מחירי המזון המטורפים בישראל זכו לאורך השנים לשלל תיאורים ציוריים, אבל נדמה שהמטאפורה שנשמעה אתמול בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת, שחוסר ההשפעה של ירידת שער הדולר על מחירי המזון והפארם, לא רק שהיא משתמשת במוטיבים הלקוחים מהמציאות שלנו בשנתיים וחצי האחרונות, היא ללא ספק מנצחת את כולן.
"עולים כמו טילים ויורדים כמו נוצות", הגדיר זאת עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי במרכז המחקר והמידע של הכנסת. במשפט אחד הוא הצליח לתאר את מה שכל צרכן ישראלי מרגיש כבר שנים ליד מדפי הסופר: המחירים מזנקים במהירות מסחררת, אבל כשיש סיבה להוזיל אותם, הם יורדים לאט, אם בכלל.
הבעיה היא שהפעם לא מדובר רק בתחושה. הנתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת מראים כי בזמן שהשקל מתחזק, מחירי חומרי הגלם בעולם יורדים ומדינות רבות נהנות מהוזלות במחירי המזון, בישראל המגמה שונה לחלוטין.
לפי הדו"ח, בין אוגוסט 2025 לאפריל 2026 עלה מדד מחירי המזון הריאלי בישראל ב-0.2%, בעוד שבאיחוד האירופי נרשמה באותה תקופה ירידה של 1.1%. הפער הזה מצטרף למגמה ארוכה יותר: בין ינואר 2022 לאוקטובר 2025 ירד מדד מחירי סחורות המזון העולמי ב-3.6%, אבל בישראל זינק מדד מחירי המזון לצרכן ב-18.8%.
הנתונים בולטים במיוחד על רקע התחזקותו החריגה של השקל. לפי הסקירה, בין ינואר 2025 למאי 2026 התחזק השקל ב-19.8% מול הדולר וב-9.4% מול האירו. בחודש יוני עמד שער הדולר הממוצע על 2.91 שקלים בלבד, הרמה הנמוכה ביותר מאז אוקטובר 1993. גם האירו נסחר ברמות שפל היסטוריות, עם שער ממוצע של 3.33 שקלים, הנמוך ביותר מאז השקת המטבע האירופי.
לכאורה, מדובר בבשורה שאמורה הייתה להתגלגל ישירות אל עגלת הקניות. אלא שבפועל, באותה תקופה שבה השקל התחזק בעוצמה, מדד מחירי המזון בישראל דווקא עלה ב-2.6%, בעוד שמחירי הפירות והירקות זינקו ב-8.1%.
השאלה המרכזית שעלתה בדיון הייתה איך גורמים להוזלות להגיע לצרכן. ח"כ משה פסל טען כי הציבור כבר לא מחפש הסברים אלא פתרונות, ודרש ממשרד האוצר, ממשרד הכלכלה ומרשות התחרות להציג תוכנית עבודה מסודרת להגברת התחרות בשוק המזון.
אחת ההצעות שעלו הייתה טיפול בריכוזיות הגבוהה בענף. נציג לובי 99, בועז אקרמן, ציין כי ב-30 מתוך 38 קטגוריות המזון בישראל, שלוש חברות בלבד מחזיקות ביותר מ-70% מהשוק. לדבריו, בזמן שמחירי הקפה בעולם ירדו ב-22%, הסוכר ב-12% והקקאו ב-60%, מחירי הקפה והשוקולד בישראל דווקא התייקרו. הוא קרא לצמצום כוחם של היבואנים הבלעדיים, להפרדת מערכי ההפצה מהספקים הגדולים ולצעדים שיגבירו את התחרות.
באוצר הציגו כיווני פעולה אחרים. נציג אגף התקציבים, רון שנקמן, אמר כי המשרד פועל להסרת חסמי יבוא בתחום החקלאות ולקידום רפורמה שתקל על יבוא מוצרים כשרים. במשרד הכלכלה הצביעו על רפורמת "מה שטוב לאירופה" כדוגמה למהלך שהביא להגברת התחרות בענפים אחרים, והודיעו כי ימשיכו לפעול להסרת חסמים גם בשוק המזון.
ברשות התחרות הציגו את פעולות האכיפה שננקטו בשנים האחרונות, ובהן קנסות של מאות מיליוני שקלים על ספקי מזון ובלימת מיזוגים שנחשבו פוגעניים לתחרות. עם זאת, ברשות הבהירו כי הם בוחנים בזהירות הצעות להפרדה מבנית בענף, מחשש לפגיעה בספקים קטנים שנשענים על מערכי ההפצה הקיימים.
מנגד, נציגי התעשיינים והמסחר טענו כי אי אפשר להטיל את כל האחריות על היבואנים והיצרנים. לדבריהם, היצרנים מתמודדים עם זינוק של 62% במחירי החשמל, עלייה של 53% במחירי המים, התייקרות של 27% בתשלומי הביטוח הלאומי ועלייה של 10% בשכר המינימום. לטענתם, כל אלה שוחקים חלק גדול מהחיסכון שנוצר בעקבות התחזקות השקל.
בסיום הדיון לא הוצגה תוכנית ממשלתית חדשה שתוביל להורדת מחירים מיידית, אבל ועדת הכלכלה דרשה מהאוצר, ממשרד הכלכלה ומרשות התחרות להציג צעדים קונקרטיים להגברת התחרות ולהסרת חסמים. עד שזה יקרה, הדולר ימשיך לרדת, אבל ההוזלות ימשיכו להגיע למדפי הסופר באותה מהירות שבה נופלת נוצה.