מקום... חייבים להבין שרוב זכויות הבניה צריכות לשמש לחדרי אירוח ולא לשטחים ציבוריים. אם ישנו את התקנים זה יאפשר להוזיל עלויות בניה פר חדר".
ג'ימי זוהר, מ"מ נשיא התאחדות המלונות ויועץ מלונאי, הצטרף לקריאה להגמשת הכללים: "לקבוע אותם תקנים לכל המלונות זה פוגע ביזם מבחינה כלכלית. צריך שיהיה סדר ושלא יהיה מערב פרוע, אבל מצד שני היזם הוא זה ששם את הכסף ולוקח את הצ'אנס אם תהיה לו תפוסה או לא, הוא מכיר את הצרכים של המלון שלו ולכן צריך לתת להם יותר חופש פעולה". ברוח זו, סילבי כהן, סמנכ"לית תפעול פרויקטים ברשת מלונות ישרוטל, הוסיפה: "התקנים הפיזיים צריכים להתאים לעידן המלונאות וריבוי המשקיעים ובתי המלון... היום כבר אי אפשר להיות מקובעים בסוג של ריבוע שהתקנים הישנים הנציחו".
הדרישה לשינוי מגיעה על רקע המצב המורכב של הענף בארץ, המעסיק עשרות אלפי עובדים. אבי אגאג'ני, יו"ר החברה הכלכלית של התאחדות המלונות, הציג את הנתונים המדאיגים המשקפים את עומק המשבר בהשוואה לפריחה העולמית: "ב-2025 היו 1.3 מיליון תיירים בישראל לעומת 4.6 מיליון תיירים ב-2019. ממרץ 2020, מאז מגיפת הקורונה אנחנו נמצאים במשבר מתמשך. ב-2025 היו בעולם 1.52 מיליארד תיירים. התיירות בעולם משגשגת... מלונאות היא ענף אדיר שיש לו השפעה לא רק על הצד הכלכלי אלא גם על הצד התעסוקתי. בישראל מועסקים בין 100 ל-250 אלף אנשים בתחום".
איריס מושלי מ"בית ונוי" סיכמה את השינוי התפיסתי שעוברים המלונות, המדגיש את החוויה התכנונית על פני הגדרות נוקשות של גודל ויוקרה: "האורחים של היום מחפשים חיבור, חוויה, רגש ומשמעות, ולכן עולם התכנון והעיצוב הפך לחלק בלתי נפרד מהחשיבה העסקית, המיתוגית והחווייתית של המלון". רומי גורודסקי, מנכ"לית החברה הכלכלית של התאחדות המלונות בישראל, סיכמה: "ישראל זקוקה ליותר חדרי מלון, לא ליותר בירוקרטיה. עדכון התקנים יסיר חסמים מיושנים, יאפשר גמישות תכנונית בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים ויעודד השקעות חדשות בענף תוך שמירה על הייעוד המלונאי של הנכס".