קשה לפספס אותם. הם עובדים בדממה במחלקת הירקות, מסדרים בריכוז את מוצרי החלב על המדפים, משרתים בחיות לקוחות בקצביה, או יושבים ליד הקופה. העובדים התאילנדים השתלטו על רשתות השיווק, והפכו לרוב במצבת העובדים של קמעונאיות המזון. המעסיקים שלהם מאוד מרוצים מהם. עובדים מסורים, שקטים, כאלה שבאים לעבוד, תחליף מעולה לעובדים הישראלים שנחשבים לפחות טובים ושירותיים.
לוואלה הגיעו עדויות של עובדים ישראלים שפוטרו לאחרונה מעבודתם ברשתות המזון הגדולות, חלקם עם ותק של יותר מעשור, והוחלפו בתאילנדים.
"אני זומנתי לשימוע אחרי עשר שנים פה", אומר לוואלה עובד באחת מרשתות השיווק בשרון. "למה מפטרים? כי רוצים את התאילנדים. הזמינו לשימוע אצלנו את כל העובדים בסדרנות, קופאיות ועובדים במחסן, חוץ ממנהלי מחלקות.
"התאילנדים הם כמו עבדים. הם מקבלים אומנם 70 שקלים לשעה, אבל הם עושים כל מה שאומרים להם ולא פותחים את הפה. אומרים שהישראלים הם עצלנים, אבל אם הם היו מקבלים שכר כמו התאילנדים, 70 שקלים לשעה, אז הם היו נותנים את הלב".
עובדת ברשת שיווק אחרת בדרום מתארת תחושה דומה. "התאילנדים כנועים. הם לא מתווכחים, לא מתלוננים ולא אומרים לא. אומרים להם לעשות משהו, והם עושים. מבחינת ההנהלה זה הרבה יותר נוח מעובדים ישראלים. הרבה יותר קל להעסיק אותם, והמדינה הזאת, במקום לדאוג לאזרחים שלה לעבודה, מפטרת את המבוגרים, את הנכים, ומכניסה במקומם עובדים זרים".
אלא שהתופעה הזאת חדשה יחסית. עד אמצע שנת 2024, ענף המסחר והקמעונאות היה סגור לחלוטין בפני עובדים זרים. במשך שנים התירה המדינה העסקת עובדים זרים רק בענפים כמו חקלאות, בנייה, סיעוד ומלונאות, במטרה לשמור את המשרות ברשתות השיווק לעובדים ישראלים.
מלחמת "חרבות ברזל" שינתה את התמונה. עם פרוץ המלחמה הופסקה כניסת העובדים הפלסטינים, אלפי עובדים ישראלים גויסו למילואים, ועשרות אלפי תושבים מהצפון ומהדרום פונו מבתיהם. ברשתות המזון נוצר מחסור חריף בכוח אדם, והממשלה החליטה לפתוח לראשונה את הענף להעסקת עובדים זרים.
ביוני 2024 אושרה מכסה ראשונית של 6,400 עובדים זרים לענפי המסחר והשירותים, בעקבות לחץ של רשתות השיווק ולשכת המסחר. במהלך 2025 הוכפלה המכסה ל-12,800 עובדים, ובהמשך גדלה ל-25,000 בעקבות הביקוש של הרשתות. במרץ 2026 הורחבו האישורים גם לתפקידים פרונטליים כמו קופות, וביולי השנה פתח משרד הכלכלה פעימה נוספת של 5,000 היתרים לענף.
עובדים זרים, בעיקר מתאילנד, לצד עובדים מהודו ומסרי לנקה, נקלטו במילוי מדפים, בקופות, במחסנים, בליקוט הזמנות ובעבודה במחלקות הירקות, הבשר והחלב. חלק מהרשתות אף שלחו נציגים לתאילנד כדי לגייס עובדים באופן ישיר, ואחרות נעזרו בחברות השמה המתמחות בהבאת עובדים זרים.
"יש עובדים שמה שמעניין אותם זה לעשן"
ברשתות המזון מציגים תמונה אחרת. "יש מחסור בעובדים כל הזמן, ואם היו פיטורים, זה לא בגלל העובדים הזרים", אומר אחד הגורמים בענף. "אלא בגלל שהעובדים פשוט לא טובים. בחלק מהרשתות יש ועד עובדים, ועובדה שלא נעשה דבר כדי לחסום אותם. המחסור כל כך גדול, שאם יש סניף שנסגר, מיד מעבירים עובדים אליו. ישראלים פשוט לא רוצים לעבוד בסופר".
"אנחנו צריכים עובדים טובים ולא דווקא עובדים ישראלים", אומר מקור אחר בשוק המזון. "לא יכול להיות שבסניף אחד יש תפוקה מעולה, ובאחר אין, וזה לא בגלל המיקום או התמהיל בחנות, אלא בגלל שהלקוחות לא מקבלים את השירות. יש עובדים שמה שמעניין אותם זה להעביר את הזמן, לעשן ולעבוד בכאילו".