בית הדין האזורי לעבודה בת"א דן הורה לחברת DHL להשיב מייד לעבודה עובד שפוטר לאחר שלקח שני משחקי קופסה מהחברה ללא רשות. בית הדין קבע בהחלטתו, כי העונש למעשה הוא לא מידתי ורמז על כך שהפיטורים היו מכיוון שהעובד הבכיר היה חבר בוועד העובדים שניהל מאבק על הסכם קיבוצי שנחתם לאחרונה בחברה.
הרקע למחלוקת הוא אירוע שבו לקח העובד שני משחקי קופסה שחולקו לעובדים ליום המשפחה. לטענתו, הוא לקח את המשחקים במטרה להשיבם למחלקת משאבי אנוש, אולם בחברה ראו בכך פגיעה חמורה באמון, שהצדיקה את פיטוריו.
ההסתדרות, שהיא הארגון במייצג ב-DHL, טענה כי העובד מצא שני משחקים נטושים - אחד בשירותים ואחד במטבחון - ולקח אותם לרכבו כדי להשיבם בהמשך. לדבריה, עקב טיפול ברכבו ונסיבות אישיות שונות, המשחקים נשכחו ברכב ולא הוחזרו מיד. כאשר זומן לבירור, הודה מיד שלקח את המשחקים והסביר כי התכוון להשיבם. ההסתדרות הדגישה, כי מדובר בעובד ותיק, ללא עבר משמעתי, שפעל במשך שנים ללא דופי.
לטענתה, החברה ניפחה אירוע שולי לכדי "גניבה" ו"משבר אמון" בשל מעמדו של לוי כחבר פעיל בוועד העובדים ובשל חלקו במשא ומתן להסכם קיבוצי ראשון שנחתם בחברה. עוד נטען, כי סמיכות הזמנים בין המחלוקות הקיבוציות, ההתראה על סכסוך עבודה והליך הפיטורים, מעוררת חשד כי הפיטורים נועדו לפגוע בהתארגנות העובדים.
החברה טענה מנגד, כי אין קשר בין פעילותו של העובד בוועד העובדים לבין פיטוריו. לטענתה, העובד לקח רכוש שאינו שלו, שמר אותו במשך ימים ולא דיווח על כך. בנוסף, במהלך הבירור והשימוע, מסר הסברים סותרים ולא קיבל אחריות מלאה למעשיו. החברה סברה כי התנהלות זו יצרה "משבר אמון חריף ועמוק", במיוחד נוכח תפקידו הרגיש והגישה שיש לו למידע ומערכות.
החברה הדגישה כי ההחלטה התקבלה משיקולים ענייניים בלבד וכי עובד, שהוא חבר ועד, אינו נהנה מחסינות מפני הליכים משמעתיים או פיטורים.
השופטת קארין ליבר לוין, קבעה כי בשלב זה של ההליך הוכיחה ההסתדרות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לדבריה, כאשר מדובר בחבר ועד עובדים מוטל על המעסיק נטל מוגבר להוכיח שהפיטורים אינם קשורים לפעילות הארגונית. בהחלטה נקבע, כי העובד אומנם שגה בשיקול דעתו כאשר לקח את המשחקים לרכבו ולא דיווח על כך מיד, אך לא הוכח שהתכוון לגנוב אותם.
לדברי השופטת, תגובת החברה הייתה בלתי מידתית ביחס לחומרת המעשה, במיוחד לנוכח ותק של כמעט שבע שנים ללא כל עבירת משמעת קודמת. עוד צוין, כי סמיכות הזמנים למחלוקות הקיבוציות, מעמדו של העובד כחבר ועד, והיעדר מקרים דומים שבהם עובדים אחרים פוטרו בנסיבות דומות - מובילים למסקנה שפיטוריו "הוכתמו" בשיקולים הקשורים לפעילותו הארגונית.
לפיכך הורה בית הדין על ביטול הפיטורים והשבתו המיידית של העובד לעבודתו, תוך תשלום מלוא שכרו וזכויותיו מיום הוצאתו לחופשה הכפויה.
לדברי עו"ד דפנה שמואלביץ, מומחית לדיני עבודה המייצגת מעסיקים בכירים (שלא ייצגה בתיק): "מעסיק שהחלה אצלו התארגנות ראשונית חייב לאמץ גישה מכילה כשמדובר בהתנהגות לא ראויה מצד חבר ועד. התנהלות המעסיק בפרק הזמן של תחילת ההתארגנות נבחנת ע"י ביה"ד בזכוכית מגדלת, וגם כאשר חבר ועד מפר משמעת, - מטריית ההגנה שניתנת לו היא רחבה מאוד.
"כיוון שחבר ועד נתפס כשליח ציבור, גם אם יש הצדקה לפיטורים, עצם הנקיטה בהם מעבירה מסר מצנן לעובדים ביחס ליתרונות ההתארגנות. החוכמה היא לפעול באופן מדורג ומחושב כנגד הפרות משמעת של עובד שהוא חבר ועד, ולעשות שימוש בכלי ענישה מתונים יותר, תוך התראה מפני החמרת הענישה אם העברות יישנו. חבר ועד שסבור כי לעולם ייהנה מחוסן ויהפוך לעבריין משמעת סדרתי - יפוטר בסופו של דבר, משום שיחשב כמי שמנצל לרעה את מעמדו".