פרסום ראשון: בשבוע האחרון נמצאים השירותים הווטרינריים בסחרור. ביום שלישי שעבר התפטר מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גשן, ונפרד מהעובדים, אחרי תקופה ארוכה שבה, לטענת גורמים במערכת, סבל מהתעמרות מצד הנהלת משרד החקלאות.
גשן נחשב לאחד מאנשי המקצוע המנוסים בתחום הרפואה הווטרינרית בישראל. הוא סיים את לימודי הרפואה הווטרינרית בבית הספר לרפואה וטרינרית ע"ש קורט של האוניברסיטה העברית בשנת 1998, עסק במשך קרוב לשני עשורים ברפואת בקר, לימד והדריך סטודנטים בבית הספר לרפואה וטרינרית והשתתף במחקרים מקצועיים. בשנת 2016 הצטרף לשירותים הווטרינריים כמנהל השירותים הווטרינריים בשדה, וב-2018 מונה למנהל השירותים הווטרינריים, תחילה כממלא מקום ובהמשך במינוי קבוע.
יבוא העוף הקפוא מברזיל, מהלך שקידם ד"ר תמיר גשן ואמור היה לפתוח את שוק העוף לתחרות ולהוזיל בחדות את המחירים בישראל, הביא לגל מתקפות חסרות תקדים והתעמרויות נגדו. המתקפות, שהגיעו מצד גורמים בענף הלול, התמקדו בעמדות המקצועיות שהציג בבית המשפט, ולדברי גורמים בענף, הפכו אותו למטרה. בסופו של דבר, כך נראה, הלחצים השיגו את מטרתם והובילו להתפטרותו.
אחד הביטויים החריפים ביותר למתקפה הגיע מצד יו"ר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, שאמר כי "אם הווטרינר הראשי לבריאות העוף במדינת ישראל, שאחראי על הסטנדרטים, מפחיד ומזלזל באיכות המוצר הישראלי, מוטב היה לו לפרוש ולשים את המפתחות".
העימות החל לאחר שמנהל השירותים הווטרינריים הגיש לבית המשפט חוות דעת מקצועית במסגרת המאבק על פתיחת שוק העוף ליבוא. בעוד ארגון מגדלי העופות טען כי יבוא עוף מברזיל עלול לסכן את בריאות הציבור, גשן קבע כי אין בסיס לטענות הללו. יותר מכך, הוא כתב כי ענף הלול בישראל לא עומד בחלק מהסטנדרטים הבינלאומיים המקובלים, וכי בניגוד לברזיל, ישראל לא מורשית לייצא עוף גולמי למדינות מפותחות רבות. הוא אף ציין כי מצב בריאות העוף בברזיל לא נופל מזה שבישראל, ואולי אף טוב ממנו.
גם את הטענות בנוגע להתפרצות שפעת העופות בברזיל דחה גשן. לדבריו, אם ישראל הייתה מאמצת את אמות המידה שמציעים מגדלי העופות, היה צורך להפסיק גם את שיווק העוף והביצים בישראל בעקבות אירועי תחלואה מקומיים. למעשה, חוות הדעת שהגיש הווטרינר הבכיר לבית המשפט פירקה אחת לאחת את הטענות ששימשו במשך שנים להצדקת חסימת היבוא.
הדברים עוררו סערה בענף, בעיקר בגלל שהגיעו מהגורם המקצועי הבכיר ביותר שאמון על בריאות בעלי החיים ועל הפיקוח הווטרינרי במדינה. במקום להתמודד עם הטענות עצמן, בחרו חלק מהגורמים בענף להפנות את האש כלפי גשן עצמו.
מבחינת שר החקלאות אבי דיכטר והנהלת משרד החקלאות, מדובר היה בחציית קו אדום, גם אם היא עומדת בניגוד לאינטרס הציבורי. גשן קידם מהלך שהיה עשוי להגביר תחרות ולהוזיל מחירים לציבור, אבל מול המתקפות החריפות שהופנו כלפיו הוא נותר כמעט לבדו. לדברי מקורות המעורים בפרטים, במקום לגבות אותו, בחרו במשרד לאפשר את ההשתלחויות בו ואף ללבות אותן. התוצאה, לטענתם, היא עוד ניצחון של האינטרסים החקלאיים המאורגנים על חשבון המאבק ביוקר המחיה.
