האם ישראל מוכנה למשבר האנרגיה הבא?

בשנים האחרונות הפכה האנרגיה מאחורי הקלעים של הכלכלה הישראלית לאחד הנושאים המרכזיים ביותר בסדר היום הלאומי. היא משפיעה על הביטחון, על יוקר המחיה, על התעשייה, על התחבורה, על היכולת להקים חוות שרתים וכניסה לעולמות ה AI, על יחסי החוץ ואפילו על מקומה של ישראל במזרח התיכון. אבל מעל לכל, היא מעלה שאלה אחת גדולה: האם ישראל יודעת להבטיח לעצמה חוסן אנרגטי אמיתי גם ביום שבו המציאות משתנה במהירות?

על השאלה הזו בדיוק ידונו בכירי משק האנרגיה בפסגת האנרגיה 2026, הוועידה השנתית של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, שתתקיים השבוע בהרצליה. השנה תיערך הפסגה תחת הכותרת "חוסן, עצמאות ועתיד אזורי", ותעסוק באחד האתגרים המשמעותיים ביותר של ישראל בשנים הקרובות: הבטחת רציפות תפקודית וביטחון אנרגטי בשגרה ובחירום.

"פסגת האנרגיה" היא הוועידה השנתית של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה בהשתתפות בכירי משק האנרגיה בישראל. הוועידה תעסוק השנה בחוסן, עצמאות ועתיד אזורי והצורך להבטיח רציפות תפעולית בשגרה ובחירום.

בכנס ישתתפו בין השאר שר האנרגיה והתשתיות ח"כ אלי כהן, שגריר ארה"ב בישראל, מר מייק האקבי, ג'ק בייקר, מנכ"ל אזור מזרח הים התיכון בשברון, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה מר יוסי רוזן, מנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, מנכ"ל NewMed Energy יוסי אבו, מנכ"לי החברות המובילות בישראל ובהם מנכ"לית אנלייט, מנכ"ל OPC, מנכ"ל משק אנרגיה, מנכ"ל BLEnergy, מנכ"ל קבוצת בזן, מנכ"ל קצא"א, מנכ"ל סונול, נציגי חברת החשמל, בכירי משרד האוצר, נציגי נגה (ניהול מערכת החשמל), פורום יצרני החשמל הפרטיים, רשות החדשנות ורבים נוספים.

תוכנית הפסגה ממחישה עד כמה האתגר רחב. לצד מושב שיעסוק בשותפות האנרגטית בין ישראל לארה"ב, בהשתתפות האקבי ובייקר, יתקיימו דיונים על הפער בין התוכניות השאפתניות של משק האנרגיה לבין המציאות בשטח, על האתגרים הבינלאומיים והמקומיים, על אגירה ואנרגיות מתחדשות, על אספקת אנרגיה לחוות שרתים ועל הקשר ההולך ומתהדק בין אנרגיה לבינה מלאכותית.

הדיון בפסגה צפוי להתמקד לא רק במקורות האנרגיה עצמם, אלא גם בשאלה מה מונע מישראל להתקדם מהר יותר. בין החסמים המרכזיים נמצאים הצורך בוודאות רגולטורית, פיתוח תשתיות הולכה ואגירה, חיבור טוב יותר בין הממשלה למגזר העסקי, והיכולת לייצר תכנון ארוך טווח בעולם שבו משברים גיאופוליטיים, ביקושים חדשים וטכנולוגיות מתקדמות משנים את כללי המשחק.

יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, התייחס לקראת הפסגה לצורך לבחון מחדש את סדרי העדיפויות של משק האנרגיה בישראל, על רקע המציאות הביטחונית והכלכלית המשתנה. "שורת המלחמות האחרונות במזרח התיכון טלטלה לא רק גבולות והסדרים ביטחוניים, אלא ערערה גם כמה מהנחות היסוד שעליהן נשען משק האנרגיה האזורי. מתקני אנרגיה, שבעבר נתפסו כתשתיות עורפיות ומוגנות יחסית, הפכו למטרות תקיפה. נתיבי שיט חיוניים שוב אינם מובנים מאליהם, ואספקת דלק וחשמל כבר אינה רק סוגיה כלכלית או סביבתית, אלא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי".

