נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מציג שלב נוסף ואגרסיבי במיוחד במדיניות המכסים שלו. בפוסט שפרסם ברשת החברתית שלו Truth Social, הכריז טראמפ על מתווה חדש ומדורג להטלת מכסים כבדים על תרופות גנריות המיובאות לארה"ב. לפי התוכנית, החל מ-1 באוגוסט ייהנו היבואנים מתקופת חסד של שנתיים עם אפס אחוזי מכס. אולם, בתום תקופה זו, באוגוסט 2028, יוטל מכס בגובה 100% על תרופות גנריות, ושיעורו יוכפל ל-200% שנה לאחר מכן, באוגוסט 2029.
מטרת המהלך, כפי שהבהיר הנשיא, היא ללחוץ על החברות להעביר את קווי הייצור לארה"ב. טראמפ הגדיר את העלייה המדורגת בשיעורי המכס כ"עונש" המיועד לחברות שיבחרו שלא להקים מפעלים וציוד בארה"ב במהלך פרק הזמן שניתן להן.
מדובר בזעזוע פוטנציאלי לענף הבריאות האמריקאי: תרופות גנריות - כלומר תרופות שאינן מוגנות בפטנט או ממותגות - מהוות כ-90% מכלל המרשמים שממולאים בארה"ב. לפי הערכות מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), כ-70% מסך התרופות הגנריות הללו מגיעות כיום ממקורות מחוץ לארה"ב.
הצעד החדש מעמיד בסכנה גדולה את שרשראות האספקה העולמיות, כאשר הסכנות גבוהות במיוחד עבור הודו וסין. חברות התרופות בהודו מספקות כמעט 50% מכלל התרופות הגנריות הנצרכות באמריקה, והשוק האמריקאי מהווה כשליש מכלל יצוא התרופות ההודי מדי שנה, המורכב בעיקרו מגרסאות זולות של תרופות פופולריות. במקביל, חברות סיניות שולטות בשלב המוקדם יותר של שרשרת האספקה, ומהוות ספק מכריע של חומרים פעילים לתרופות, דוגמת אמוקסיצילין והפרין.
בכל הנוגע לתרופות המוגנות בפטנט ולתרופות הממותגות, טראמפ הבהיר כי המדיניות נותרה ללא שינוי. ב-2 באפריל הטיל הנשיא מכס של 100% על מוצרים ורכיבים פרמצבטיים המוגנים בפטנט, תוך הענקת פטור לתרופות גנריות, תרופות ביו-סימילאריות ורכיבים קשורים. במסגרת אותה מדיניות, ליצרניות גדולות ניתנו 120 ימים עד לכניסת המכס לתוקף, בעוד לחברות קטנות יותר הנשענות על קבלני משנה ניתנו 180 ימים.
מאז החלת המכסים על התרופות המוגנות בפטנט, למעלה מעשר יצרניות ענק - ובהן פייזר, אלי לילי, נובו נורדיסק ואסטרהזניקה - הגיעו להסכמים מול ממשל טראמפ להגדלת ההשקעות בארה"ב ולהורדת מחירי התרופות החדשות והקיימות, בתמורה לפטור ממכסים למשך שלוש שנים. הסכמים אלו נשענים על מדיניות "האומה המועדפת ביותר" של הנשיא, הקושרת את מחירי התרופות בארה"ב למחירים הנמוכים יותר הנהוגים במדינות בעלות הכנסה גבוהה אחרות, ומטרתה למנוע מצב שבו אמריקאים משלמים יותר ממטופלים במדינות עשירות אחרות.
לצד ההסדרים מול החברות, וושינגטון העניקה החרגות גם במישור המדינתי. שיעורי מכס מופחתים של 15% הוצעו למדינות שהגיעו להסכמי סחר עם ארה"ב, ובהן שווייץ, יפן, דרום קוריאה ומדינות האיחוד האירופי. בריטניה אף השיגה פטור מלא ממכס (0%) על היצוא שלה למשך שלוש שנים, בעקבות עסקה מקיפה הנוגעת לתמחור תרופות והשקעות. בנוסף, חברות המתכננות לבנות קיבולת ייצור נוספת בארה"ב יכולות להגיש בקשה למשרד המסחר האמריקאי כדי לקבל שיעור מכס מופחת של 20% למשך ארבע שנים.
הבסיס המשפטי לגל המכסים בתחום הפרמצבטיקה נשען על חקירת ביטחון לאומי שבוצעה לפי "סעיף 232" לחוק הרחבת המסחר מ-1962. סעיף זה נותר בתוקף ולא הושפע מפסיקת בית המשפט העליון שביטלה מכסים אמריקאיים אחרים בחודש פברואר.
בתעשיית התרופות הגנריות מנסים כעת לעכל את הבשורה. מהארגון לתרופות נגישות (AAM), הקבוצה המסחרית המייצגת את יצרניות התרופות הגנריות, נמסר כי הם מנסים להבין את הפרטים הספציפיים של המדיניות. ג'ון מרפי, מנכ"ל הארגון, ציין כי תעשיית התרופות הגנריות מחויבת לקידום מדיניות שתתמוך ותייצב הן את המגזר והן את הנגישות הנדרשת כדי להבטיח שלמטופלים יהיו אפשרויות אמינות לתרופות במחיר בהישג יד.