ברוב הקורסים האקדמיים, הסטודנטים מסיימים את הסמסטר במבחן, בעבודה או במצגת. בקורס Impact Lab באוניברסיטת רייכמן הם נדרשו להתמודד עם משימה מורכבת בהרבה: להחליט אילו עמותות ומיזמים חברתיים יקבלו יחד תקציב של חצי מיליון שקל.
התוכנית, שמתקיימת זו השנה השנייה, מובלת על ידי monday.com Foundation, הקרן הפילנתרופית של מאנדיי, בשיתוף דיקאנט הסטודנטים באוניברסיטת רייכמן. השנה הצטרפו אליה גם קרן משפחת שעשוע וקרן רש"י, והיא נערכה בהובלת אירה פרידמן, מומחית לפילנתרופיה אסטרטגית.
הרעיון שעומד בבסיס הקורס הוא שמנהיגי המגזר העסקי של העתיד יצטרכו לדעת לא רק כיצד לבנות חברות או להחליט כמה כסף לתרום, אלא גם כיצד להקצות משאבים חברתיים, לבחון פתרונות ולמדוד את ההשפעה שהם מייצרים.
מחפשים עבודה חדשה? מאות משרות פתוחות מחכות לכם באתר ג'ובנט מקבוצת וואלה >>
מה באמת עובד
אחריות תאגידית הפכה בשנים האחרונות לחלק משמעותי מפעילותן של חברות גדולות בישראל, שמשקיעות מדי שנה סכומים נרחבים בתרומות, בשותפויות חברתיות ובפרויקטים קהילתיים. אלא שלצד הרצון לסייע, עולה גם שאלה מורכבת: כיצד אפשר לדעת שהכסף אכן מייצר שינוי מדיד ומסייע לארגון החברתי להגשים את מטרותיו?
Impact Lab מבקש להפוך את התרומה מהחלטה המבוססת בעיקר על כוונות טובות לתהליך אסטרטגי הנשען על נתונים, מתודולוגיות ומדידת השפעה. הקורס פתוח לסטודנטים ולסטודנטיות מכל תחומי הלימוד שמתעניינים בעשייה חברתית, ומזכה אותם בנקודות זכות אקדמיות.
במהלך הסמסטר למדו המשתתפים על עולם הפילנתרופיה ועל הדרכים ליצירת אימפקט חברתי ולמדידתו. הם פגשו בכירים מעולמות הפילנתרופיה והעשייה החברתית, נחשפו לאתגרים הקיימים בשטח ורכשו כלים לבחינת בקשות לתרומה ולקבלת החלטות בנוגע לחלוקת המשאבים.
הקורס התמקד השנה במוביליות חברתית. במסגרת קול קורא שפרסמה monday.com Foundation התקבלו יותר מ-120 בקשות מעמותות הפועלות בתחום. הסטודנטים בחנו אותן בהתאם לכלים ולמתודולוגיות שלמדו, שוחחו עם נציגי הארגונים ולבסוף החליטו כיצד לחלק את תקציב התרומות.
העמותות שנבחרו
ההחלטות הוצגו באירוע הסיום של הקורס, Demo Day, שהתקיים במשרדי מאנדיי בהשתתפות נציגי הקרנות השותפות ובכירים מעולמות הפילנתרופיה וההייטק הישראלי. חלק מהמשתתפים באירוע החליטו, בעקבות הצגת המיזמים, לבחון שיתופי פעולה ותרומות נוספות לעמותות שנבחרו.
בין המיזמים שקיבלו תמיכה נמצאת תוכנית "הדסים דרום 2026" של עמותת עתידה, המכשירה נשים חרדיות לתפקידי פיתוח טכנולוגיים ביחידות צה"ל בנגב. לפי הנתונים שהוצגו בקורס, שכרן הממוצע של בוגרות התוכנית עולה מכ-8,200 שקל לכ-29,500 שקל בחודש.
תמיכה נוספת הוענקה לעמותת אופנים, שתקים שלוש מעבדות בינה מלאכותית ניידות ותעניק באמצעותן הכשרה טכנולוגית ביישובי הפריפריה. שיעור הזכאות לבגרות טכנולוגית בקרב משתתפי תוכניות העמותה עומד על 25%, לעומת כ-6% בממוצע באותם אזורים.
גם פרויקט "יוניקורן" של עמותת מחשבה טובה נבחר לקבל תרומה. הפרויקט צפוי לחשוף כ-650 תלמידי כיתות ה'-ו' לכלי בינה מלאכותית ומציאות מדומה, במטרה לחזק את תחושת המסוגלות שלהם לקראת המעבר לחטיבת הביניים. עמותת יכולות, שמסייעת לתלמידים שנכשלו במקצועות הליבה להשלים בגרות מלאה בתוך סמסטר אחד, קיבלה אף היא תמיכה. על פי הנתונים שהוצגו, שיעור ההצלחה בתוכנית עומד על 97%.
"האחריות הייתה כבדת משקל"
נועם מורדוך, סטודנטית בשנה ב' במסלול המצטיינים במנהל עסקים ובפסיכולוגיה, שהגיעה לקורס עם ניסיון בעשייה חברתית בכנפיים של קרמבו, מספרת כי זו הייתה הפעם הראשונה שבה נחשפה לעולם הפילנתרופיה מאחורי הקלעים.
"החוויה ב-Impact Lab הייתה באמת יוצאת דופן בנוף האקדמי", היא אומרת. "צוות הקורס ליווה אותנו בתהליך שהוציא אותנו לחלוטין מאזור הנוחות התיאורטי אל תוך העולם האמיתי".
לדבריה, המפגש עם נציגי העמותות היה אחד הרגעים המשמעותיים בתהליך. "לקרוא בקשות תרומה זה חשוב, אבל לשמוע את האנשים בשטח ולהבין את החוויה שלהם פנים אל פנים, זה מה שאפשר לנו לקבל החלטות הרבה יותר מושכלות, שמחוברות למציאות ולא רק לנייר".
אותו חיבור אנושי גם הפך את ההכרעה לקשה יותר. "כשיושבים מול ארגונים שכולם עושים עבודת קודש, שלכולם מגיע וכולם כל כך ראויים לתמיכה, ההבנה שהאחריות והכוח לנווט את התקציב נמצאים בידיים שלנו היא כבדת משקל", היא אומרת. "לא רק למדנו על אימפקט חברתי, אלא קיבלנו את הזכות האמיתית לייצר אחד כזה בעצמנו".