שופטת בית המשפט המחוזי לוד כרמית בן אליעזר פסקה בשבוע שעבר כי איש העסקים תומר אבנון השלים את הסדר הנושים שנקבע לו, ובכך החזיר בתוך שלוש שנים חובות בסך 350 מיליון שקל, כולל 50 מיליון שקל לרשות המסים.
אבנון הקים קבוצת חברות ביטחוניות שעסקו בעיקר במערכות להגנה נגד רחפנים, משיבוש אלקטרוני ועד יירוט פיזי באמצעות רחפנים אחרים. בשיאה העסיקה הקבוצה שבבעלותו מאות עובדים, מכרה בכמיליארד שקלים בשנה וייצאה לעשרות מדינות בעולם, כולל למדינות המפרץ.
אולם, הקבוצה הקדימה את זמנה מבחינת הביקוש לאיום, שלפני מלחמת אוקראינה לא נחשב דחוף מצד צבאות רבים בעולם, וגם התפזרה להשקעות בתחומים אחרים, כמו מיזם תיירותי באפריקה.
עיקר החזר החוב הגיע ממכירת חברת מיי דיפנס שמתמחה בפיתוח וייצור מערכות לשיבוש אלקטרוני של רחפנים לחברה מדנמרק בעסקה בשווי 137 מיליון דולר. עוד 60 מיליון שקל הגיעו מהנפקת יצרנית מערכות יירוט הרחפנים סקיילוק ויצרנית החיישנים לאיתורם, באמצעות מיזוג לשלד הבורסאי טכנופלסט, שייצר את חברת אוטונומוס גארד.
לפי דיווחי החברה היא החזיקה במרץ בצבר הזמנות של כ-18.6 מיליון דולר, שהתחלקו כמעט שווה שווה בין שתי החברות הבנות. "אין לי יותר חובות, הכל שולם, כולל ריבית למוסדיים", אמר לוואלה אבנון.
אוטונמוס גארד הודיעה לאחרונה על רכישת DLU, שפיתחה מערכת שיבוש אלקטרונית לרחפנים המזהה ומשבשת אותם אלקטרונית, ומחברת לקסדת הלוחם. המערכת פעילה לטווח של קילומטר והסוללה שלה מספקת 8 שעות פעילות. צה"ל ומשרד הביטחון כבר בוחנים את המערכת.
עם זאת, שיבוש אלקטרוני לא מסוגל להתמודד עם האיום הגובר על חיילי צה"ל בלבנון ותושבי הצפון מצד רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה, שחסינים מפניו. "כוחות ביטחון וצבאות יהיו חייבים לשנות פאזה, ולהתאים את מדיניות הרכש להתפתחות הדרכים. כשאנחנו במלחמה אי אפשר להיצמד להליכים שלוקחים שנים. היום רוכשים פתרונות ליירט רחפן אחד, מה יהיה כשיגיעו ביחד 300 או 5,000? זה יקרה".
ומה הפתרון לאיום בהיקף כזה?
"יש מגוון טכנולוגיות, מלייזר ועד נשקי אנרגיה אחרים, ואנחנו עובדים על כמה כיוונים. רחפן היירוט של סקיילוק נמכר כבר ל-40 מדינות בעולם, בארץ עוד לא. צריך לעבוד יותר כמו האוקראינים, יש להם פתרונות בסיסיים שעובדים".