האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ בשם חמישה מתושבי נצרת, בדרישה לבטל את "חוק עידוד יישוב עירוני מעורב (הוראת שעה), התשפ"ו-2026", או לחילופין למחוק ממנו את הקריטריון "יישוב עירוני מעורב". העותרים מבקשים להחיל את הטבת המס על כל יישוב השייך לאשכול פריפריאליות 5 ומטה, ללא קשר להרכב האוכלוסייה הלאומי. לפי העתירה, "החוק מחלק הטבות מס על בסיס לאומי ומהווה פגיעה חמורה בזכויות החוקתיות לשוויון ולכבוד האדם".
החוק המדובר מוסיף לפקודת מס הכנסה סעיף המקנה זיכוי ממס בשיעור של 12% מההכנסה החייבת מיגיעה אישית, עד לתקרת הכנסה שנתית של 226,560 ש"ח. ההטבה מיועדת לתושבי "יישוב עירוני מעורב" בנגב או בגליל, ששיעור תושביו הלא יהודים (או היהודים) נע בין 35% ל-55%, והוא מדורג עד אשכול 5 במדד הפריפריאליות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. באגודה טוענים כי "מדובר בחוק שנתפר למידותיה של העיר נוף הגליל מתוך מניעים גזעניים ושיקולים זרים, וכי פגיעתו מוקרנת כלפי החברה הערבית בכללותה ובפרט כלפי תושבי נצרת הסמוכה".
בעתירה מודגש כי על אף לשון החוק הניטרלית לכאורה, שני יישובים בלבד עונים על הגדרותיו - נוף הגליל ועכו. "כיוון שתושבי עכו כבר נהנים מהטבות מס בשיעור זהה מכוח ההסדר הקיים, מדובר למעשה בחוק המעניק הטבה ייעודית ליישוב אחד בלבד: נוף הגליל", נכתב במסמך. לפי הנטען, נצרת סובלת ממצב חברתי-כלכלי קשה, ממאזן הגירה שלילי חמור ומרמות פשיעה גבוהות בהרבה בהשוואה לנוף הגליל, ואלמלא התכלית הדמוגרפית הפסולה, היא הייתה מדורגת בעדיפות גבוהה יותר בכל אמת מידה עניינית לחלוקת הטבות מס. באגודה מזהירים כי ההטבות ינציחו ואף יחמירו את ההגירה השלילית מנצרת ויעמיקו את הפערים בין הערים השכנות.
על פי העתירה, לאורך כל הליך החקיקה עמדו נציגי הגורמים המקצועיים - בהם מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, גורמי האוצר ורשות המסים - על הקשיים המשפטיים החמורים בהצעה. הגורמים המקצועיים ציינו כי החוק חסר כל תשתית עובדתית, כי השימוש בהרכב הלאומי של האוכלוסייה כקריטריון לחלוקת הטבות מס מעורר קשיים חוקתיים ניכרים, וכי מדובר בחוק מלאכותי הנועד לשרת יישוב אחד תוך עקיפת מנגנון חלוקת הטבות המס הכללי והשוויוני הקבוע בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה. באגודה מציינים כי אזהרות אלו נפלו על אוזניים ערלות.
בעתירה מובאים ציטוטים מהדיונים בוועדת הכספים ובמליאת הכנסת, כדי להוכיח כי יוזמי החקיקה ונציגי הממשלה חזרו והצהירו שמטרת החוק היא לשמר רוב יהודי בנוף הגליל ולמנוע את התמעטות האוכלוסייה היהודית. כך, למשל, צוטט ח"כ ניסים ואטורי, מיוזמי החוק, כמי שהצהיר בדיון בוועדת הכספים: "הצעת החוק קובעת... עיר מעורבת שהאוכלוסייה היהודית בה מתמעטת לאורך השנים". ח"כ אופיר כץ, יו"ר הקואליציה ויוזם נוסף, הדגיש את הצורך "לתמרץ אוכלוסייה יהודית להתגורר בעיר מעורבת כדי למנוע הגירה שלילית של אוכלוסייה בעיר מעורבת שהאוכלוסייה הלא היהודית בה עומדת על 40%". השר זאב אלקין הציג ניתוח דמוגרפי מפורט של נוף הגליל תוך הדגשת "הדינמיקה הדמוגרפית" ו"השינוי הדרמטי" בהרכב האוכלוסייה. עוד מצוין כי בסיום ההצבעה בוועדת הכספים פנה יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מלביצקי, לראש עיריית נוף הגליל רונן פלוט ואמר לו: "אדוני ראש העיר, ברכות, ברכות, זה שלך, עשית את זה" - הצהרה שלטענת העותרים חושפת את האופי הפרטיקולרי של החקיקה, לצד תצלום משותף של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' עם ראש העירייה שפורסם בפייסבוק.
המהנדס שריף זועבי, תושב העיר נצרת ואחד העותרים, מסר: "ההגירה השלילית מנצרת היא הרסנית. בשנים האחרונות עזבו את העיר מאות משפחות, רובן המוחלט עברו לעיר השכנה נוף הגליל. מדובר בעיקר באוכלוסייה צעירה, משכילה ומבוססת - בדיוק האוכלוסייה שנצרת כל כך נזקקת לה, ושיכולה לתרום לחיזוקה הכלכלי והחברתי של העיר. נצרת סובלת ממצב סוציו-אקונומי קשה בהרבה מנוף הגליל (אשכול 3 לעומת אשכול 5), מרמת פשיעה חמורה פי כמה. אילו היתה הטבת המס מחולקת לפי שיקולים שוויוניים וענייניים נצרת היתה ניצבת בראש הרשימה. אני מבקש מבית המשפט לתקן את העוול וההפליה, כך שגם תושבי נצרת יזכו להטבת מס".
סמנכ"לית האגודה לזכויות האזרח, עו"ד גדיר ניקולא שהגישה את העתירה, הוסיפה: "החוק פוגע פגיעה חמורה בזכויות החוקתיות לשוויון ולכבוד האדם הוא חוק שיש לבטלו. המדינה במודע ובמוצהר מחלקת הטבות מס על בסיס ההרכב הלאומי של יישוב - קריטריון שאינו רלוונטי כלל ועיקר למדיניות הטבות מס ליישובים, ואשר מבטא יחס מפלה ומשפיל כלפי מי שאינם נמנים עם הקבוצה הלאומית המועדפת. מהות החוק סותרת את עקרון השוויון האזרחי והגנה על מיעוטים הניצבים בליבת הרעיון הדמוקרטי; מדובר בניצול הכוח השלטוני להנדסה דמוגרפית לאומית וגזענית תוך פגיעה לא מידתית בעיקרון השוויון".