וורן באפט מודאג. במהלך ראיון נדיר לרשת CNBC, יצא המשקיע האגדי נגד הספקולציות הפרועות בשווקים הפיננסיים והעלות העצומה הכרוכה בבניית תשתיות הבינה המלאכותית (AI). באפט, יו"ר ברקשייר האת'ווי בן ה-95 אשר פרש מתפקיד המנכ"ל בחילופי השנים, ידוע כצייד מציאות קפדן ובעל משמעת עצמית גבוהה.
לדבריו, כבר שנים ארוכות שקשה למצוא עסקאות טובות בשוק, וזאת משום שהמגמה השתנתה לטובת הספקולנטים - אותם משקיעים או סוחרים הלוקחים על עצמם סיכונים פיננסיים גבוהים במיוחד, במטרה להרוויח רווחים מהירים מתנודות קצרות טווח. באפט הדגיש כי בני אדם אוהבים להמר במידה כזו, שקיים כיום יותר כסף בטיפוח מהמרים מאשר בטיפוח משקיעים.
המסר הברור של באפט עורר תהודה רבה בקרב עוקביו ומנהלי השקעות מובילים. אדם שוורץ, מנהל ההשקעות הראשי של Black Bear Value Partners, הסביר כי באפט אינו קורא למשקיעים להימנע מהשקעה בבינה מלאכותית, אלא מזהיר אותם להיות זהירים כאשר הספקולציה הופכת לכוח המרכזי שקובע את מחירי הנכסים. שוורץ הוסיף כי האייקון העסקי תמיד האמין שבסופו של דבר נתוני היסוד הם אלה שקובעים, גם אם נדמה שלא כך הדבר לאורך תקופות ארוכות. לדבריו, בעידן ה-AI הנוכחי, ההון של המשקיעים רודף אחרי ריגושים במקום להתמקד בתזרימי מזומנים.
לדברים אלו שותף גם דיוויד קאס, פרופסור למימון באוניברסיטת מרילנד המנהל בלוג המוקדש לברקשייר. קאס ציין כי באפט נראה מוטרד ממגמות מדאיגות בשווקים, ובהן השימוש הגובר בנגזרים וקיצור טווחי הזמן של ההשקעות. יחד עם זאת, קאס הזכיר כי הזהירות הקיצונית של באפט - אשר התבטאה בערימת מזומנים שוברת שיאים של 380 מיליארד דולר שהחזיקה ברקשייר בסוף מרץ - מנעה ממנו לנצל את הראלי החד שנרשם בשוק המניות בשנים האחרונות.
אחת הסוגיות המרכזיות שהעלה באפט בראיון היא ההוצאות העצומות של ענקיות הטכנולוגיה, דוגמת מטא, מיקרוסופט ואלפבית. חברות אלו מוציאות מאות מיליארדי דולרים על שבבים, מרכזי נתונים ותשתיות אחרות כדי לנצח במרוץ ה-AI. באפט הבהיר כי מדובר בכסף אמיתי ובמשחק שונה לחלוטין מזה ששיחקו בעבר עם תוכנות מחשב. לפי קאס, באפט מוטרד מהוצאות הענק הללו מכיוון שהן שוחקות את תזרימי המזומנים ששימשו בעבר לרכישה עצמית של מניות, מאלצות את החברות לגייס הון חיצוני, ומעולות את החשש שהן ישקיעו סכומי עתק ללא קבלות ממשיות בשטח.
למרות החששות הללו, באפט הפתיע כשחשף בראיון כי החליט להוביל את ברקשייר להשקעה באלפבית כבר בשנה שעברה. במהלך תשעת החודשים שהסתיימו ב-31 במרץ, הגדילה ברקשייר את הפוזיציה שלה לכמעט 58 מיליון מניות, נתח ששוויו הנוכחי עומד על כ-20.5 מיליארד דולר. יתרה מכך, בחודש יוני ביצעה ברקשייר - המובלת כעת על ידי יורשו של באפט כמנכ"ל, גרג אבל - השקעה נוספת של 10 מיליארד דולר באלפבית במסגרת הנפקה פרטית.
עסקה בלתי צפויה זו הזניקה את היקף ההימור של החברה לכמעט 31 מיליארד דולר נכון לנעילת המסחר ביום חמישי (בהנחה שלא בוצעו שינויים נוספים), והפכה את אלפבית לאחזקה השלישית בגודלה בתיק המניות של ברקשייר, אחרי אפל ואמריקן אקספרס ולפני קוקה-קולה. באפט נימק את הצעד ואמר כי בהסתמך על הרקורד שלה, לאלפבית יש סיכוי גבוה יותר להיות מנצחת לעומת 90% או 95% ממה שממוסחר בוול סטריט.
השקעה זו הותירה חלק מהמומחים תמהים. ברט גרדנר, מחבר הספר "ההשקעות המוקדמות של באפט", הודה כי היה מעט מבולבל מהמהלך, לאור חששותיו של באפט מעלויות הקמת תשתית ה-AI. גרדנר הסביר כי כדי להמר על גוגל, משקיע צריך שיהיה לו מושג כלשהו לגבי התשואות על ההשקעות הללו, בעוד שבאפט לא הציג עמדה מוצקה בנושא. עם זאת, גרדנר העריך כי באפט עשוי להניח שאלפבית תוכל לקצץ בהוצאותיה אם השקעות ה-AI לא ישאו פרי, ולחזור להזרים מזומנים בכמויות גבוהות - דבר שהופך אותה להשקעה אטרקטיבית. כך או כך, ברור כי גם בשוק הלוהט הנוכחי, באפט בוחר את מטרותיו בקפידה ומאותת למשקיעים האחרים כי עליהם לנהוג באותה הדרך.