אחת השאלות שהורים הכי מתלבטים לגביהן היא דמי כיס. מתי מתחילים? כמה נותנים? האם זה צריך להיות סכום קבוע? האם הילד אמור לקנות בזה הכול לבד? ומה עושים אם הוא מבזבז את כל הכסף כבר ביום הראשון?
האמת היא שאין תשובה אחת שנכונה לכל המשפחות. כל בית מתנהל אחרת, לכל ילד יש אופי אחר, וגם היחס לכסף משתנה ממשפחה למשפחה. אבל סביב גיל 8-10, כשילדים כבר מתחילים להבין מושגים כמו בחירה, תכנון ותוצאה, דמי כיס יכולים להפוך לכלי למידה מצוין.
בגיל הזה ילדים כבר מבינים שאי אפשר לקבל הכול בבת אחת. הם יכולים להתחיל להבין שאם בוחרים בדבר אחד, לפעמים מוותרים על דבר אחר. הם גם מתחילים להבין שיש משמעות לזמן: אפשר לקנות עכשיו משהו קטן, או לחכות קצת ולחסוך למשהו גדול יותר. בדיוק שם דמי כיס יכולים להפוך מכסף קטן לשיעור גדול.
אז כמה כדאי לתת? אפשר להתחיל מסכום קטן וקבוע שמתאים למשפחה שלכם. יש הורים שמשתמשים בכלל פשוט, כמו גיל הילד כפול סכום מסוים. למשל, ילד בן 8 יכול לקבל 16 או 24 שקלים. משפחות אחרות יעדיפו סכום קבוע ונמוך יותר, כמו 5 או 10 שקלים, בהתאם לגיל הילד ולמה שמקובל בבית.
אבל חשוב לזכור: הסכום עצמו פחות חשוב מהמסגרת. דמי כיס לא נועדו להרשים את הילד, אלא לעזור לו ללמוד. גם סכום קטן יכול ללמד הרבה, אם הוא ניתן בצורה עקבית וברורה.
מה הילד קונה בעצמו, ומה עדיין באחריות ההורים?
לפני שמתחילים לתת דמי כיס, כדאי לעצור רגע ולהגדיר את הכללים. מה הילד אמור לקנות מהכסף שלו? ממתקים? משחקים קטנים? תוספות במשחקים? מתנות לחברים? ומה עדיין נשאר באחריות ההורים, כמו בגדים, ציוד לבית הספר או חוגים?
כשהגבולות ברורים מראש, יש הרבה פחות ויכוחים. במקום שכל בקשה תהפוך למשא ומתן חדש, הילד יודע מה נמצא באחריותו ומה לא. גם ההורים יודעים מתי לומר: "זה משהו שאתה יכול לבחור אם לקנות מדמי הכיס שלך", ומתי לומר: "זה משהו שאנחנו כהורים מטפלים בו".
ומה קורה אם הילד מבזבז את הכול כבר ביום הראשון? במובן מסוים, זה בדיוק המקום שבו הלמידה מתחילה. אם הוא קנה משהו קטן ועכשיו אין לו כסף למה שרצה באמת, זו לא בהכרח בעיה שצריך לפתור עבורו מיד. זו הזדמנות לשיחה.
אפשר לשאול: "אתה מרוצה ממה שקנית?", "היית עושה משהו אחרת בפעם הבאה?", "מה תוכל לעשות אם תרצה לחסוך למשהו גדול יותר?". לא בנזיפה, לא מתוך "אמרתי לך", אלא מתוך ניסיון לעזור לו להבין את הקשר בין החלטה לתוצאה.
דמי כיס הם אחד המקומות הבטוחים ביותר לטעות בהם. עדיף שילד ילמד בגיל צעיר מה קורה כשמבזבזים את כל הסכום על משהו רגעי, מאשר שיפגוש את השיעור הזה בפעם הראשונה כשהסכומים גדולים יותר והמחיר משמעותי יותר.
עם הזמן אפשר גם ללמד את הילד לחלק את הכסף: חלק להנאה עכשיו, חלק לחיסכון קצר, וחלק למטרה גדולה יותר. לא חייבים להפוך את זה לטבלת אקסל משפחתית, אבל כן אפשר לעזור לו לראות שכסף לא חייב להיעלם מיד. הוא יכול להישמר, להצטבר, ולשרת מטרה שהוא בוחר.
בסופו של דבר, דמי כיס הם הרבה יותר מכסף קטן. הם דרך ללמד ילדים לבחור, לתכנן, להתאפק, לטעות, לתקן ולהרגיש בעלות על החלטות. כשהילד מנהל סכום קטן משלו, הוא מתחיל להבין שכסף הוא לא רק משהו שמבקשים מההורים, אלא משהו שמקבלים עליו אחריות.
לפרטים והצטרפות לפועלים ג'וניור >>
*האמור מהווה מידע כללי ואינו מהווה ייעוץ