את המתחולל בחודשים האחרונים בשוק מטבע החוץ אפשר לכנות במילה אחת: מחדל. זה מחייב התערבות דחופה של מבקר המדינה. ממאי 2025 ועד סוף מאי 2026 נחלש הדולר לעומת השקל בכ־20%, ומתחילת 2026 ביותר מ־10%.
אני זוכר את המהומה שנוצרה כאשר השער היציג ירד מתחת ל־4 שקלים. אני מספיק מנוסה לזכור כיצד איש לא האמין שהדולר יתדרדר בהמשך ל־3.5 שקלים. בשבועות האחרונים כולם היו מוכנים להישבע שגם אם העולם יתהפך, אין מצב שהשער היציג יירד מתחת ל־3 שקלים. ההמשך ידוע.
פיחות דרמטי כזה של הדולר הוא לא פחות מרעידת אדמה פיננסית עבור היצואנים בכלל וענף ההייטק בפרט, שנהוג לומר כי הוא הקטר של המשק.
ובינתיים בירושלים? ישנים. הנגיד פרופ' אמיר ירון מוטרד, אבל חושש להתערב. את בקשות הסיוע של התעשיינים הוא מציע להפנות לממשלה. עד כה הוא הסתפק בהורדה קוסמטית של 0.25% בריבית בשבוע שעבר, שמבחינת הדולר זה כמו כוסות רוח למת.
השבוע עשה הנגיד סימני יקיצה ורמז על אפשרות של הפחתה נוספת. בכנס אלי הורביץ הוא אמר כי אף ששוק הקמעונאות לא מספיק תחרותי, תיסוף השקל יכול להוביל לירידת האינפלציה. "הדבר מצדיק מדיניות מוניטרית מרחיבה יותר ובקצב מהיר יותר".
דברים אלה בלבד הספיקו לפיחות של יותר מ־1% של השקל לעומת הדולר ולעומת היורו. אך בינתיים הדיבורים לא מספיקים ויש צורך במעשים.
פרופ' ירון חושש מתגובת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, אם יתערב במסחר. מתברר שגם בעניין שער החליפין הפכה ישראל למדינת חסות. די אם נראה כיצד טראמפ מונע מהממשל ביפן להתערב במסחר ביין למרות קריסתו מול הדולר.
מספרים לנו שהדולר החלש מקל את יוקר המחיה. זה אולי נכון, בעיקר בתחום מוצרי החשמל. אולם באשר לשאר - מדובר באגדות אורבניות. היחלשות הדולר ב־20% בתוך שנה וצניחת מחירי הקפה בעולם מחייבות, למשל, להוריד את מחיר השוקולד. במציאות, נכון לעכשיו, המחיר עולה. וזו רק דוגמה אחת.
הנגיד ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' היו חייבים לשבת עוד אתמול לדיון דחוף בשאלה כיצד לפתור את בעיית היצוא. שער החליפין אינו השקעה ספקולטיבית במניה בבורסה, שיכולה לרדת ב־20% בתוך שנה. שער החליפין הוא אחד מעמודי התווך של המשק.
כאשר גופי החיסכון המוסדיים מנהלים נכסים בהיקף של כ־3 טריליון שקל, הם מצליחים להשפיע דרמטית על הדולר, כי הם גדולים על המשק. כאשר חוקי הכלכלה קורסים והדולר הופך לספקולציה, המדינה חייבת להתערב. הרי בשביל זה היא קיימת.
האוצר ובנק ישראל חייבים להיכנס באופן מיידי לאירוע ולשבור את הראש כדי למצוא דרך לנטרל את הפעילות החריגה בשוק המט"ח. רעיונות כמו סיוע ליצוא דרך פחת מואץ ומענקי השקעה בטכולוגיה יעילים בדיוק כמו דיבורים על מזג האוויר.
כפי שראינו, התערבות קוסמטית בריבית אינה אפקטיבית במצב הנוכחי, אלא אם יחליט הנגיד להפחית את הריבית באופן דרמטי - והיו לכך תקדימים. נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין שינה את הריבית בבת אחת ב־2%. להשגת אפקט משמעותי, הריבית חייבת לרדת בקרוב ב־0.5%־1%.
לחלופין, יש לבחון את הפרטת עסקות גידור המטבע של המוסדיים והעברתם לגוף ממשלתי. מנהל רשות המיסים והחשבת הכללית באוצר חייבים לשבת ולדון בדרכים ליצירת מסלול ישיר לחברות ההייטק לתשלום מס דולרי ולא דרך המרה לשקלים.