סוכנות ההשקעות המרכזית וספינת הדגל של ראש ממשלת קנדה, מארק קרני, העבירה מסר בוטה וישיר לבכירים מאיחוד האמירויות הערביות שביקשו להזרים מיליארדי דולרים למדינה. על פי דיווח בעיתון "פיננשל טיימס", המסר שהועבר למשקיעים מהמפרץ היה חד-משמעי: לקנדה אין כרגע פרויקטים מוכנים לקליטת ההון. שלושה גורמים רשמיים, שדיברו בעילום שם, חשפו כי "משרד הפרויקטים הגדולים" הודיע באמצע חודש יוני למשלחת הרשמית של איחוד האמירויות כי זהו עיתוי מוקדם מדי להזרקת הון למדינה.
הסירוב המפתיע מגיע על רקע הצהרותיו החוזרות ונשנות של ראש הממשלה קרני, המרבה להתגאות בהתחייבות בהיקף של 70 מיליארד דולר קנדי (כ-49 מיליארד דולר אמריקאי) שהצליח להבטיח מאיחוד האמירויות במהלך ביקורו הראשון שם בחודש בנובמבר האחרון. מדובר בהתחייבות שניתנה לקרני אישית מצד נשיא איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד, ונסיך הכתר של אבו דאבי, ח'אלד בן מוחמד בן זאיד. אבו דאבי העשירה בנפט מנהלת קרנות ריבוניות בשווי אדיר של כמעט 2 טריליון דולר, אולם גורם קנדי רשמי הודה בפני ה"פיננשל טיימס" כי חלוף תשעה חודשים מאז ההכרזה הדרמטית, דבר מהכסף הזה עדיין לא יצא לפועל או נפרס בשטח.
המפנה החל באמצע חודש יוני, לאחר שקרני אירח באוטווה מפגש של המועצה העסקית המשותפת לאיחוד האמירויות ולקנדה. מיד לאחר המפגש, נאלצו הקנדים לדחות חברים מתוך המשלחת האמירתית שחיפשו באופן אקטיבי הזדמנויות להשקיע במדינה, וזאת בשל היעדר פרויקטים שנמצאים בשלב בשל מספיק המאפשר את הפעלת המימון.
ז'אן שארסט, המשמש כיו"ר המשותף של המועצה העסקית, ביקש להרגיע וטען כי הסוכנות הממשלתית מייצגת רק מאגר אחד מתוך פרויקטים פוטנציאליים רבים. לדבריו, הסוכנות נתנה את התשובה היחידה שיכלה לתת באותו רגע - "אנחנו לא מוכנים" - והוסיף כי מדובר בתשובה זהה שניתנת כעת לכל המשקיעים.
למרות העיכוב המשמעותי, שארסט סבור שקרני מצליח לשנות את התפיסה העולמית הוותיקה לפיה קנדה היא מדינה שבה קשה במיוחד להוציא לפועל פרויקטים רחבי היקף. עם זאת, הלחץ הפוליטי והכלכלי על קרני הולך וגובר: עליו להציג פרויקטים "מוכנים לביצוע" לקראת ועידת המשקיעים הגדולה שתתקיים בטורונטו בספטמבר, המציבה יעד שאפתני של גיוס השקעות כוללות בסך טריליון דולר בתוך חמש שנים. מאז שהושבע לתפקידו במרץ אשתקד, הבטיח קרני להכפיל את היקף הסחר של קנדה עם שותפות שאינן ארה"ב, ולהפוך את הכלכלה הקנדית המדשדשת לכלכלה החזקה ביותר בקרב מדינות ה-G7. לשם כך הקים לפני כמעט שנה את "משרד הפרויקטים הגדולים", במטרה לזרז מעל 20 פרויקטים בשווי כולל של 135 מיליארד דולר.
