עונת המנגו לשנת 2026 נפתחת השבוע באזורי הגידול המובילים סביב הכנרת, עמק הירדן ועמק המעיינות בצל תחזיות קודרות במיוחד: ענף המנגו מתאפיין השנה בחוסר יבול קיצוני, וההערכות הרשמיות מדברות על כמות של כ-30% בלבד מפוטנציאל היבול הקיים במטעים. מדובר בתמונת ראי מוחלטת לעונת 2025, שהתאפיינה ביבולים חריגים ובכמויות פרי גדולות מאוד, אך סבלה מבעיות שיווק קשות.
בית האריזה "צמח אבוקדו" של תאגיד "צמח" יטפל בפרי שיביאו מגדלים ממשקים סביב הכנרת, עמק הירדן ועמק המעיינות. לדברי משה (שיקו) דומוביץ', מנכ"ל תאגיד צמח "עונת המנגו בשנה שעברה התאפיינה ביבולים חריגים עם כמויות פרי גדולות מאוד. שווקי היצוא בשנה שעברה היו בעייתיים עקב חרמות של חלק מרשתות השיווק בחו"ל והטלת מכסים גבוהים מאוד על מנגו ברזילאי שהיה משווק באופן מסורתי לארה"ב אך עקב המכס הגבוה הופנה לאירופה ו'סתם' לנו את השוק. עוד נקודה שהיתה בעייתית מאוד בשנה שעברה היא אי יכולת לשלוח פרי לעזה שמהווה מוצא לכל עודפי הפרי שמצטברים בארץ.
"השנה לעומת זאת קיבלנו תמונת ראי לעונת 2025: עונת המנגו שנמצאת כבר ממש בפתח, מתאפיינת בחוסר יבול קיצוני. ההערכות מדברות על כמות של כ 30% מפוטנציאל היבול הקיים במטעים. השווקים בחו"ל מחכים למנגו הישראלי, עזה פתוחה לכניסת פירות וצפויה עונה עם מחירים גבוהים מאוד ונקווה שיצליחו לכסות על הירידה בכמויות המנגו".
כזכור, אשתקד נתקלו המגדלים בחסמים בשווקי הייצוא עקב חרמות מצד חלק מרשתות השיווק בחו"ל, לצד מכסות גבוהות שהוטלו על המנגו הברזילאי בארה"ב. הדבר גרם להסטת התוצרת הברזילאית לאירופה ועל ידי כך ל"סתימת" השוק עבור הפרי הישראלי. קושי מרכזי נוסף אשתקד היה אי-היכולת לשלוח פרי לרצועת עזה, המהווה מוצא מסורתי קריטי לקליטת עודפי הפרי המצטברים בארץ.
את המציאות העגומה הזו מתאר היטב חקלאי ותיק ממושב רמות שבדרום רמת הגולן: "בשנה שעברה קטפתי 96 טון מנגו, והשנה אני מעריך שלא יהיו לי אולי 20 טון, אולי 15 טון בלבד", הוא מספר בכאב.
לדבריו, אצל חלק מהשכנים באזור אלמגור המצב מוגדר כ'טוטאל לוס' (אובדן מוחלט) של היבול.
הסיבה המרכזית לקריסה היא תנודתיות אקלימית חריגה וקשה שהתרחשה במהלך האביב. "בחיק כל עלה יושב ניצן, שבאביב אמור להתמיין לפרח, לעלה או לענף", מסביר החקלאי את הצד הבוטני של המציאות הקשה. "השנה, ברגע שהניצנים החלו לפרוח, חווינו גלי חום וקור קיצוניים, לצד כמויות גדולות של גשם ולחות גבוהה שלא בעונתם. מזג האוויר המשוגע הזה פשוט חיסל את הפריחה ברוב אזורי סובב כנרת. פירות רבים שנשארו על העצים הם בכלל פירות קטנים שהתפתחו ללא הפריה ואינם ראויים לשיווק".
ענף המנגו בישראל משתרע כיום על פני כ-24 אלף דונם, המניבים בשנה רגילה כ-85 אלף טונות של פרי, כאשר עיקר הגידול מרוכז באזור הכנרת ובעמק בית שאן, לצד שטחים מצומצמים בשרון ובדרום. תוצרת המנגו השנה תעמוד על כ-35,000 טון בלבד והמשבר השנה צפוי להקפיץ באופן משמעותי את מחירי הפרי האהוב ברשתות השיווק בארץ ובחו"ל.
בעוד המגדלים מתמודדים עם השלכות האביב האחרון, מחקר חדש מציע פתרון טכנולוגי שעשוי לעזור בעתיד בהתמודדות עם נזקי האקלים. גידול מנגו בישראל מציב אתגרים לא פשוטים, בראשם ימי שרב אביביים בחודשים אפריל ומאי וקרינת שמש חזקה, הפוגעים בהתפתחות הפרי ועלולים להביא לירידה של עד 40% ביבול. מחקר רב-שנתי שתכנן וביצע ד"ר נבות גלפז, חוקר במו"פ צפון במכון המחקר מיג"ל, בחן פתרונות אגרוטכניים ליצירת מיקרו-אקלים מיטבי במטעי מנגו. המחקר בדק שימוש ברשתות צל בצפיפות של 30%-40% ומצא כי הן מפחיתות משמעותית את טמפרטורת האוויר, העלים והפירות. כתוצאה מכך, נרשם צמצום דרמטי בנשירת החנטים לאחר שרב ובפגיעות של מכות שמש בפרי, והושגה עלייה משמעותית בכמות הפרי האיכותי שהגיע לקטיף.
בעקבות תוצאות המחקר, שיטת "בתי הרשת", המיושמת בהצלחה רבה במטעי בננות כבר למעלה משני עשורים, עושה כעת את צעדיה הראשונים בענף המנגו. לקראת העונה הנוכחית, קיבוץ מסדה שבעמק הירדן הקים את "בית הרשת" הראשון בישראל מעל מטע מנגו, המשתרע על פני כ-50 דונם, בתקווה לייצר יציבות מול פגעי מזג האוויר בשנים הבאות.