תקציב המדינה הוא חוק. מטבע הדברים, לחוק יש מסגרת מוגדרת, בטח שמדובר בכסף שנמצא בקופת המדינה. מתברר שיש כאלה שמתייחסים אליו כהמלצה בלבד.
מתברר שבחסות רעשי המלחמה, הוזרמו בסוף 2024 עשרות מיליארדי שקלים בין סעיפי התקציב בקצב מסחרר בניגוד לחוק, בקשות הגיעו לוועדת הכספים ברגע האחרון, וחברי הכנסת נדרשו לאשר סכומי עתק בתוך שעות.
דו"ח של מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, חושף את שיטת ההעברות התקציביות בזמן פציעות, ואיך נפגע בדרך אחד ממנגנוני הפיקוח החשובים ביותר של הכנסת.
לפי הדו"ח, משרד האוצר הפך את הדקה ה-90 לשיטת עבודה. קרוב ל-80% מהבקשות להעברות תקציביות שהוגשו בחודש דצמבר 2024 הגיעו לוועדת הכספים רק בעשרת הימים האחרונים של השנה.
השיא נרשם בשלושת הימים האחרונים של דצמבר, אז אושרו 84% מהבקשות של אותו חודש, בהיקף כולל של כ-26.6 מיליארד שקלים. ריכוז כה גדול של בקשות בפרק זמן קצר יצר עומס חריג על עבודת הוועדה, והקשה על חברי הכנסת לבחון לעומק את הבקשות, לקיים דיונים מפורטים ולממש את תפקידם בפיקוח על השימוש בכספי הציבור.
כשוועדת הכספים כרעה תחת עומס הבקשות שהגיעו אליה ברגע האחרון, עשרות פניות תקציביות בהיקף של מיליארדי שקלים כלל לא הספיקו להגיע לדיון ולאישור. באוצר הסבירו את המצב בהוצאות החריגות שנבעו ממלחמת חרבות ברזל ובצורך לתת מענה מהיר לצרכים ביטחוניים ואזרחיים שלא ניתן היה לצפות מראש.
אלא שמבקר המדינה מצא כי בחלק מהמקרים, היעדר אישור של ועדת הכספים לא מנע ממשרדי הממשלה להשתמש בכסף. הביקורת העלתה כי במספר תוכניות, ובהן פרויקטים רוחביים במשרד ראש הממשלה, תקציבי פיתוח בירושלים ופעילות של רשות העתיקות, בוצעו הוצאות מעבר לתקציב שאושר בחוק עוד לפני שהוגשו הבקשות הנדרשות לוועדת הכספים.
חלק מהפניות הללו כלל לא אושרו עד סוף שנת 2024, כך שבפועל נוצר מצב שבו משרדי ממשלה הוציאו כספים ללא ההרשאה התקציבית הנדרשת. המבקר קובע כי מדובר בחריגה מהוראות החוק ובפגיעה בעקרון הפיקוח הפרלמנטרי על תקציב המדינה.
בדו"ח נמתחת ביקורת גם על עצם השימוש הגובר בהעברות תקציביות. לפי המבקר, כלי שנועד במקור לתת מענה לשינויים נקודתיים ובלתי צפויים במהלך השנה, הפך בפועל לאמצעי שגרתי לניהול התקציב. התוצאה היא שחלק מההחלטות התקציביות המשמעותיות ביותר מתקבלות מחוץ למסגרת הדיון המקורי בתקציב המדינה, ותחת לוחות זמנים שמקשים על הכנסת לבצע ביקורת אפקטיבית.
המבקר קורא למשרד האוצר לשפר את תכנון התקציב, לצמצם את ריכוז הבקשות בסוף השנה ולהבטיח כי ועדת הכספים תקבל זמן סביר לבחינת ההעברות לפני אישורן. אחרת, הוא מזהיר, הפיקוח הפרלמנטרי על אחד הנושאים הרגישים והחשובים ביותר בדמוקרטיה, שימוש בכספי הציבור, יהפוך להליך פורמלי בלבד.