144 פעמים חדרו לשמי אירופה רחפנים ומל"טים זרים בין אוגוסט 2024 לפברואר 2026. הריבונות האווירית של 12 מדינות הופרה שוב ושוב, מה שגרם לסגירות חוזרות ונשנות של נמלי תעופה מרכזיים, שיבוש פעילות צבאית, וטיסה מעל מתקני ביטחון צבא, בהם אתרי נשק גרעיני, וסוללת החץ-3 הראשונה של גרמניה - כך עולה מדוח של המכון הבין לאומי ללימודים אסטרטגים בלונדון.
ההערכה היא שרובם הכמעט מוחלט של האירועים היו של כלים רוסיים, ששוגרו מספינות, ונועדו לחשוף זמני תגובה, תדרי מכ"ם ונהלי יירוט של מערך ההגנה האווירי האירופי. משימה נוספת הייתה מיפוי תשתיות קריטיות: אתרי גרעין, מטרות מרכזיות, וצמתים לוגיסטיים התומכים באוקראינה, בהם בסיסים שבהם מתאמנים אנשי צבא אוקראיני לרבות על מערכות פטריוט וטנקי אברהמס.
לא פחות חשוב מזה הייתה השפעת המהלך על ערעור אמון הציבור ביכולת של הממשלה להגן עליו, מהלך פסיכולוגי רוסי קלאסי, תוך ניצול הפער בין עלות הרחפן הזול למחיר של יירוטו, מבצעי תודעה קלאסיים המכחישים מעורבות רוסית.
על הרקע הזה חשפה התעשייה האווירית מערכת הגנה רכה חדשה נגד איומים אוויריים. הגנה רכה משמעותה שאין פגיעה פיזית בכלים, אבל יש שיבוש איומים המבוססים על ניווט לווייני (GNSS) כשכבת הגנה משלימה למערכות יירוט קינטיות.
גם כאשר השיח מופנה למערכות נגד רחפני סיב אופטי, מסוג שחיזבאללה משגר על חיילי צה"ל בלבנון, ואינם רגישים לשיבוש כזה, העולם מוטרד לא פחות ממערכות לא מאוישות, מרחפנים ועד כטב"מים וחימושים משוטטים, שמנווטים את דרכים באמצעות לוויינים.
קשה לאתר את כולם ויקר מאוד ליירט אותם תוך פגיעה פיזית, מטיל או פגזים. יירוט אלקטרוני יכול לסייע גם להתמודד בבת אחת עם כמות גדולה של כלים, נחילי כטב"מים ורחפנים שכבר מתחילים להופיע במלחמה באוקראינה וצפוים לזלוג לזירות נוספות.
המערכת קיבלה את השם היפנוסיס והיא עושה שימוש ביכולות שיבוש והטעיה מתקדמות, תוך שילוב ספר יחידות קצה מרושתות תחת מרכז שליטה ובקרה אחד כדי להגן על נכסים ותשתיות חיוניים, בהם אתרים אסטרטגיים, תשתיות אנרגיה ומערכי הגנה אווירית. המערכת מסוגלת להתמודד עם מתקפות מתואמות הכוללות מספר רב של איומים המגיעים בו-זמנית מכיוונים שונים, ומאפשרת הפעלה אוטונומית מלאה באמצעות מרכז שליטה ובקרה רשתי, ללא צורך בהתערבות מפעיל.
יצוין כי כמה מדינות באירופה הצטיידו כבר במערכות יירוט איומים אוויריים מתוצרת ישראל: גרמניה בחץ-3, סלובקיה ולפי מקורות זרים גם קפריסין בברק-8. רומניה וצ'כיה הצטיידו בספיידר ופינלנד בקלע דוד, כולן של רפאל. יוון נמצאת בהליכי אישור מתקדמים לעסקת ענק שתכלול ברק MX, קלע דוד וספיידר.
יו"ר התעשייה האווירית, בועז לוי, מסר כי "התעשייה האווירית היא מובילה עולמית בפיתוח פתרונות הגנה אווירית מול איומים אוויריים מתפתחים, מתוך ההבנה ששדה הקרב המודרני מחייב יכולות הגנה משולבות ורב-שכבתיות, המסוגלות להתמודד עם מגוון איומים במקביל".
סמנכ"ל תע"א ומנהל חטיבת מערכות, טילים וחלל, גיא בר-לב, מוסיף כי "מדובר במערכת המהווה קפיצת מדרגה ביכולת ההגנה על נכסים אסטרטגיים, כאשר שילוב המערכת עם הגנה קשה, מעבה את תפיסת ההגנה הרב-שכבתית בשכבת הגנה נוספת, אפקטיבית וחסכונית".