ביהמ"ש לענייני משפחה בבאר שבע דחה תביעה שהגישו שישה אחים שביקשו להכיר בזכויותיהם בדירת אביהם המנוח שנפטר ב-2004 בהתאם לצו הירושה, וקיבל את טענת שלושת האחים הנותרים, לפיה לאחר מות האב גובשה הסכמה משפחתית מחייבת שלפיה הדירה תועבר לאחד האחים, ושתי החנויות יחולקו בין כל תשעת האחים.
ששת האחים טענו שצו הירושה מקנה לכל אחד מהם חלק שווה בדירה, וכי ההסכמות שנעשו לאחר פטירת האב היו חלק מהבנות רחבות יותר שכללו גם את עיזבון האם.
מנגד, טענו שלושת האחים כי כל האחים הסכימו לכבד את רצון ההורים, חתמו על מסמכי הסתלקות לטובת האח, ואפשרו לו להחזיק בדירה במשך כ-18 שנה ללא התנגדות. לטענתם לפי הסכם זה, דירת המגורים הייתה אמורה לעבור במלואה לאח הנתבע, שתי החנויות היו אמורות להישאר בבעלות משותפת של כל האחים, ואילו הכספים בחשבון הבנק נועדו לרכישת ספר תורה לעילוי נשמתו.
השופט שי שמואל קבע ששלושת האחים הוכיחו קיומה של הסכמה משפחתית מחייבת, תוך שהסתמך על עדות אחד מששת האחים התובעים, לפיהם חתמו לטובת אחיהם מתוך רצון לכבד את האם, על כך שאחד האחים החזיק בדירה והשכיר אותה במשך שנים רבות ללא התנגדות. העובדה היא שששת האחים לא דרשו דמי שכירות או מכירת הדירה במשך קרוב ל-20 שנה.
בית המשפט דחה את הטענה שההסכמה הייתה מותנית בהסדרים הקשורים לעיזבון האם, וקבע כי אי-השלמת רישום הדירה על שם האח, אינה מבטלת את ההסכמה שנעשתה בפועל.
בסופו של דבר נקבע כי הדירה שייכת לאח הנתבע, ואילו שתי החנויות שייכות לכל תשעת האחים בחלקים שווים. בית המשפט הורה על מכירת החנויות בשוק החופשי וחלוקת התמורה בצורת שווה בין 9 האחים.
משרד בקרמן-אפרתי, פיירשטיין-טייאר - העוסק בהעברה בין דורית מסביר כי "החוק מאפשר ליורשים לחלק את העיזבון באופן השונה מהחלוקה ע"פ חוק או על פי הצוואה. הסדר כזה מונע סכסוכים ומצמצם חיכוך מיסויי המתגבש בהעברת זכויות מקרקעין בין היורשים או במכירה לצד ג'".
משרד בקרמן-אפרתי, פיירשטיין-טייאר - העוסק בהעברה בין דורית מסביר כי "החוק מאפשר ליורשים לחלק את העיזבון באופן השונה מהחלוקה ע"פ חוק או על פי הצוואה. הסדר כזה מונע סכסוכים ומצמצם חיכוך מיסויי המתגבש בהעברת זכויות מקרקעין בין היורשים או במכירה לצד ג'".
לפי המשרד "לביהמ"ש שיקול דעת מדאיג לייצר בדיעבד הסכם חלוקת עיזבון על אף העדרו של הסכם כתוב, על בסיס התנהגות הצדדים וההסתמכות. אפשרות זו, חושפת יורשים לחוסר וודאות ועלולה לתמרץ התנהגות תועלתנית מצדם בכך שיקבעו עובדות בשטח, ינצלו חוסר מעש של יורשים אחרים, ויטענו בדיעבד ליצירת הסכם חלוקת עיזבון בהתנהגות תוך אובדן הטבות מס".
לסיום, "כדי להימנע מכך, הכרחי שיורשים יגבשו הסכם כתוב לגבי החלוקה הכולל שלבי ביצוע, ניתוח מס וכיוב'. הסתפקות ביצירת עובדות בשטח, חושפת לסיכונים דרמטיים גם כשישנם קשרים משפחתיים מצויינים. ייתכן מצב שבו אחד האחים הולך לעולמו או נפגע קוגניטיבית וילדיו נכנסים בנעליו ובהעדר הסכם מפורש, עלול להתפתח סכסוך משפחתי עצים, תוך התנערות מהסכמות שהיו".