מספר מובטלי ההייטק הישראלי מזנק לשיא היסטורי ועומד על כ-16.3 אלף איש נכון למאי האחרון, לעומת כ-7.7 אלף איש בשנת 2019. כך על פי דו"ח ההייטק של שרות התעסוקה שפורסם הבוקר (שלישי).
עיקר מובטלי ההייטק (כ-60%) על פי הדו"ח הם עובדים חדשים יחסית בתעשייה המחזיקים בוותק של עד 4 שנות ניסיון, כאשר כמחציתם (31% מכלל המובטלים) בעלי ותק של עד שנתיים בלבד (ג'וניורים).
קושי כניסה לעבודה בהייטק בקרב הג'וניורים ידוע ומדובר בקרב התעשייה מזה מספר שנים, אלא שנתוני הדו"ח מראים כי שיעורם דווקא ירד בקרב דורשי העבודה לעומת שנת 2023 - אז היוו כ-74% ו-49%, בהתאמה לשנות הותק.
הנתון המפתיע בדו"ח הוא זה המצביע על העובדים המנוסים יותר, שההייטק הישראלי צמא להם - ובמיוחד בתחומי הדיפ-טק. על פי נתוני שרות התעסוקה האבטלה בקרב קבוצה זו יותר מהכפילה עצמה: מאז 2023 זינק מספר המובטלים המחזיקים בותק של 5-8 שנים בהייטק בכ-138% ובקרב בעלי ותק של 8 שנים אף בכ-181%.
גאות האבטלה בענף החדשנות הובילה לזינוק חלקו בקרב כלל ענפי המשק לכ-11% לעומת כ-5.78% ב-2019. לצד זאת, בשרות התעסוקה מציינים כי קצב צמיחת הענף הגבוה עד לנקודה שנבחנה, המעמידה את מספר העובדים בתעשייה על כ-404 אלף, לעומת כ-213 אלף בשנת 2012 וכ-396 אלף ב-2023, צריכה להילקח גם היא בחשבון כאשר בוחנים את מספר המובטלים ביחס לשאר התעשיות.
עם זאת, בשרות התעסוקה מייחסים את גאות האבטלה בהייטק בעיקר להופעת ה-AI ומציינים, כי "אף שהעלייה במספר דורשי העבודה בהייטק החלה עוד לפני השקת ChatGPT, נמצא מתאם גבוה בין התרחבות השימוש בבינה מלאכותית לבין המשך העלייה במספר דורשי העבודה בענף.
"מהנתונים עולה, כי בתחילת 2022 ועד השקת ה-ChatGPT (בנובמבר 2022) עמד שיעור דורשי העבודה בהייטק על כ-4% בלבד מכלל דורשי העבודה הרשומים בשירות התעסוקה; מאז שיעורם כמעט ושולש - לאורך התקופה שלאחר השקת ChatGPT עומד שיעורם על כ-9%, וכיום כבר מגיע לכ-11% מכלל דורשי העבודה".
חברות הטכנולוגיה אמנם מנצלות את באזז ה-AI כדי לייעל שורות, בין היתר על ידי פיטורי עובדים, אך יש הרואים בקשירת גל הפיטורים העולה הנוכחי למתאם השקת ה-ChatGPT או להופעת ותחילת הטמעת AI - פשטנות סטטיסטית, שהרי מתאם אינו מעיד על סיבתיות.
ד"ר טל אספיר, שותף ומנהל מעבדת ה-AI של פירמת הייעוץ וראיית החשבון BDO, אמר לוואלה כסף כי "כשמגיעים לבחון את תעשיית החדשנות באופן כללי ואת גל פיטורי העובדים בפרט, יש לבחון כל סקטור שפועל בה לגופו ולבדוק אם הצמצומים באותו סקטור נובעים מתהליכים אחרים שהתרחשו באותן השנים דוגמת מגמת עליית הריבית שהשפיעה על גיוסי הון, היחלשות הדולר אל מול השקל שצמצמה את החמצן הפיננסי של החברות, ושלל בעיות שהחברות נתקלות בהן בשנים האחרונות.
"מבט על תחומי הדיפנס-טק והסייבר, לדוגמה, מציג בדיוק מגמה הפוכה - ביקושים גבוהים לעובדים וגיוסים. אז במאקרו אולי רואים ירידה אבל במיקרו רואים תנועה של כוח אדם מאזור אחד לאזור אחר."
אז למה הפך דווקא ה-AI למוקד החיצים של התעשייה? אספיר: "הכי נוח להפנות את הזרקור ל-AI. אבל מחקרים מראים שכמות הארגונים שמממשים AI לפסי ייצור החדשנות עומד על סביב כ-20%. כלומר כולם משחקים בזה אך רק מעט באמת משתמשים בזה.
"בנוסף, רוב הארגונים כלל עדיין לומדים כיצד להשתמש בכלי AI לטובת פיתוח, וזאת אני אומר כארגון שמלווה חברות ותאגידים בהכנסת כלים אלו. השימוש בכלים אלו כיום עדיין לא נמצא בשיא אלא בראשיתו, ולארגונים יש עדיין בעיה לסמוך על הכלים. לכן כלי ה-AI הם בעיקר כלים תומכים ולא תחליפיים, והגורם האנושי עדיין נדרש לתהליך.
"ה-AI, עם זאת, הוא מטרה טובה להפנות אליה את כעס העובדים. הרי עד השנים האחרונות השוק היה שוק של עובדים, והחברות רדפו אחר העובדים, בין היתר כדי להציג שהן בצמיחה לקראת גיוס הון או הנפקה.
"תהליך זה הוביל חברות לצבור עודפי כוח אדם, שתחת היחלשות הדולר, מגמת עליית הריבית, סיכונים גיאופוליטיים, ועוד - כעת נאלצים להיפטר מהם. אך מה החברה תגיד? שהיא מפטרת כי מתייעלת? זה הרי לא דבר שאף חברה שואפת לומר, כי זה מעיד על בעיה. אז הכי קל להפנות אצבע ל-AI, וזה תירוץ טוב כי זה כבר טרנד, ומתוקשר, וגם הניסיון מראה שאף עובד לא מתווכח עם הטענה כי זה לא נכון.
"אבל עלולה להפוך לחרב פיפיות. שכן כבר עתה מורגשת באקדמיה ירידה חדה מאוד ברישום למדעי המחשב ומערכות מידע. הסיבה שנמצאה לכך היא השפעת הטרדי והפרסומים כי לא תהיה עבודה למפתחים בעתיד. אבל הרי זה לא שלא תהיה עבודה, אלא שסוג העבודה ישתנה.
"האקדמיה כבר עושה את ההתאמה ומלמדת כיצד לפתח בעזרת AI, כלומר איך מפתחים יכולים להעצים את עצמם בשיתוף ה-AI, לצידו. זה תהליך שלא קורה ביום אחד, ונגד גם חברות הענק עם מוצרי התאגידים ממשיכות וימשיכו לפתח, אבל הן גם מוסיפות יכולות נוספות כדי להעלות פרודוקטיביות.
"לכן חשוב לציין כי ה-AI כיום הוא לא תחליף, אלא כלי העצמה לעובדים. וזה מה שכן משתנה עם כניסתו - יש מעבר של המתכנתים משלב הייצור הנמוך של הפיתוח לשלב הייצור העליון ולבקרה. זו גם הסיבה לביקושים הגבוהים לעובדים עם ידע ב-AI. כי זה מה שהמעסיקים זקוקים לו היום - עובדים שיעבדו עם ולצד AI, ולא AI שיחליף עובדים."