ביהמ"ש העליון: ספריות ציבוריות יוכלו להשאיל תקליטורי מוזיקה

לפני שנתיים החליט ביהמ"ש המחוזי כי השאלת תקליטורי מוזיקה בספריות מהווה פגיעה בזכויות יוצרים; ביהמ"ש העליון: אין פגיעה כי לא מדובר בהשאלה לצרכי מסחר

אמיר הלמר
08/05/2003

שופטי ביהמ"ש העליון שלמה לוין, אליהו מצא וטובה שטרסברג-כהן, הפכו את החלטתו של סגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בתל אביב גבריאל קלינג לפיה ספריות ציבוריות אינן רשאיות להשאיל כחלק מפעילותן תקליטורי מוזיקה. השופטים החליטו כי השאלת תקליטורים באמצעות ספריות ציבוריות אינה מהווה פגיעה בזכויות היוצרים של החברות המפיקות את התקליטורים.

פסק הדין ניתן במסגרת ערעור שהגישה עיריית חולון כנגד חברות אן אם סי, הד הרצי, תקליטי הליקון ופונוקול.

עיריית חולון הפעילה במסגרת הספריה הציבורית שלה גם ספריה מוזיקלית אשר נהגה להשאיל לציבור הרחב תקליטורים תמורת רכישת מנוי לארבעה חודשים במחיר של תקליטור אחד. במסגרת זו התחייב המנוי להשיב את התקליטורים תוך פרק זמן קצר ולהימנע מהעתקתם.

חברות ההפקה פנו בשנת 1996 לביהמ"ש וטענו כי יש להן זכויות יוצרים באותם תקליטורים שהושאלו בספריה וכי לא התקבלה הסכמתן מראש לביצוע ההשאלה, ולכן מדובר בהפרת זכויות היוצרים שלהן ויש להפסיק את פעילות הספריות הציבוריות בתחום לאלתר.

צו מניעה לא ניתן לבקשת החברות, אולם בפסק הדין שניתן כשנתיים מאוחר יותר התקבלו טענותיהן וביהמ"ש המחוזי הורה לספריה להימנע מהשאלה או השכרה של קלטות ותקליטורים החל ממארס 2000. עיריית חולון עירערה כאמור על ההחלטה לביהמ"ש.

במסגרת הערעור, עלתה השאלה האם פעילות של ספריה ציבורית נופלת בגדר "השאלה או השכרה לצרכי מסחר" של תקליטורים, כפי שנקבע בחוק. ביהמ"ש העליון בחן את המונח "לצרכי מסחר" וקבע כי פעילותה של ספריה ציבורית, על אף היותה פתוחה לציבור הרחב, היא אינה לצרכי מסחר. מכאן הגיע ביהמ"ש למסקנה כי לא הופרה כל זכות השייכת לחברות ההפקה באמצעות השאלת התקליטורים.

לפיכך, ביטל ביהמ"ש העליון את פסק הדין שניתן במחוזי וחייב את חברות ההפקה בשכר טרחה של 50 אלף שקל. את עיריית חולון ייצגו עוה"ד ארנון גבריאלי וגד אורון ואת חברות ההפקה ייצגו עוה"ד שרה פרזנטי ועמית קרמון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully