פסגת האנרגיה 2026 של המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה התקיימה השנה במלון דן אכדיה בהרצליה פיתוח תחת הכותרת "חוסן, עצמאות ועתיד אזורי". על רקע מציאות ביטחונית, כלכלית וגיאופוליטית משתנה, התכנסו בכירי משק האנרגיה, התשתיות והכלכלה לדיון בשאלה כיצד ישראל מבטיחה רציפות תפקודית, ביטחון אנרגטי ותפקיד משמעותי יותר במרחב האזורי.
הפסגה התקיימה בהמשך לדיון הציבורי הגובר סביב עתיד משק האנרגיה בישראל, ובמרכזו הצורך להבטיח אספקה רציפה של חשמל, דלק, גז טבעי ומים גם בשגרה וגם בחירום. במרכז הדיונים בפסגה עמדה ההבנה כי אנרגיה כבר אינה רק סוגיה כלכלית או תשתיתית, אלא חלק בלתי נפרד מהביטחון הלאומי, מהתעשייה, מיוקר המחיה, מיחסי החוץ ומהיכולת של ישראל להתמודד עם ביקושים חדשים - בהם חוות שרתים, מהפכת הבינה המלאכותית והצורך ברציפות תפקודית גם בשעת חירום.
בפתיחת הסיקור התייחס שגריר ארה"ב בישראל, מייקל האקבי, לקשר שבין יציבות כלכלית, עתיד אזורי ושיתופי פעולה בתחום האנרגיה. "אם אנחנו רוצים עתיד, אנחנו חייבים כלכלה יציבה - כלכלה שעובדת עבור האנשים שחיים שם", אמר האקבי.
האנרגיה הפכה לשאלה של ביטחון לאומי
יוסי אבו, מנכ"ל NewMed Energy, התייחס למקומה של ישראל כשחקנית אנרגיה אזורית ואמר: "אנחנו היום מפיקים ממאגרי הגז שלנו, בראשם לוויתן ותמר, גז טבעי גם לירדן וגם למצרים. אנחנו באחוזים מאוד מאוד גדולים בייצור החשמל במדינות האזור, ואנחנו שחקני אנרגיה מאוד משמעותיים באזור".
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, הדגיש את הלקח המרכזי מהתקופה האחרונה: "המלחמה הזאת מוכיחה דבר אחד מרכזי - את החשיבות של משק האנרגיה".
גם יוסי רוזן, יו"ר המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, הצביע על השינוי במעמדה של האנרגיה בזירה הגיאופוליטית. "כל ההסכם של טראמפ זה בסוף על מיצרי הורמוז", אמר רוזן. "וזה אומר שהאנרגיה פתאום החליפה את הגרעין, כי ברור שבלי אנרגיה העולם לא יכול לפעול כלכלית ומעשית".
בהמשך דבריו הדגיש השגריר האקבי את חשיבות השותפות עם חברות אנרגיה בינלאומיות באזור. "עם שותפים כמו שברון, יש עושר עצום של אנרגיה שאינו מספק רק יכולת יוצאת דופן לתושבי ישראל, אלא גם לשכנותיה באזור", אמר.
לצד סוגיות הגז, החשמל והדלק, עלתה בפסגה גם שאלת תשתיות המים כחלק מהחוסן הלאומי. דני סופר, מנכ"ל מקורות, אמר כי "בית ללא מים, אחרי 24 שעות, בגלל שירותים אי אפשר להישאר בתוך הבית. שלא נדבר על חקלאות - חקלאות קיימת רק בזכות מים, או גם בזכות מים. כך שאנחנו חייבים רציפות אספקה כל הזמן, בוודאי בשגרה ובוודאי בחירום".
קרן ברק, יו"ר פורום יצרני החשמל הפרטיים בגז טבעי, התייחסה לתרומת היצרנים הפרטיים לתחרות במשק החשמל: "יצרני החשמל הפרטיים מייצרים באופן יעיל ותחרותי 60% מהחשמל במדינה, ואת התוצאות אנחנו רואים בהנחות שהצרכנים מקבלים על חשבון החשמל. זו התוצאה של הרפורמה במשק החשמל, שלפיה על חברת החשמל להתמקד במערכת הולכה טובה שתאפשר להעמיק את הוזלת המחיר לצרכן. הניסיונות של חברת החשמל לחזור למקטע הייצור מנוגדים לאינטרס הציבורי שמבקש תחרות על ייצור החשמל".
