האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד חוק הטבות המס להתנחלויות: "שוחד בחירות בתחפושת"

האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (א') לבג"ץ בדרישה דחופה לבטל את "חוק הטבות מס ליישוב אזור קו עימות מזרחי (הוראת שעה), התשפ"ו-2026". בעתירה, הכוללת בקשה דחופה לצו ביניים, נטען כי החוק שנחקק בעיצומה של מערכת הבחירות פוגע באופן אנוש בזכות לשוויון, בשלטון החוק ובעקרון כלליות החקיקה, וכי הוא למעשה "נתפר" למידותיה של קבוצת נהנים מוגדרת מראש במעמקי הגדה המערבית.

"הטבות מס חייבות להינתן על בסיס קריטריונים ענייניים, שוויוניים ושקופים, ולא באמצעות מנגנונים מלאכותיים שנועדו להשיג תוצאה פוליטית ידועה מראש", מסרה עו"ד מיכל תג'ר מהאגודה לזכויות האזרח, שהגישה את העתירה. "מדובר בשוחד בחירות בתחפושת של חקיקה שפוגעת בשלטון החוק, בעיקרון השוויון ובאמון הציבור בהליך החקיקה. על כן דרשנו לבטלו".

החוק החדש מעניק זיכוי ממס בשיעור של 7% מההכנסה החייבת לתושבי "יישוב אזור קו עימות מזרחי מוטב". אלא שבעתירה נחשף כי הקריטריונים שנקבעו - ובהם מרחק של שני קילומטרים מהגדר והסתמכות על דרישות מיגון של משרד הביטחון להסעות תלמידים בלבד - אינם מבוססים על עבודת מטה מקצועית, אלא עוצבו בדרך של "הנדוס לאחור" כדי שיתאימו מראש לקבוצת יישובים ספציפית.

לפי האגודה, החוק יוצר מסלול ייעודי נפרד המבוסס על קריטריונים לכאורה "ביטחוניים", אולם כאלה שנתפרו באופן מאולץ על מנת להדיר קבוצות אחרות הסובלות מאיומים ביטחוניים לא פחותים, כמו יישובי צפון הארץ שהיו תחת הפגזות לאורך כל תקופת קידום החוק. בדרך זו, נטען, החוק מייצר מתווה המעודד מעבר לשטחים הכבושים באמצעות הטבה כלכלית.

העתירה חושפת פרוטוקולים מתוך דיוני ועדת הכספים, המציגים כאוס עובדתי מוחלט והתעלמות גורפת מאזהרות שומרי הסף. במהלך הדיונים הוחלף נוסח החוק מן הקצה אל הקצה - מקריטריון "מאוימות" כללי לקריטריונים הטכניים של המרחק והמיגון. חברי הוועדה נדרשו להצביע מבלי שהונחה בפניהם רשימת יישובים סופית ומבלי שהוצגה תמונה תקציבית מהימנה. מספר היישובים הזכאים זינק בדיונים מ"עשרות בודדות" ל-38, אז ל-59 ולבסוף ל-149 יישובים.

היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד שלומית ארליך, התריעה בזמן אמת בכתב לחברי הוועדה כי שינויי הנוסח התכופים והנתונים הקיימים "אינם מאפשרים קבלת החלטה מושכלת המבוססת על מידע מהימן", וכי מדובר בחוק ש"יסמן את המטרה בניגוד להלכה ולפסיקה בעניין הטבות מס".

נציגי הדרג המקצועי במשרדי הממשלה התנגדו לחוק נחרצות. עו"ד לירון נעים ממשרד המשפטים הבהירה בדיונים: "אנחנו עובדים ללא תשתית, זה הכל". נציגת רשות המסים, נטליה מירנצ'וב, הבהירה כי הטבות מס אינן הכלי הנכון להתמודדות עם איום ביטחוני: "כשמדובר באיום ביטחוני, אין שום סיכוי בעצם שאותם אנשים מבוססים, שמגיעים ומשלמים ארנונה, זה לא מסייע לשיקול הביטחוני ואולי הטבות מס זה באמת לא תרופה נכונה לבעיה".

שיא הדרמה נרשם כאשר נציג אגף התקציבים באוצר, אלקנה ריגלין, ניסה להציג נתונים ומחקרים של בנק ישראל והכלכלן הראשי, המוכיחים כי יעילותן של הטבות המס כלי לעידוד הגירה היא מוגבלת ביותר, וכי עלותן גבוהה מאוד - לפחות 339 אלף ו-300 שקלים לכל מהגר נטו נוסף לארבע השנים הראשונות, כאשר מרבית הכסף מגיע בכלל לתושבים ותיקים.

באותו רגע, התפרץ יועצו של שר האוצר, ברק רוזנפלד, ודרש להשתיק את נציג האוצר בטענה שעובדי המדינה מחויבים להציג אך ורק את עמדתם הפוליטית של השרים: "בממשלה יש תקנון, תקש"יר... ועדת שרים לענייני חקיקה תמכה בהצעת החוק. עמדת שר האוצר לתמוך בהצעת החוק. כך שעם כל הכבוד, שיח פנימי שמתנהל בתוך הממשלה והממשלה לא אימצה אותו לא יכול להגיע כעמדה רשמית".
בעקבות הדרישה המפורשת, נציג רשות המסים נאלץ להימנע מהצגת נתוני המחקרים.

מיד לאחר השתקת הדרג המקצועי, עבר הדיון למשא ומתן פוליטי גלוי על תחולת ההטבה, כאשר נציגי המפלגות החרדיות (ח"כ ינון זולאי מש"ס וח"כ משה גפני מיהדות התורה) הופתעו לגלות שקריטריון המיגון המאולץ הדיר לחלוטין את היישובים החרדיים בשטח.

העתירה מפרטת כי החוק החדש מהווה חריגה קיצונית ומניפולטיבית ממנגנון החלוקה השוויוני והכולל שנקבע בסעיף 11 לפקודת מס הכנסה, אשר נחקק בעקבות פסיקת בג"ץ ההיסטורית בעניין "נסר" (שביטלה את רשימות ההטבות הסלקטיביות שנקבעו בעבר בחדרי חדרים). בעוד ששני החריגים האחרים הקיימים בחוק - הטבות המס ליישובי עוטף עזה (אזור קו עימות דרומי) והטבות השיקום ליישובים הסמוכים לחבל תקומה לאחר טבח השבעה באוקטובר - נשענו על עבודת מטה מקיפה, מדדים אובייקטיביים וחלו על קו גבול מוכר, החוק הנוכחי נחקק תחת כאוס עובדתי מוחלט במטרה להכשיר העדפה סקטוריאלית ופוליטית אסורה ערב הבחירות.

בשל התחולה המיידית והרטרואקטיבית של החוק (החל מיום 1.1.2026), והחשש הכבד מפני שימוש בקופה הציבורית לצרכים מפלגתיים ופגיעה בלתי הפיכה בטוהר הבחירות, מבקשת האגודה לזכויות האזרח מבית המשפט העליון לעצור לאלתר את חלוקת ההטבה עד להכרעה בעתירה.