קשה שלא לברך על המהלך החדש של בנק ישראל לצמצום ולפישוט עמלות העו"ש. אחרי שנים ארוכות שבהן הציבור הישראלי שילם עמלות על כמעט כל פעולה בסיסית - העברת כסף, משיכת מזומן, הפקדת צ'ק או פעולה מול פקיד הגיע הזמן לעשות סדר.
עצם העובדה שבנק ישראל החליט לבטל חלק מהעמלות המיושנות ולחייב את הבנקים להציע מסלול אחיד ופשוט יותר היא צעד בכיוון הנכון. הציבור הישראלי ראוי למערכת בנקאית שקופה, פשוטה והוגנת יותר. אבל בואו נודה על האמת, מדובר במהלך קטן יחסית, כמעט קוסמטי, מול האתגרים האמיתיים של משקי הבית בישראל.
העמלות הללו בהחלט מעצבנות. לעיתים הן אפילו מרגישות כמו שריד לעידן אחר, עידן שבו פקיד בנק נדרש לבצע פעולות ידניות, לעדכן פנקסים ולהדפיס מסמכים. אלא שהעולם השתנה. רוב מוחלט של הפעולות מבוצע כיום באפליקציה, באתר האינטרנט או באמצעות מערכות אוטומטיות. בעידן שבו אפשר לפתוח חשבון בנק מהטלפון הנייד בתוך דקות, קשה להצדיק גביית עמלות על פעולות בסיסיות. לכן טוב שבנק ישראל התערב.
אלא שהכסף הגדול של הציבור כלל אינו נמצא שם. הבעיה המרכזית נמצאת במקום אחר לחלוטין, בריביות. בעוד שהבנקים גובים ריביות גבוהות מאוד על אשראי, הלוואות ומינוס, הם ממשיכים להציע לציבור ריביות נמוכות להפליא על פיקדונות ועל יתרות העו"ש. לא במקרה יותר ויותר ישראלים בוחרים להעביר את כספם לבתי ההשקעות, לקרנות כספיות ולמוצרים חוץ-בנקאיים. הציבור מצביע ברגליים. הוא מבין שבתי ההשקעות מציעים אלטרנטיבה אמיתית ומעניקים תשואה גבוהה משמעותית על הכסף.
לכן, נשאלת השאלה האם לא היה מקום שבנק ישראל יתערב גם כאן?
הרי מאות מיליארדי שקלים עדיין שוכבים בחשבונות עו"ש ומניבים לציבור שברי ריביות במקרה הטוב, ואפס תשואה במקרה הרע. למרות אינספור כתבות, קמפיינים והסברים, חלק גדול מהישראלים פשוט לא מזיז את הכסף. חלקם מחוסר ידע, אחרים מחוסר זמן, ויש גם מי שחושש משינויים. הבנקים, מבחינתם, נהנים ממקור מימון זול במיוחד שמייצר עבורם רווחי עתק. וזה עוד לפני שדיברנו על האוברדראפט.
המינוס בבנק הפך עבור לא מעט משפחות ישראליות למלכודת פיננסית של ממש. הריביות על האוברדראפט גבוהות מאוד, ולעיתים מגיעות לרמות שמקשות עד בלתי אפשריות על יציאה מהבור. משפחות רבות מוצאות את עצמן משלמות אלפי שקלים בשנה רק על עצם העובדה שהן נמצאות במינוס כרוני. זהו אחד המנגנונים ההרסניים ביותר למשקי הבית, ובוודאי כזה שמצדיק בחינה רגולטורית מעמיקה. במילים אחרות, לבנקים לא הייתה בעיה משמעותית לוותר על חלק מהעמלות. כל עוד ביצי הזהב האמיתיות בדמות פערי הריביות, כספי העו"ש והרווחים האדירים מהמינוס ממשיכות להתקיים, הפגיעה בהם מוגבלת מאוד.
המהלך הנוכחי של בנק ישראל הוא צעד חיובי, אך הוא רחוק מלהיות מהפכה. האתגר האמיתי אינו גביית 10 שקלים בחודש על ניהול חשבון, אלא השאלה כיצד גורמים לכך שהכסף של הציבור יעבוד עבורו טוב יותר, וכיצד מונעים ממשקי בית להישחק תחת נטל הריביות הגבוהות. שם נמצא הקרב האמיתי. ולשם בנק ישראל עדיין לא הגיע.
הכותב הוא מנכ"ל רכס פיננסים המתמחה בייעוץ משכנתאות והלוואות