הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי במשרד הכלכלה והתעשייה, יחד עם אגף החשבת הכללית במשרד האוצר, מציגים שינוי אסטרטגי בחובת רכש הגומלין בישראל ומשיקים מודל תמריצים חדש. המהלך נועד להפוך את הרכש לאיכותי יותר, לאפשר השקעות חכמות ומשתלמות ולסייע במשיכת חברות בינלאומיות לישראל. המודל החדש מהווה קפיצת מדרגה ומציע מעבר מתפיסה כמותית-טכנית לתפיסה איכותית-אסטרטגית, הממוקדת במשיכת השקעות "חכמות" כגון העברת ידע מקצועי, הכשרות והשקעות אסטרטגיות, במקום השקעות סטנדרטיות דוגמת רכש מוצרים בלבד.
"המודל שאנו משיקים היום משנה את כללי המשחק", אומר שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת. "במקום לראות ברכש הגומלין חובה פורמלית בלבד, אנחנו ממנפים את החובה החוקית למנוע צמיחה אמיתי למשק הישראלי. זהו כלי שמכוון השקעות חכמות לחדשנות, לפריפריה, לעסקים קטנים ולתעשיות העתיד. מדובר במדיניות כלכלית חכמה שמחזקת את ישראל גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך".
רכש גומלין הוא כלי ממשלתי המחייב, מכוח חוק, ספקים זרים הזוכים במכרזים ממשלתיים או של חברות ממשלתיות, להשקיע חלק מערך ההתקשרות במשק הישראלי באמצעות פעילות עסקית מוכרת. היקף ההתחייבויות החדשות לרכש גומלין נע מדי שנה בין 600 מיליון למיליארד דולר, בהתאם להיקף המכרזים וההתקשרויות של גופי הרכש הממשלתיים. בפועל, החברות הזרות משקיעות מעבר למחויבותן, והיקף המימושים שלהן נאמד בכ-3 עד 5 מיליארד דולר בשנה, המקדמים את החדשנות והתחרותיות של החברות הישראליות בזירה הבינלאומית.
התמרוץ החדש לחברות מבוסס על מנגנון הפחתות מדורג בהתאם לתרומה הכלכלית המוכחת. המנגנון מבוסס על עקרונות ופרקטיקות בינלאומיות, הכוללים מנגנונים גמישים ושקופים המעניקים הקלות במחויבויות לביצוע שיתוף פעולה תעשייתי, וזאת בתנאי שהן כוללות השקעות טכנולוגיות וחדשניות העונות על יעדים ממשלתיים בתחומים חיוניים למשק. ככל שהספק יישם מגוון רחב יותר של פעולות בעלות ערך מוסף, כגון הכשרות מקצועיות, פתיחת שווקים או העברת טכנולוגיה, כך יזכה להפחתה משמעותית יותר במחויבותו, המחושבת באופן יחסי ופרופורציונלי לסכום ההשקעה שבוצע בפועל.
המודל יאפשר לרשפ"ת לכוון את הספקים הזרים להשקיע בארבעה צירים מרכזיים: הראשון הוא העברה או הטמעה של טכנולוגיות ומחקר ופיתוח (מו"פ), תוך דגש על העברת ידע המביאה לשיפור בכושר הייצור, לגידול בפריון, ולסיוע לחברות ישראליות בהטמעת תקינה והסמכה בינלאומית. הציר השני כולל השקעות בקרנות הון סיכון (VC) ופרייבט אקוויטי (PE) הממוקדות בחברות הזנק ובחברות יצרניות התומכות בתחומי עדיפות לאומית, תעשייה וצמיחת עסקים קטנים. הציר השלישי מתמקד בהשקעות זרות ישירות (FDI) והקמת פעילות בישראל, כגון הקמת מפעלים, רכישת מכונות וציוד מתקדם ויצירת מקומות תעסוקה. הציר הרביעי הוא רכש מקומי אסטרטגי ופתיחת שווקים, שממשיך לתמרץ רכש מוצרים ושירותים מחברות ישראליות תוך שילובן בשרשראות ערך עולמיות ופתיחת שווקי יצוא חדשים.
נורית צור רבינו, ראש מערך תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה: "רכש גומלין הוא אחד הכלים המשמעותיים של הממשלה לחיבור בין חברות בינלאומיות מובילות לבין התעשייה הישראלית. החיבור הזה מביא לישראל ידע, חדשנות וסטנדרטים בינלאומיים, ומעניק לחברות המקומיות הזדמנות לעבוד עם השחקנים הגדולים בעולם. המודל החדש יוצר ודאות לספקים מצד אחד וגמישות למדינה מצד שני - ומאפשר לנו למקד השקעות בתחומים שמחזקים את הפריון, היצוא והחוסן התעשייתי של ישראל".
יזיד שיך יוסף, מנהל הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי: "המודל ילווה בפרסום נהלים וקריטריונים ברורים, וכן במחשבון ייעודי שפותח ברשפ"ת, המשמש ככלי עזר והמחשה להצגת הקשר בין היקף ההשקעה לבין שיעור ההפחתה האפשרי, ובכך מעניק לספקים ודאות עסקית כבר משלב המכרז".
אורי שאשא, סגן החשבת הכללית, מנהל חטיבת משרדים כלכליים ורכש: "המעבר למודל תמריצים החדש יביא להגדלת הפיריון במשק באמצעות עידוד השקעות איכותיות ובד בבד ייצר וודאות עסקית הכרחית. המנגנון החדש מסיר חסמים ומעניק כלים פרקטיים שיסייעו לספקים לממש את התחייבויותיהם באופן מלא ויעיל תוך הבטחת ערך כלכלי אמיתי למדינת ישראל".