בית משפט השלום בנתניה הכריע לאחרונה בסכסוך כספי מורכב וממושך בין מזמינת שיפוץ - סוכנת ביטוח במקצועה, לבין שיפוצניק שביצע עבודות בדירתה בהרצליה.
בפסק הדין, שניתן על ידי השופט חילמי חג'וג', נדחתה מרבית תביעתה של בעלת הדירה, אשר דרשה פיצויים מופרזים בגין ליקויי בנייה, בעוד שהתביעה הנגדית שהגיש שיפוצניק השיפוצים התקבלה כמעט במלואה. השופט מתח ביקורת על התנהלותה של מזמינת העבודה, שכללה קיזוז כספים חד-צדדי והפרעה לעבודת השיפוצניק, וחייב אותה לשלם לו עשרות אלפי שקלים בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין.
תחילתו של הסיפור באוגוסט 2022, אז התקשרה בעלת הדירה, עם שיפוצניק לצורך ביצוע עבודות נרחבות בדירתה. בין הצדדים נערך מסמך ראשוני בכתב יד ולאחר מכן נשלח הסכם מפורט במייל. בהמשך סוכמו תוספות ושינויים שונים בעבודה.
המחלוקת המרכזית בין השניים נסובה סביב שאלת גובה התשלום, כאשר המזמינה טענה שהסכומים שנקבעו כללו מס ערך מוסף, ואילו השיפוצניק עמד על כך שהתמחור היה לפני מע"מ. כמו כן, המזמינה טענה כי השיפוצניק התרשל בביצועו, הותיר ליקויים חמורים ואינספור חוסרים בשווי מאות אלפי שקלים, ואף לקח ללא רשות ציוד יקר מהדירה כמו מזגנים ודלתות.
מנגד, השיפוצניק טען באמצעות עורך דינו כי המזמינה התגלתה שלקוחה קשה ולחוצה, אשר מנעה ממנו להשלים את עבודות הפיניש האחרונות בדירה, סירבה לאפשר לו לבדוק את טענותיה בזמן אמת, והתחמקה באופן שיטתי מתשלום יתרת החוב. השיפוצניק אף תיאר אירועים חריגים שבהם המזמינה הגיעה לאתרי עבודה אחרים שלו, צעקה עליו ואף נכנסה למסגד שבו עבד ופגעה ברגשות הנוכחים.
במסגרת ההליך המשפטי מונה בהסכמת הצדדים מהנדס כמומחה מטעם בית המשפט, על מנת שיבחן את הליקויים הנטענים. המומחה דחה באופן גורף את מרבית טענותיה של המזמינה והעריך את שווי הליקויים האמיתיים שנמצאו בדירה בסכום זעיר של 6,500 שקלים בלבד בתוספת מע"מ.
המזמינה בחרה להטיח האשמות קשות במומחה, לקרוא לו שקרן ולדרוש להשליך את חוות דעתו לפח, אך בית המשפט דחה את טענותיה ואימץ את ממצאיו המקצועיים. מעבר לכך, השופט קבע כי המזמינה לא הוכיחה שהשיפוצניק גרם נזק למערכת החימום התת-רצפתי, וכי המסמכים שהציגה בעניין זה היו כלליים ולא מבוססים. השופט הדגיש כי המזמינה עשתה דין לעצמה כאשר קיזזה כספים בגין אי-אספקת ריהוט על ידי ספק חיצוני שלא היה קשור לשיפוצניק, והבהירה כי התנהלותה מנעה מהשיפוצניק את האפשרות לתקן את הטעון תיקון. לגבי סוגיית המע"מ, השופט קבע כי מהראיות ומהסכם העבודות המודפס עלה בבירור שהמחירים לא כללו מע"מ, וכי המזמינה העלתה טענה זו בשיהוי ניכר רק לאחר שנדרשה לשלם.
בסופו של דבר, השופט קיזז את עלות הליקויים שקבע המומחה מתוך יתרת החוב שהמזמינה נותרה חייבת לשיפוצניק עבור העבודה והתוספות שבוצעו בפועל. במסגרת פסק הדין נקבע כי המזמינה תשלם לשיפוצניק סכום מנוכה של כ-34 אלף ש"ח כולל מע"מ, בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה שכנגד ועד לתשלום המלא.
לאור הפער העצום בין סכום התביעה המופרז שהגישה המזמינה לבין התוצאה בפועל, ולאור דחיית מרבית טענותיה, הטיל עליה בית המשפט את מלוא האחריות להוצאות ההליך. השופט חייב את המזמינה לשלם לשיפוצניק שכר טרחת עורך דין בסך של15 אלף ש"ח וכן לפצותו עבור אגרת בית המשפט ששילם ועבור שכר המומחים שבהם נשא במהלך המשפט.
עו"ד אדם וינצר בא כוחו של השיפוצניק מסביר כי " פסק דין זה שולח מספר לקחים שראוי להטמיע בנושא קשר בין ספק ולקוח ובעיקר בתחום הבנייה: ראשית אם קיבלתם הסכם ויש לכם הסתייגויות - הזמן הנכון להעלות אותן הוא במועד החתימה או בסמוך אליו ולא כשמגיעים לסכסוך משפטי. כאן היה רשום במפורש בהסכם שהסכומים לא כוללים מע"מ, אך הלקוחה טענה אחרת בשלב מאוחר מאוד. כמו כן אפשר להבין שקיים פער בין חוות דעת שהוכנה על ידי חברת בדק שהוזמנה על ידי התובעת לעומת שמאי בית המשפט שבוחן את הנזקים והעלויות באופן אובייקטיבי ובוחן ראיות שהונחו בפניו.
"כמו כן אפשר להבין כי תש כוחם של בתי המשפט להתמודד עם תביעות מנופחות שבסופו של דבר מסתיימות בסכומים נמוכים מאוד ולכן השופט חג'וג' חייב את התובעת בהוצאות משמעותיות ביחס לפסק הדין. מומלץ שבמקרה בו קיים פער משמעותי מאוד בין התביעה שהוגשה לבין הסכומים הרלוונטיים במהלך ההליך, יש לפנות לבית המשפט ולבקש לעדכן את סכום התביעה".