לדברי רוזן, לצד האתגרים הביטחוניים, גם השינויים הטכנולוגיים והעלייה בצריכת החשמל מחייבים חשיבה מחודשת על עתיד משק האנרגיה. "אל המשוואה הזאת מצטרפת מהפכת הבינה המלאכותית. מרכזי נתונים, מחשוב עתיר-אנרגיה וצריכת חשמל הולכת וגדלה יוצרים לחץ חדש על מערכות החשמל בעולם וגם בישראל. במציאות כזאת, אסור שמדיניות האנרגיה תמשיך ותתבסס על הנחות של שגרה".

רוזן מדגיש כי השינוי הנדרש אינו נקודתי בלבד, אלא מערכתי. "משק האנרגיה הישראלי זקוק לא רק לעדכון, אלא לבחינה מחודשת של סדרי העדיפויות".

הדברים של יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה מציבים את מסגרת הדיון הרחבה של הפסגה: אנרגיה כבר אינה רק עניין של אספקה, מחיר או תשתית, אלא חלק מהיכולת של מדינה לתפקד בתנאי אי ודאות, להגן על רציפות המשק ולהיערך לביקושים חדשים שלא היו קיימים באותו היקף בעבר.

יוסי אבו, מנכ"ל NewMed Energy, התייחס לקראת הפסגה למקומו של הגז הטבעי בביטחון האנרגטי של ישראל ולצורך להמשיך ולפתח את משק האנרגיה גם בשנים הקרובות."ישראל נהנית כיום מתוצאותיהן של השקעות ארוכות שנים בפיתוח משק הגז הטבעי, אשר הניחו את היסודות לביטחון האנרגטי של המדינה והפכו את הגז הטבעי הישראלי לאחד מעוגני המשק. בזכות פיתוח מאגרי הגז, ישראל צורכת כיום אנרגיה כחול-לבן, נהנית מאספקה אמינה למשק המקומי ומשמשת כיצואנית גז למדינות האזור, באופן התורם גם לחיזוק הקשרים האזוריים".

אבל מבחינת אבו, נקודת המוצא הזו אינה סוף הדרך, אלא בסיס להמשך. לצד ההישגים של השנים האחרונות, הוא מצביע על פוטנציאל נוסף שעדיין קיים במשק האנרגיה המקומי. "גם כיום, משק האנרגיה בישראל ניצב בפני הזדמנויות משמעותיות. בישראל עדיין קיים פוטנציאל עצום לגילוי תגליות של גז טבעי ושל נפט, שיכולות לחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה לעשורים רבים קדימה. משרד האנרגיה כבר העניק רישיונות חיפוש חדשים במים הכלכליים של ישראל, ובבלוק I פועלת שותפות הכוללת את SOCAR כמפעילה, BP ו־Energy NewMed. לצד זאת, קיים גם פוטנציאל לאיתור נפט במסגרת "לוויתן עמוק" הכולל חיפושים בשכבות העמוקות מתחת לשדה הגז הטבעי "לוויתן".

המסר שעולה מדבריו מתחבר לאחת הסוגיות המרכזיות שיעמדו בלב הפסגה: האם ישראל תדע לייצר ודאות רגולטורית ותשתית השקעות שתאפשר לה לנצל את הפוטנציאל הקיים, ולא רק להישען על ההישגים שכבר נרשמו.

"כדי לעודד תגליות נוספות ולהבטיח חוסן אנרגטי, ישראל צריכה להמשיך ולייצר סביבה תומכת לחיפושים, לפיתוח ולהשקעות. ככל שהסביבה הרגולטורית תהיה יציבה ומעודדת פעילות, כך יגדל הסיכוי לראות את תגליות האנרגיה הבאות, שיחזקו את הביטחון האנרגטי של ישראל וימשיכו לבסס את מעמדה כגורם אנרגיה משמעותי באזור", הוסיף מנכ"ל NewMed Energy.

