פסק דין חדש של בית המשפט לתביעות קטנות באילת קיבל באופן חלקי את תביעתה של לקוחה, אשר נפגעה במהלך טיפול בעיסוי במתחם ספא בעיר. הנשיא עמית יריב קבע כי הוכח קשר סיבתי בין הלחץ שהופעל בעיסוי לבין שבר בצלע שאובחן אצל התובעת ימים ספורים לאחר מכן.
על פי פסק הדין, התובעת שהתה בפברואר בחופשה באילת ורכשה טיפול עיסוי אצל הנתבעת, החברה המפעילה את מתחם הספא. לטענת התובעת, במהלך הטיפול הפעילה המעסה "לחץ חזק וחריג באזור גבה/צלעותיה של התובעת", דבר שגרם לה לכאב חד ומיידי שהקרין לחזה והוביל להפסקת הטיפול.
בעקבות צעקותיה נכנסו לחדר עובדות נוספות שניסו להרגיע אותה, ואף נטען בפניה כי מדובר ב"שריר תפוס שיחלוף בתוך יום-יומיים". למחרת פנתה למנהלת המקום והוצע לה טיפול נוסף ללא עלות אצל מעסה אחרת כדי להקל על כאביה, אך משלא חלף הסבל, פנתה למרפאת חירום - שם אובחן בצילום רנטגן שבר בצלע 5 משמאל.
התובעת עתרה לפיצוי בסך של 30 אלף שקלים בגין נזקים ממוניים, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל, תוך שהיא טוענת כי הנתבעת התרשלה בביצוע טיפול בלחץ בלתי סביר ובלתי מותאם למצבה.
הנתבעת מצידה הכחישה את הטענות וביקשה לדחות את התביעה. לגרסתה, התובעת התלוננה על כאבים עוד טרם הטיפול, והמצב הרפואי הנטען נגרם ללא קשר לעיסוי, אשר בוצע באופן תקין על ידי מעסה מיומנת ומקצועית. עוד הכחישה הנתבעת כי הוצע לתובעת החזר כספי או טיפול חלופי.
הנשיא עמית יריב החליט לדון בהליך על יסוד הכתובים ומצא כי דין התביעה להתקבל בחלקה. בפסק הדין צוין כי טענת הנתבעת לפיה התובעת סבלה מכאבים עוד לפני הטיפול לא נתמכה בראיות כגון שאלון רפואי או טופס קבלה. מנגד, נמצא חיזוק לגרסת התובעת לכך שניתן לה טיפול נוסף ללא עלות בעקבות הכאב, שכן "ברי כי אם לא היה ממש בטענת התובעת, הרי שלא היה ניתן לה טיפול נוסף ללא עלות".
בית המשפט הדגיש כי בצילום הרנטגן שנערך ארבעה ימים לאחר האירוע אובחן השבר, ומנגנון הפגיעה תאם הפעלת כוח על הגב. "על המעסה מוטלת החובה להתאים את עוצמת הטיפול למטופל, ולהפעיל כוח מדורג וזהיר. הופעת כאב בעוצמה חריגה במהלך טיפול מהווה אינדיקציה ברורה לפגיעה", נקבע בפסק הדין. השופט הוסיף כי במאזן ההסתברויות, סמיכות הזמנים בין הטיפול, הופעת הכאב וגילוי השבר - בהיעדר אינדיקציה לאירוע טראומטי אחר - מוכיחה קשר סיבתי ומלמדת כי המעסה חרגה מסטנדרט ההתנהגות הסביר.
עם זאת, מאחר שהתובעת צירפה מסמך רפואי אחד בלבד מסמוך לאחר האירוע ולא תמכה את דרישותיה להוצאות מתמשכות או לנכות בחוות דעת רפואית עדכנית, נדחו דרישותיה לפיצויים המבוססים על נזק כרוני.
בסיכומו של דבר, כדי לאזן בין הסבל ואי הנוחות הזמנית שנגרמו לתובעת לבין היעדר הוכחות לנזק צמית, פסק בית המשפט כי הנתבעת תפצה את התובעת בסכום כולל של 6,000 שקלים, הכולל בתוכו גם את השבת עלות הטיפול המקורית. כמו כן, חויבה הנתבעת בהוצאות משפט בסך 300 שקלים בלבד, בשל העובדה שלא התקיים דיון פרונטלי בתיק.