שוק העבודה הישראלי מציג מגמת התאוששות מתמשכת מהשפעות הלחימה, אולם הנתונים המעודכנים מבהירים כי המרחק מחזרה מלאה למצב שקדם למערכה עדיין גדול. מנתוני שירות התעסוקה שמתפרסמים היום (ראשון) עולה כי בסוף חודש יוני עמד מספר דורשי העבודה בישראל על כ-169 אלף בני אדם. נתון זה משקף אמנם ירידה של כ-227 אלף איש (57%) לעומת שיא הביקוש שנרשם במהלך מבצע "שאגת הארי", אך תמונת המצב המלאה מורכבת יותר: מספר דורשי העבודה הנוכחי עדיין גבוה בכ-8% בהשוואה לחודש יוני 2023, בטרם פרוץ המלחמה.
בחינת הנתונים בניכוי השפעות עונתיות מציגה תמונה יציבה ואף מצביעה על עלייה קלה במספר דורשי העבודה, שעלה מכ-177 אלף בחודש מאי לכ-179 אלף בחודש יוני. בהשוואה לתקופה שקדמה למלחמה, מדובר עדיין בפער של כ-15% לרעה, נתון המלמד באופן מובהק כי תהליך ההתאוששות של המשק טרם הושלם.
"הנתונים מצביעים על המשך החזרה לשגרה בשוק העבודה, אך גם מלמדים כי השגרה הנוכחית אינה זהה לזו שקדמה למלחמה. לצד הירידה המשמעותית במספר דורשי העבודה, אנו מזהים שינוי בהרכב האוכלוסייה שנשארת מחוץ לשוק העבודה", מסבירה מנכ"לית שירות התעסוקה, עינבל משש. לדבריה, במטרה לסייע למחפשי העבודה להשתלב מחדש בשוק, שירות התעסוקה שם כעת דגש מרכזי על הכשרויות מקצועיות וחיזוק מיומנויות, ובהן גם מיומנויות בינה מלאכותית (AI).
צלילה לעומק הנתונים מגלה כי הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בגזרת תובעי האבטלה, שמספרם הצטמצם בכ-8% תוך חודש אחד בלבד והסתכם בכ-127 אלף איש - צניחה של כ-63% לעומת שיא המבצע. מנגד, במספר תובעי הבטחת ההכנסה נרשמה ירידה מתונה בלבד של כ-2%, והוא עמד על כ-35.8 אלף איש. בשירות התעסוקה מציינים כי מדובר באחד הנתונים הנמוכים ביותר שנרשמו אי פעם בקטגוריה זו.
ההתאוששות ביוני בלטה במיוחד בקרב מחפשי עבודה צעירים עד גיל 34, כאשר מספר דורשי העבודה בקבוצה זו צנח בכ-10%. זאת לעומת ירידה מתונה יותר של כ-6% בלבד בקרב בני 35-54, ושל כ-3% בלבד בקרב בני 55 ומעלה. בשירות התעסוקה מסבירים את הפער בכך שצעירים נוטים לעבוד בשיעורים גבוהים יותר בענפים שנפגעו קשות מהגבלות הפעילות - כגון מסחר, שירותים ועבודות הדורשות נוכחות פיזית - ולפיכך חזרתם לשוק העבודה הייתה מהירה יותר עם הסרת המגבלות הללו.
ניתוח המקצועות השונים ממחיש היטב את המגמה: הירידות החדות ביותר במספר דורשי העבודה נרשמו בקרב גננים ומגדלי גידולים (כ-80%), מלצרים ומוזגי משקאות (כ-78%), מטפלים בילדים וסייעים למורים (כ-77%) וכן עובדי ספורט וכושר (כ-64%). לעומת זאת, במקצועות ענף ההייטק המאפשרים עבודה מרחוק - ובהם מפתחי תוכנה ואנשי נתונים ורשתות - נרשמו ירידות מתונות בלבד, אשר נעו בין 4% ל-6%.
במקביל, בפילוח החברתי-כלכלי נרשם שינוי מגמה נוסף: שיעור דורשי העבודה המגיעים מהאשכולות החזקים (8-10) עלה ועמד על 20.6%, בעוד ששיעור דורשי העבודה המגיעים מהאשכולות החלשים (1-3) ירד ל-36.8%. בשירות התעסוקה מסבירים כי מדובר בהמשך ישיר למגמה שהחלה עוד לפני המבצע, אותה הם מכנים "היחלשות החזקים, התחזקות החלשים".
לצד האופטימיות הרשמית, בשירות התעסוקה מזהירים כי בחודשים יולי ואוגוסט צפויה להירשם עלייה זמנית במספר דורשי העבודה, וזאת בעקבות פיטורי הקיץ העונתיים המאפיינים בעיקר נשים. עם זאת, מציינים בשירות כי ייתכן שחלק מהנרשמים בחודש יוני כבר שבו בפועל למקומות עבודתם, אך נרשמו בדיעבד במערכת אך ורק לצורך מימוש הזכאות לדמי חל"ת מתקופת מבצע "שאגת הארי". בשל כך, מעריכים כי מספר דורשי העבודה בפועל עשוי להיות אף נמוך יותר מרף ה-169 אלף.