המדדים המובילים בבורסת וול סטריט בניו יורק רשמו הערב (רביעי) ירידות שערים חדות, לאחר שנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, הכריז כי הסכם הביניים שנועד לסיים את המלחמה עם איראן "הסתיים". דבריו הדרמטיים של הנשיא האמריקאי, שנאמרו במהלך פסגת נאט"ו, הפיחו מתח רב בשווקים. טראמפ הבהיר כי אין לו עניין בהמשך המעורבות הדיפלומטית מול טהרן, ואף החריף את הטון כשהזהיר כי וושינגטון צפויה לבצע תקיפות צבאיות נוספות כבר במהלך הלילה.
ההתבטאויות הללו מסמנות את התפנית האחרונה בעימות המתמשך, שבו הרטוריקה בין ארה"ב לאיראן נעה שוב ושוב בין הסלמה צבאית למהלכים דיפלומטיים. תנודות אלו הותירו את המשקיעים פעם אחר פעם בעמדת נחיתות בשל "תקוות שווא" - מצבים שבהם הציפיות להסכם יציב עלו, רק כדי להתפוגג ללא כל פתרון בשטח. מדד הדאו ג'ונס צנח ב-0.97%, בעוד שמדד S&P 500 איבד 0.46% מערכו.
בעקבות דבריו של טראמפ, נרשמו זינוקים חדים בשוק האנרגיה. מחירי הנפט הרחיבו את העליות, כאשר החוזים העתידיים על נפט מסוג ברנט וחוזים על נפט אמריקאי (WTI) רשמו שניהם זינוק של יותר מ-5%. העלייה במחירי הנפט גררה פגיעה מיידית במניות חברות התעופה והשייט, הרגישות מאוד למחירי הדלק, עקב החשש מעלויות תפעול גבוהות וירידה בביקוש. מניית יונייטד איירליינס צנחה ב-3.2%, דלתא איירליינס איבדה 1.9%, וסאות'ווסט איירליינס השילה 1.1%. בגזרת חברות הקרוזים, מניית קרניבל ירדה ב-3% ונורוויג'יאן קרוז ליין נחלשה ב-1.8%.
מנגד, מי שסיפקו הפוגה מסוימת לשווקים, ובעיקר למדד הנאסד"ק עתיר הטכנולוגיה, הן מניות השבבים שספגו חבטות רבות בתקופה האחרונה. מניית ברודקום (Broadcom) טיפסה ב-3% לאחר שענקית הטכנולוגיה אפל הודיעה על כוונתה להוציא למעלה מ-30 מיליארד דולר במסגרת הסכם אספקת שבבים שנחתם מוקדם יותר השבוע בין החברות. העליות הללו, שהגיעו לאחר תקופה של תנודתיות, סייעו לבלום את ההפסדים בנאסד"ק, בעוד מדד המוליכים למחצה הרחב של פילדלפיה רשם עלייה של 1.4%.
ההסלמה הנוכחית מאיימת כעת לקטוע את הראלי בשוק המניות, שהקפיץ את מדד ה-S&P 500 בכ-10% מתחילת השנה, וזאת למרות ירידות חדות שנרשמו מוקדם יותר בשנת 2026 בעקבות העימות עם איראן. החשש המרכזי הוא שזינוק מחודש במחירי הנפט יצית מחדש את האינפלציה ויסבך את המשך דרכו של הפדרל ריזרב.
המשקיעים נושאים כעת את עיניהם לפרסום פרוטוקול פגישת המדיניות של הפד מחודש יוני בהמשך היום. הדו"ח עשוי לספק רמזים ברורים יותר על האופן שבו קובעי המדיניות מעריכים את סיכוני הצמיחה והאינפלציה.