בפועל, המציאות מורכבת בהרבה מההצהרות. אף שאיחוד האמירויות היא יעד מרכזי בתוכנית גיוון ההשקעות של קנדה, הפרויקטים שנמצאים על שולחנה של סוכנות "משרד הפרויקטים הגדולים" תקועים בשלבים המוקדמים, וממתינים להשלמת אישורים רגולטוריים, סוגיות משפטיות, תהליכי התייעצות וסגירת מימון. אפילו הסכם אסטרטגי בנושא מינרלים קריטיים, שקרני התרברב בנובמבר כי הוא שווה "מעל מיליארד דולר" ונמצא בתהליכי חתימה סופיים, טרם התממש.
במקביל, הנחה קרני את אנשיו להשלים בדחיפות את הסכם הסחר הרחב בין המדינות, שצפוי להיחתם עוד החודש, בעוד דובר מטעם שר הסחר הבינלאומי, מנינדר סידהו, מסר בתגובה כללית בלבד כי קנדה מוקירה את מערכת היחסים הצומחת עם האמירויות.
בניסיון לשדר עסקים כרגיל, הודיע קרני ביום חמישי האחרון על סדרת פרויקטים חדשה שנועדה להניע השקעות ישירות בהיקף של הרבה מעבר ל-200 מיליארד דולר קנדי (141 מיליארד דולר אמריקאי), כולל תוכנית להקמת צינור נפט ענק שיזרים מיליון חביות ביום מאלברטה לחוף המערבי של קולומביה הבריטית. אלא שגם כאן צפים קשיים מבניים עמוקים. כשנשאלה על היעדר מעורבות של המגזר הפרטי בפרויקט, הסבירה ראש ממשלת פרובינציית אלברטה, דניאל סמית', כי חברות תשתיות צינורות השקיעו בשנים האחרונות מיליארדי דולרים בתהליכי אישור רגולטוריים שנכשלו, ולכן המשקיעים נותרו זהירים מאוד. שארסט אישר כי המשלחת מהאמירויות אכן הביעה עניין בשותפות בצינור הנפט הזה ובמגזר האנרגיה הקנדי בכלל, שכן מדובר בתחומים המוכרים להם היטב.
מעבר לאתגרים הפנימיים, קנדה מתמודדת עם סביבה כלכלית עולמית ומקומית מטלטלת. המדיניות המסחרית העוינת של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ זעזעה את הכלכלה הקנדית, ובמקביל המדינה סובלת מחסמים מבניים קשים כמו בירוקרטיה עודפת וחסמי סחר פנימיים בין הפרובינציות השונות. איגוד יצרני הנפט הקנדי כבר המליץ על שינויי מדיניות מהירים וממוקדים שיותאמו למודל האמריקאי, ונשיאת האיגוד, ליסה בייטון, הדגישה כי קנדה חייבת להציג מערכת מס תחרותית ותהליכים רגולטוריים צפויים כדי למשוך הון זר.
בתוך זירת האתגרים הזו, נקודת אור אחת מנסה להתקדם בנמל מונטריאול: פרויקט זירוז הקמת מסוף המכולות קונטרקור, שמתוכנן להיבנות עד שנת 2030 על ידי ענקית הנמלים DP World מדובאי. ג'ואל ורנר, סמנכ"ל התפעול של החברה בקנדה, הדגיש בפני ה"פיננשל טיימס" כי הפרויקט מהווה עדיפות גלובלית עבור החברה, ומטרתם היא להבטיח סופית את ההשקעה עד למחצית הראשונה של שנת 2027.
דייוויד מקאי, מנכ"ל רויאל בנק אוף קנדה, סיכם את המצב הנוכחי כשציין כי המגזר הפרטי במדינה נהדף במשך עשור שלם, וכעת המשקיעים ממתינים לראות תיאום אמיתי בשטח. השאלה כיצד תצליח הממשלה באוטווה לעמוד בכל סדרי העדיפויות וההבטחות הללו נותרה, כדברי שארסט, "שאלה טובה מאוד".