טל בסכס, יו"ר דירקטוריון נגה, התייחס לצורך בתכנון ארוך טווח של משק החשמל: "צריך להסתכל טוב על אזורי הביקוש, על אמצעי הייצור, ולהבין שאי אפשר לתכנן משק החשמל כמו שתכננו שנה אחת אחורה. אנחנו צריכים לקחת בחשבון שיש פה תהליכים גדולים ומורכבים. תשתית - מה שלא נעשה היום לא יהיה מוכן בעוד עשר שנים".
ביקושי החשמל מזנקים: ישראל נערכת לעידן ה־AI
יוסי אבו, מנכ"ל NewMed Energy, התייחס לאתגר המרכזי של ישראל בשנים הקרובות — שילוב בין המשך פיתוח משק הגז לבין קידום אנרגיות מתחדשות: "גולת הכותרת זה לראות איך אנחנו משלבים אנרגיות מתחדשות כמשפרות את התהליך הזה. האתגר הכי גדול הוא בניית עוד תחנות כוח מבוססות גז טבעי, לצד המשך קידום האנרגיה המתחדשת".
מנכ"ל NewMed Energy קשר את אתגר האנרגיה גם למהפכת הבינה המלאכותית ולעלייה הצפויה בביקוש לחשמל: "מדינת ישראל צריכה להבין שמהפכת ה־AI מגיעה לכאן, ואנחנו נצטרך המון המון חשמל להזין את חוות השרתים ההולכות ונבנות כאן".
יוסי רוזן חיזק את דבריו והוסיף: "אי אפשר לעשות את זה בלי משק מתפקד כמו בתי הזיקוק, נמל אילת, קצא"א, חברות הנפט. האנרגיה לא עובדת מאליה. היא צריכה גורמים משקיעים תשתיתיים שיפעילו אותה".
בהמשך התייחס מנכ"ל NewMed Energy לפוטנציאל של ישראל כעוגן אנרגטי במזרח התיכון: "אנחנו כבר שם. אנחנו רק צריכים להמשיך ולחפש פה עוד גז טבעי וגם נפט, כי יש פה פוטנציאל עצום לתגליות נפט. ואם אנחנו נממש את הכיוון של החיפוש, יהיה פה עוד הרבה גז טבעי והרבה נפט".
ג'ק בייקר, מנכ"ל אזור מזרח הים התיכון בשברון, התייחס לצורך בהשקעות נוספות כדי לחזק את הביטחון האנרגטי של ישראל. "עתיד הביטחון האנרגטי בישראל ידרוש השקעות נוספות. הוא ידרוש השקעות בחיפושים ובתשתיות", אמר בייקר. לדבריו, כדי למשוך שחקנים נוספים לתחום, ישראל תידרש לייצר "אקלים השקעות יציב ותחרותי יותר במדינה".
סופר הציג גם את ההיערכות של מקורות למצבי חירום בתחום החשמל והמים: "אנחנו מגבים את עצמנו בעזרת גנרטורים. ועכשיו אנחנו הולכים למיזם יחד עם משרד האנרגיה, נגה ורשות החשמל להקים תחנות כוח מקומיות שיהיו היברידיות גם לתחנות הכוח של מקורות, כדי לספק חשמל בעת חירום, וגם לספק את זה לרשת".
יוסי רוזן סיכם את האתגר הלאומי במשפט אחד: "שלא תהיה הפסקת חשמל, שלא יהיה מחסור בדלק, שחיל האוויר יוכל לטוס לאן שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה, השריון יוכל להילחם, ואנחנו נוכיח לכולם שאין סכנה אנרגטית לישראל".
פסגת האנרגיה 2026 ממחישה, אם כן, עד כמה תחום האנרגיה הפך בשנים האחרונות מאתגר תשתיתי וכלכלי לשאלה אסטרטגית רחבה: ביטחון לאומי, רציפות תפקודית, השקעות, תכנון ארוך טווח, שיתופי פעולה אזוריים והיכולת של ישראל להבטיח לעצמה עצמאות אנרגטית בעולם משתנה.