הכלכלן הראשי במשרד האוצר מפרסם היום (ראשון) מחקר שמנתח את שכר הרופאים בבתי החולים הממשלתיים מרפואה ציבורית ופרטית לשנת 2023.
על פי הנתונים, המחקר כלל 4,636 רופאים, המהווים את כלל הרופאים המומחים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים שאינם בתי חולים פסיכיאטריים או גריאטריים. השכר הממוצע של כלל הרופאים המומחים בבתי החולים הממשלתיים בשנת 2023, מרפואה ציבורית ופרטית גם יחד, עמד על כ-772 אלף שקל בשנה. מתוך סכום זה כ-524 אלף ש"ח מקורם ברפואה ציבורית (כ-73% מסך השכר) וכ-248 אלף שקל מרפואה פרטית.
בפילוח שכר הרופאים לפי תחומי מומחיות בשנת 2023 נמצא כי תחום הכירורגיה הפלסטית מוביל עם שכר ממוצע של כ-1.11 מיליון שקל בשנה, המבוסס ברובו על הכנסות מרפואה פרטית. אחריו מדורגים תחומי הדרמטולוגיה, כירורגיית חזה ולב והרדמה.
הרופאים בתחומי ההרדמה וכירורגיית חזה ולב מרוויחים בממוצע יותר מהרופאים בכירורגיה פלסטית ובדרמטולוגיה. מנגד, תחומי רפואת הילדים, הפסיכיאטריה והרפואה הפנימית מציגים את רמות השכר הנמוכות ביותר, במידה רבה בשל היעדר כמעט מוחלט של הכנסות מרפואה פרטית.
בבתי החולים במרכז נמצא שיעור גבוה יחסית של רופאים המקבלים את מלוא שכרם הציבורי באמצעות קרן מחקר בלבד. תופעה זו עשויה להעיד על שימוש בקרן המחקר כמנגנון להשלמת תקנים. ניתוח אקונומטרי מצביע על ממצאים המרמזים כי בתחומי המומחיות של רדיולוגיה נעשה שימוש נרחב במיוחד בקרן המחקר ככלי להשלמת תקנים. תופעה זו בולטת גם בתחומי הדרמטולוגיה, הנוירוכירורגיה, הגינקולוגיה, האורולוגיה וכירורגיית חזה ולב, יותר מאשר בתחומי מומחיות אחרים.
בנוסף, על פי הדו"ח בניתוח השוואתי של השכר הפרטי בבתי החולים הממשלתיים מול בתי החולים של שירותי בריאות כללית מעלה כי רופאים בבתי החולים הממשלתיים משתכרים רמו ת שכר גבוהות יותר מרפואה פרטית בהשוואה לעמיתיהם בכללית. ההכנסה הממוצעת של רופאים מעבודתם כעצמאים עומדת על כ-144 אלף שקלים בשנה, המהווים כ-19% מהכנסתם הכוללת הממוצעת של הרופאים במדגם.
בשנת 2023 שכרם של הרופאים המועסקים בבתי החולים שבפריפריה היה גבוה בכ-10% משכר הרופאים המועסקים בבתי החולים שבמרכז. פער זה נובע כולו מהשכר שמקורו ברפואה הציבורית, שבו נרשם פער של כ-19%.
יש להזכיר כי במסגרת הסכם השכר שנחתם בשנת 2011 ניתנה תוספת שכר של כ־ 20% לרופאים המועסקים בבתי החולים הממשלתיים בפריפריה, ביחס לרופאים בעלי מאפיינים דומים המועסקים בבתי החולים במרכז.
הבדל חד בהכנסה מרפואה פרטית בין קבוצת הוותק הצעירה- 0-9 שנות ותק, שבה ההכנסה הממוצעת מרפואה פרטית עומדת על כ- 90 אלף שקלים לבין קבוצת הוותק 10-14 שנים, שבה מגיעה הכנסה זו לכ- 181 אלף ש"ח בממוצע. ההכנסה מרפואה פרטית ממשיכה לעלות עם הוותק עד לקבוצת הוותק של 35-39 שנים, ולאחר מכן יורדת במתינות בלבד, בשיעור של כ-9% , לרמה של כ-402 אלף שקל בקבוצת הוותק של 40 שנים ומעלה. נתון זה עשוי להעיד כי עם העלייה בגיל ובהתקדמות בקריירה, רופאים מצמצמים את היקף עבודתם בבתי החולים, אך ממשיכים לפעול במידה רבה במסגרת הרפואה הפרטית.
עוד על פי הדו"ח, שכר הכולל עולה עם הצטברות הניסיון עד לקבוצת הוותק של 35-39 שנים, ולאחריה ניכרת ירידה. עם זאת, חשוב לציין כי קבוצת הוותק של 40 שנים ומעלה כוללת מספר קטן יחסית של רופאים (145). רופאים בלבד, לעומת 239 רופאים בקבוצת הוותק של 35-39 שנים. הגיל הממוצע בקבוצה זו עומד על 72 שנים, גבוה מגיל העבודה המקובל במשק.
המחקר הנוכחי בוחן את השכר של כלל הרופאים המומחים שעבדו בבתי החולים הממשלתיים ב-2023, כולל רופאים שזה עתה סיימו התמחות. ניתוח המפלח את הרופאים לפי עשירוני שכר שממצאיו מוצגים. מעלה כי רופאי שיבא ואיכילוב מהווים למעלה ממחצית הרופאים בשני העשירונים הגבוהים) 10 ו- 9 ורק כ-40% משלושת העשירונים הנמוכים. ממצא זה מרמז שחלק גדול מהרופאים המרוויחים ביותר מתרכזים בשיבא ואיכילוב.
באוצר, על רקע ממצאים אלו יש לציין כי אחד הנימוקים המרכזיים להפעלת תאגידי הבריאות קרנות המחקר. בבתי החולים הממשלתיים הוא הפחתת התמריץ של הרופאים לעבודה במסגרת הפרטית. העסקת רופאים במסגרת קרנות המחקר בשעות אחר הצהריים בתוך בתי החולים צפויה להגדיל את זמינותם גם במצבי חירום. עם זאת, הממצאים העולים מן הניתוח הנוכחי מעלים סימני שאלה באשר למידת השגת מטרה זו, לפחות כפי שהיא משתקפת בנתוני השכר.