"במקום לגבות ולקדם את המאבק ביוקר המחיה, מעיפים את אנשי המקצוע שמנסים לקדם את זה", אומר מקור בענף הווטרינריה. "משרד החקלאות תחת אבי דיכטר הפך למשרד החקלאים. צריך לעודד חקלאות מקומית, אבל לא להפוך לפיון שלהם".
במכתב ששלח לעובדים, הודיע גשן כי החליט לסיים את תפקידו לאחר כעשור בשירותים הווטרינריים, מתוכן כ־8 שנים כמנהל השירות. "לאחר תקופה ארוכה, בה התמודדנו יחד עם האתגרים הנ"ל, והתמודדות עם אתגרים אישיים, הגעתי למסקנה שעלי להפסיק את כהונתי כמנהל השירותים הווטרינריים ולעזוב את הארגון", כתב.
גשן לא פירט את הסיבות לעזיבתו, אבל רמז למציאות שבה פעלה המערכת בשנים האחרונות. "בשנים האחרונות הארגון התמודד עם קשיים נוספים, כמו השלכות איחוד המטות על התפקוד השוטף, חילוקי דעות עם הנהלת המשרד, צמצום במשאבי אנוש ותקציבים שפוגמים ביכולת הקידום של מערכות מידע עדכניות, ומאיימים על יכולת יישום אחריות השו"ט. לשם כך בוצעו צעדי התייעלות והתמקדות בפעילויות הכרחיות כמעבר מביצוע לפיקוח, יישום שיטת הרמזור ביבוא מוצרים מהחי ועוד".
עם עזיבתו של גשן פרסמה הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל נייר עמדה חריף, שבו מתחה ביקורת נוקבת על הפגיעה המתמשכת, לטענתה, של משרד החקלאות והעומד בראשו, השר אבי דיכטר, בעצמאות השירותים הווטרינריים.
"מכתב ההתפטרות של גשן מציב באור חד את עומק המשבר שנוצר במערכת בעקבות שלילת עצמאותה. הדברים החריפים שנכתבו בו משקפים פגיעה משמעותית ומתמשכת בשירותים הווטרינריים ובמכון הווטרינרי, וממחישים את המחיר של פירוק המבנה המנהלי והמקצועי שפעל במשך עשרות שנים ביעילות וביציבות".
בהסתדרות טענו כי מדובר "בכשל מבני ומתמשך" ולא בתקלה נקודתית. עוד נטען כי מהלך "איחוד המנהלות" החליש את העצמאות המקצועית, המנהלית והתקציבית של השירותים הווטרינריים, פגע במעמדו של המכון הווטרינרי והקשה על ההתמודדות עם סיכונים בתחומי בריאות בעלי החיים, הכלבת ובטיחות המזון.
בהסתדרות הזהירו כי הפגיעה במערכת עלולה להשפיע על בריאות הציבור, ביטחון המזון והיכולת להתמודד עם מחלות מתפרצות, וקראו לממשלה לחזק את השירותים הווטרינריים, את המכון הווטרינרי ואת מערך השדה.
משרד החקלאות: "לא מוכרת כל טענה בדבר התעמרות"
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "מנהל השירותים הווטרינריים, ד"ר תמיר גשן, הודיע על סיום תפקידו ביום 31.7.2026 לאחר 8 שנות כהונה במצטבר בתפקיד.
"הנהלת המשרד מודה לד"ר גשן על תרומתו המקצועית רבת השנים למערכת הווטרינרית בישראל ומאחלת לו בריאות, הצלחה והמשך עשייה משמעותית בדרכו החדשה.
"לנוכח חשיבותם הלאומית של השירותים הווטרינריים והאתגרים המקצועיים העומדים בפניהם, פועל המשרד להבטחת רציפות ניהולית ותפקודית מלאה. בהתאם לכך, בימים הקרובים תקדם נציבות שירות המדינה הליך איתור ומינוי של מנהל קבוע חדש ליחידה.
"באשר לטענות המועלות בפנייתכם, למשרד לא מוכרת כל טענה מצד גשן בדבר התעמרות, ונושא זה לא עלה במסגרת השיח והחלטתו לסיום תפקידו.
"השירותים הווטרינריים ממלאים תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות בעלי החיים, בריאות הציבור וביטחון המזון, וזאת בתקופה המאופיינת בהתמודדות עם אתגרים משמעותיים ובהם מחלות בעלי חיים, מחלות עופות, כלבים משוטטים, כלבת, פה וטלפיים וסוגיות רווחת בעלי חיים. המשרד ימשיך לפעול להבטחת מענה מקצועי, רציף ואיכותי לציבור בתחומים אלו".