"מעודפי הגבייה שהועברו לאגף התקציבים, בהיקף של מאות מיליארדים, אין פרוטה אחת בשום מקום לשעת הצורך". במילים החריפות האלה תקף היום (שלישי) מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי לשעבר, כיום יו"ר חברת החשמל וסגן יו"ר מועצת הביטוח הלאומי, את משרד האוצר. לדבריו, במשך שנים השתמשה המדינה בכספי המבוטחים למימון הוצאותיה השוטפות, וכעת, אם הביטוח הלאומי יזדקק לכסף, הוא ייאלץ לנהל משא ומתן עם האוצר כדי לקבל בחזרה את הכספים שנגבו מהציבור.
הדברים נאמרו במהלך ישיבה משותפת שקיימו היום ועדת העבודה והרווחה והוועדה לענייני ביקורת המדינה, בעקבות דו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר. המבקר הזהיר כי הרפורמה בסיעוד משנת 2018 מאיצה את קצב התרוקנות עתודות המזומנים של הביטוח הלאומי, באופן שעלול להביא לכך שכבר בשנת 2035 לא יוכל המוסד לעמוד בהתחייבויותיו לתשלום קצבאות הסיעוד והרווחה.
"כמה מזכאי הסיעוד מקבלים השלמת הכנסה? שאלה רטורית. 33%. זאת אומרת, אלה האנשים הכי חלשים בחברה הישראלית. אנשים שלא מסוגלים לגמור את החודש. האנשים שהם החוליות הכי חלשות. ואנחנו מתחייבים להיות מדינה סוציאלית, עם ערבות הדדית, שעוזרת לנזקק".
"ממה בא הגידול?" המשיך שפיגלר. "מזה שלפני כן לא נתנו להם מה שהגיע להם. בין היתר, חוץ מהרפורמה, כי פשוט העבירו אותם ויה דולורוזה. הרבה מאוד אנשים בכלל לא פנו לבקש, כי הם לא רצו להתמודד עם הביורוקרטיה והרגולציה, ההשפלות והביזיון שהם עוברים כשמגיעים אליהם הביתה".
"אין מה להשוות את התבחינים שעל פיהם קובעים את הזכאות לסיעוד בין הביטוח הלאומי לקופות החולים. קופות החולים זה משק סגור, כלכלית, גם ככה הן קורסות. גם אם התבחינים שווים, בוודאי שהן יערימו אלף ואחד מתרסים ואלף ואחד קשיים. משווים כאן דבר אחד לדבר אחר לגמרי, לא אותו דבר. קופות החולים מנסות להכביד, ביטוח לאומי להפך. אבל מה הן עושות? הן עושות את הכול כדי לא לתת. למה? כי זה עולה להן כסף, ואין להן מאיפה לתת את הכסף. בגלל המצב הפיננסי שלהן, הן יקשו על קבלת קצבת סיעוד, בעוד ביטוח לאומי פועל להעניק את הקצבה לכל מי שזכאי".
"הביטוח הלאומי זו לא חברה למטרת רווח. זו חברה למטרת שירות, להעניק לתושבים את מה שמגיע להם", אמר שפיגלר. "בזמן הקורונה, וכמובן גם בזמן המלחמה, לא הגיעו עובדים זרים בסיעוד. מה זה אומר בחוק? שמי שמעסיק עובד ישראלי או בן משפחה, מקבל עוד ארבע שעות סיעודיות. אם ניקח בממוצע בין עשר ל-30 שעות סיעודיות, זה סדר גודל של 25%".
"אבא שלי היה דמנטי", סיפר שפיגלר. "מגיעים אליו הביתה ובודקים, אני לא רוצה להגיד לכם מה בודקים. כולל טיטולים, גודל הטיטולים, מה יש בארונות, מה יש בתוך הסלסלות, אם יש דימום, בלי דימום. מדובר כאן בהורים שלנו, באלה שהלכו ובנו את המדינה, ונשאו את עול הפיתוח שלה. הם לא טסים בקונקורדים".
"מעודפי הגבייה שהועברו לאגף התקציבים, בהיקף של מאות מיליארדים, אין פרוטה אחת בשום מקום לשעת הצורך", חזר שפיגלר למתקפה על משרד האוצר. "בגלל שתקציב המדינה נמצא בגירעון, אם הביטוח הלאומי יידרש לכסף של המבוטחים, התושבים שעברו במסגרת עודפי הגבייה לקופה, אתה לא מקבל אותם אוטומטית. כמו שבדרך כלל כשאתה מלווה למישהו ומבקש ממנו בחזרה, אתה מקבל את זה בצורה טבעית, כאן תאלץ להיכנס איתם למשא ומתן".
"שמעתם על דבר כזה?" תהה. "כספים של התושבים שהולכים לטובת אג"ח, אין פרוטה אחת מהכספים האלה בשום מקום. הם גם גזלו מהמבוטחים כ-150 מיליארד שקל שלא מתייחסים אליהם. אני אומר כ-70 ומשהו מיליארד שקל בנושא של החלטות שקשורות לאבטלה, וכ-50 מיליארד שקל על בסיס אותו חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מ-1995 עד 2015, שהביטוח הלאומי שילם לבתי החולים בעבור לידות במקום המדינה, כמו גם הוצאות קבורה. איפה הכסף הזה?"
"הם בוכים שהביטוח הלאומי נכנס כאילו לגירעון של 10 מיליארד שקל", המשיך שפיגלר. "כמה הם לקחו במסגרת החלטות שהם אילצו את הביטוח הלאומי לממן על חשבון התושבים? רק בשנת 2025 קרוב ל-9 מיליארד שקל. אגב, הם מתייחסים לכספי הביטוח הלאומי כאל מס במקום פרמיה ביטוחית. הם עושים בכסף הזה כבתוך שלהם. צריך לבדוק אם אין פה עבירה פלילית".
"אני גאה שהייתה לי הזכות להיות שותף לשינויים שהוטמעו בביטוח הלאומי, לכל מי שזכאי לכך", סיכם שפיגלר. "אני אומר כל יום ליושב במרומים שאני גאה שהייתה לי הזכות והיכולת להיות בביטוח הלאומי באותה תקופה ולעשות את אותם דברים שהביאו לשינויים שיש בהם כדי להיות הגונים והוגנים כלפי תושבי מדינת ישראל. אותם אנשים שהגיעו למצב שהם זכאים לקבל את מה שהובטח להם במהלך כל ימי חייהם".