בית משפט השלום בתל אביב קבע כי מנהלי קבוצות ווטסאפ נושאים באחריות לנזקי לשון הרע כאשר הם מודעים לפרסומים פוגעניים, אינם פועלים להסרתם בזמן ומאפשרים את המשך הפצתם. במסגרת פסק הדין חויבו שלושה מנהלי קבוצות של לוחמי גדוד 9 ממלחמת יום הכיפורים לשלם יחד 90 אלף שקל ללוחם שנפגע ממסע הכפשות ממושך שהתנהל נגדו בקבוצות הוואטסאפ של הגדוד.
הלוחם, הגיש שתי תביעות נגד מנהלי קבוצות וואטסאפ של לוחמי הגדוד - לאחר שחבר אחר בקבוצות פרסם במשך תקופה ארוכה עשרות הודעות שבהן כינה אותו, בין היתר, "חרא גדול", הפקיר אותו במהלך קרב במוצב במלחמת יום הכיפורים, "פושע מלחמה" ו"רשע", קרא להרחיק את התובע מקבוצת לוחמי הגדוד וכתב כי הוא "לא ראוי להיות עמנו בגדוד" וכי "מקומו לא איתנו".
התובע בחר שלא לתבוע את מפרסם הדברים עצמו, בטענה שמצבו הנפשי קשה, והפנה את התביעה נגד מנהלי הקבוצות שלטענתו לא עשו די כדי לעצור את מסע ההשמצות למרות פניות חוזרות ונשנות מצדו.
מנגד טענו מנהלי הקבוצות כי אין להטיל על מנהלי קבוצות ווטסאפ אחריות לפרסומים שמעלים אחרים, כי מדובר בוויכוח היסטורי בין לוחמים סביב אירועי הקרב, וכי הם לא פרסמו בעצמם את הדברים. עוד נטען כי בחלק מהמקרים נעשו ניסיונות להרגיע את הרוחות, להסיר הודעות ואף להתנצל בפני התובע.
השופט יאיר דלוגין קבע כי הפרסומים חרגו בהרבה מגבולות חופש הביטוי והיוו לשון הרע חמורה. בפסק הדין נקבע כי אף שמנהלי קבוצת וואטסאפ אינם אחראים אוטומטית לכל הודעה שמתפרסמת, במקרה זה הם ידעו היטב על הפרסומים הפוגעניים, קיבלו פניות מפורשות מהתובע, ובחלק מהתקופה נמנעו מלנקוט צעדים סבירים שהיו יכולים לעצור את המשך הפגיעה, כגון מחיקת ההודעות, הרחקת המפרסם או הפיכת הקבוצות לשקטות.
בית המשפט הדגיש כי אחריותם נובעת מהמחדל המתמשך לאחר שהובאה לידיעתם הפגיעה, ולא מעצם ניהול הקבוצה. לצד זאת, בית המשפט הבחין בין הנתבעים וקבע כי יש להתחשב בכך שאחד מהם פעל בשלב מסוים להסרת פרסומים, התנצל בפני התובע ואף הכיר בפגיעה שנגרמה לו, ולכן הוטל עליו פיצוי נמוך יותר.
בסופו של דבר חויבה אחת המנהלות לשלם לתובע 20 אלף שקל, מנהל אחר חויב לשלם 40 אלף שקל, והמנהל השלישי חויב לשלם 30 אלף שקל.
עו"ד יוסי גבאי שמשרדו עוסק בין היתר בתביעות לשון הרע ודיבה, מסביר כי "פסק דין זה חשוב לא מפני שהוא הופך מנהלי קבוצות וואטסאפ לשוטרים של השיח, אלא מפני שהוא מזכיר להם דבר בסיסי: מי שמנהל זירת שיח אינו יכול לעצום עיניים כאשר אדם מותקף בה שוב ושוב. ניהול קבוצה אינו רק הרשאה טכנית להוסיף ולהוציא משתתפים".
לדבריו, "חשוב לציין שלא כל אמירה חריפה או ניסוח בוטה נחשב ללשון הרע, הגבול נחצה כאשר הדיון בקבוצה הופך להתקפה מתמשכת על אדם באמצעות האשמות עובדתיות חמורות, כינויי גנאי, קללות חוזרות וניסיון לפגוע במעמדו ובשמו הטוב. בשלב הזה, אם מנהל הקבוצה נחשף לדברים, מקבל פנייה מפורשת מהנפגע ורואה שהפגיעה נמשכת, האו חייב לנקוט בפעולה".
עוד אמר כי "היום קבוצות וואטסאפ הן מקום שבו מתנהלים עסקים, ועדי בתים, קהילות עובדים, קבוצות הורים, בני משפחה לקוחות ומשקיעים. המשמעות עבור מנהלי קבוצות אינה למחוק כל אמירה לא נעימה, אבל כששיח חוצה את הגבול מלגיטימי לפוגעני, מסית ומבזה, צריך לפעול: להזהיר, למחוק, לסגור לתגובות או להוציא משתתף שחוזר ופוגע. מנהל קבוצה שקיבל התרעה ובחר להתעלם עלול לגלות שגם שתיקה היא לפעמים עמדה, שיכולה לעלות לו ביוקר".