החליקה ליד חדר האוכל במלון באילת ופוצתה ביותר ממיליון שקל

אישה צעירה בת 34 הגיעה לחופשה משפחתית במלון באילת. במהלך שהותה החליקה על רצפה רטובה באזור הסמוך לחדר האוכל ונפלה.

לפי התביעה, הרטיבות לא טופלה ולא סומנה, ובמקום לא הוצב שילוט שהזהיר את האורחים מפני סכנת ההחלקה.

בתחילה נדמה היה שמדובר בחבלה קלה יחסית, שתצריך מנוחה וטיפול קצר ולאחר מכן תחלוף. אלא שבשבועות ובחודשים שלאחר האירוע הכאבים לא נעלמו. הם התגברו והתפשטו, ולצדם הופיעו מגבלות בתנועה ותסמינים נוירולוגיים שהקשו עליה לשוב לשגרת חייה.

בהמשך אובחנה התובעת גם כסובלת מפיברומיאלגיה, המתבטאת בין היתר בכאב מפושט, בעייפות, ברגישות מוגברת ובהפרעות שינה.

במהלך ההליך המשפטי מינה בית המשפט מומחים רפואיים לבחינת מצבה הרפואי. המומחים קבעו לה נכויות בתחומים האורתופדי, הנוירולוגי וכן בגין הפיברומיאלגיה, שבשקלולן עמדה נכותה הרפואית על 35%.

הצדדים נחלקו הן בשאלת אחריות המלון לנפילה והן בשאלת היקף הנזק שנגרם בעקבותיה.
התובעת טענה כי מדובר באזור מרכזי במלון, הסמוך לחדר האוכל ומשמש אורחים רבים לאורך היום. בנסיבות אלה, לטענתה, היה על המלון לקיים בדיקות שוטפות, לאתר את הרטיבות, לייבש את הרצפה או להציב אזהרה ברורה עד להסרת המפגע.
במהלך ההליך המשפטי נטען כי המלון לא הציג נהלי ניקיון מסודרים, רישומי ביקורת שמהם ניתן ללמוד מתי נבדק או נוקה האזור, או עובדים מטעמו שיכלו להעיד אילו פעולות ננקטו כדי לאתר את הרטיבות ולמנוע את ההחלקה.

עו"ד שרון כהן, שייצגה את התובעת, מסרה: "לא כל נפילה בבית מלון מטילה עליו אחריות. עם זאת, כאשר אורחת מחליקה על רצפה רטובה באזור מרכזי, מצופה מהמלון להראות שהאזור נבדק, שנהלי הניקיון יושמו ושננקטו אמצעים סבירים למניעת הסיכון. במקרה הזה, השאלה אילו נהלים, רישומים וראיות יכול היה המלון להציג עמדה במרכז המחלוקת."

לפי התביעה, מצבה של התובעת השפיע בהמשך על יכולתה להשתכר, על ניהול משק הבית ועל פעולות יומיומיות שבעבר ביצעה ללא מגבלה.

לאחר שטיפולים שונים לא הביאו להקלה מספקת בכאבים, היא קיבלה רישיון לשימוש בקנאביס רפואי. במסגרת ההליך הוצגו גם ההוצאות שהוציאה עבור הטיפול והעלות הצפויה לו בעתיד, ככל שתמשיך להיזקק לו.

התובעת דרשה פיצוי גם בגין הפגיעה בכושר עבודתה, הוצאות רפואיות, עזרת בני משפחה, נסיעות, כאב וסבל ופגיעה באיכות חייה.

לדברי עו"ד כהן: "המסמך הרפואי הראשון לא תמיד מספר את הסיפור המלא. במקרה הזה, מה שנראה בתחילה כחבלה קלה התברר בהמשך כפגיעה מורכבת, שהתבטאה בכאב כרוני ובמגבלות ממשיות. חוות הדעת של המומחים שמינה בית המשפט אפשרו לבחון את התמונה הרפואית שהתגבשה לאורך זמן, ולא רק את מצבה ביום התאונה."

לאחר שנשמעו הראיות בתיק, ובטרם ניתנה הכרעה, המליץ בית המשפט לצדדים לסיים את המחלוקת בפשרה.

הצדדים קיבלו את המלצת בית המשפט והגיעו להסכם, שבמסגרתו נקבע כי התובעת תקבל פיצוי בסכום העולה על מיליון שקל.

הפשרה סיימה הליך משפטי שנמשך שנים. מבחינת התובעת, עם זאת, ההתמודדות עם הכאבים, הטיפולים והמגבלות שהחלו בעקבות אותה נפילה נמשכת גם היום.

אתר שרון כהן, עו"ד