כמעט שנה לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, מסתמן שינוי משמעותי באופן שבו משרדי עורכי דין בוחרים ומפקחים על ספקי הטכנולוגיה שלהם. נתונים שאספה חברת עודכנית, המפתחת פתרונות טכנולוגיים למשרדי עורכי דין, מצביעים על עלייה חדה בדרישות אבטחת המידע מצד המשרדים.
מנתוני החברה עולה כי בשנת 2025 נרשמה עלייה של כ-100 אחוזים במספר שאלוני הבקרה והבדיקות שביצעו משרדי עורכי דין מול החברה, בהשוואה לשנת 2024, טרם כניסת התיקון לתוקף. המגמה נמשכת גם בשנת 2026, כאשר במחצית הראשונה של השנה נרשמה עלייה נוספת של כ-40 אחוזים במספר הפניות והבדיקות שמבצעים המשרדים מול ספקיהם.
הדרישות כוללות שאלוני בקרה, אימות דו-שלבי, מבדקי חדירה והוכחות לעמידה בתקני אבטחה מחמירים. מהנתונים עולה כי חלה עלייה של כ-50 אחוזים בבקשות מצד לקוחות להטמעת מנגנוני אימות דו-שלבי במערכות המידע, לצד עלייה של כ-40 אחוזים בדרישות לקבל תוצאות של מבדקי חדירה המבוצעים על ידי מומחי סייבר חיצוניים.
"התיקון לחוק הגנת הפרטיות יצר שינוי תפיסתי אמיתי בקרב עורכי דין והביא לאימוץ תרבות ארגונית וטכנולוגית מתקדמת בתחום הגנת הפרטיות ואבטחת המידע", מסביר ניר קורנפלד, מנכ"ל משותף בעודכנית. "אם בעבר משרדי עורכי דין התמקדו בהיבט של ניהול המשרד בעיקר בפונקציונליות וביעילות של המערכות, כיום אבטחת המידע והעמידה בדרישות הרגולציה הפכו לחלק בלתי נפרד מתהליך בחירת ספק טכנולוגי.
"עבור משרדי עורכי דין המחזיקים במידע רגיש וסודי, תשתית טכנולוגית מתקדמת הפכה לחלק מרכזי בהבטחת רציפות העבודה והגנה על המידע, במיוחד בתקופות של אי ודאות ביטחונית. יותר ויותר לקוחות מבקשים לקבל תיעוד, לבצע בקרות ולראות הוכחות ממשיות לעמידה בסטנדרטים מחמירים - מגמה שצפויה להתחזק בשנים הקרובות".