קרן ברק, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים בגז טבעי, התייחסה אף היא לנושא, והצביעה על תרומת הייצור הפרטי למשק החשמל בישראל ועל הצורך להמשיך להסיר חסמים כדי להיערך לגידול בביקושים.
"דוח מצב משק החשמל 2025 של רשות החשמל מספק תמונה ברורה: הרפורמה במשק החשמל והתפתחות הייצור הפרטי מוכיחות את עצמן. בשנת 2024 יוצרו כ־60% מהחשמל בישראל על ידי יצרנים פרטיים".

לדבריה, הנתונים אינם משקפים רק שינוי מבני במשק החשמל, אלא גם פערי ביצוע בין מודלים שונים של ייצור ופיתוח תשתיות. "הנתונים מחזקים את מה שהשוק כבר יודע: יצרנים פרטיים מקימים מתקני ייצור במהירות, ביעילות גבוהות יותר ובעלויות נמוכות יותר, בעוד שבפרויקטים מרכזיים של חברת החשמל יש עיכובים משמעותיים, בין היתר בהקמת הסולקנים ביחידות הפחמיות, בהסבת היחידות הפחמיות לגז טבעי ובהקמת תחנות הכוח בגז טבעי בחדרה. העיכובים עולים לציבור מיליארדי שקלים, שהיו יכולים להוזיל את חשבונות החשמל של כולנו".

האתגר הזה, לדבריה, הופך משמעותי עוד יותר על רקע העלייה המהירה בביקושים לחשמל בישראל ובעולם. "במקביל, הביקוש לחשמל בארץ ובעולם גדל בקצב מואץ, בין היתר בשל חדירת הרכב החשמלי, תחבורה ציבורית חשמלית, הקמת חוות שרתים ותהליכי החשמול במשק. רשות החשמל מעריכה כי עד סוף העשור יושקעו כ־90 מיליארד שקל בפיתוח רשתות, ייצור ואגירה, לצד גידול משמעותי באנרגיות מתחדשות".

ברק קושרת בין הצורך בהשקעות לבין החשיבות של תחרות, הסרת חסמים וחלוקת תפקידים ברורה יותר בין הייצור הפרטי לבין חברת החשמל. "כדי להבטיח אספקת חשמל אמינה, תחרותית וזולה לציבור, יש להמשיך לחזק את הייצור הפרטי, להסיר חסמים רגולטוריים ועל חברת החשמל להתמקד בשיפור תשתיות ההולכה והחלוקה. חזרה של חברת החשמל למעמד דומיננטי במקטע הייצור עלולה לפגוע בתחרות, להאט השקעות ולהחזיר את המשק למודל פחות יעיל ויקר יותר לצרכן".

הדברים של ברק מוסיפים לדיון את זווית משק החשמל והייצור הפרטי: לצד שאלות של ביטחון אנרגטי, גז טבעי ותשתיות, העתיד של משק האנרגיה תלוי גם ביכולת לייצר תחרות אפקטיבית, לקצר תהליכים ולהבטיח שההשקעות הגדולות של השנים הקרובות יתורגמו בסופו של דבר לאספקה יציבה ולמחיר יעיל יותר לציבור.

חוסן אנרגטי כבר אינו נמדד רק בשאלה כמה אנרגיה ישראל יודעת לייצר, אלא גם ביכולת להוליך אותה בזמן, לאגור אותה נכון, להגן על מתקנים קריטיים ולאפשר למגזר העסקי להשקיע בתשתיות העתיד. לכך מצטרפים ביקושים חדשים שמגיעים מתעשייה, תחבורה, בינה מלאכותית וחוות שרתים, ומחייבים את ישראל לחשוב כמה צעדים קדימה. במציאות שבה כל תקלת תשתית עלולה להפוך במהירות לאירוע כלכלי רחב, האנרגיה הופכת ממוצר בסיסי למבחן של ניהול לאומי.